אחד האישים הססגוניים שהצליחו להיבחר לכנסת ישראל לדורותיה היה סמי פלאטו, יהודי צרפתי יליד פולין, ששינה את שמו לשמואל פלאטו-שרון כשעלה ארצה ב-1975. זמן קצר לאחר עלייתו, הוצא נגדו צו מעצר בינלאומי בשל חשדות לעבירות כלכליות חמורות בצרפת. פלאטו-שרון, הזכור יותר מכל בזכות הציטוט "מה עתה עשית בשביל מדינה?", החליט להקים מפלגה ולרוץ לכנסת, ככל הנראה גם מתוך מחשבה שכחבר כנסת לא תהיה אפשרות להסגירו.
למפלגתו הוא קרא "פיתוח ושלום" וסימנה היה "פש", כראשי-התיבות של שמו. מפלגתו הייתה מפלגת יחיד (דבר שהתאפשר לפי החוק באותם ימים). הוא ניהל מסע בחירות נמרץ, כשהוא מעלה על הפרק את כוונתו ליזום תכניות לבנייה מסיבית וזולה להשכרה למעוטי-אמצעים. העניין השני שהודגש במסע הבחירות של מי שכינה עצמו "האיש הבודד לכנסת", היה הצורך להציל את פלאטו-שרון, שצייר עצמו כיהודי שנרדף על-ידי מערכת המשפט הצרפתית.
בבחירות זכה פלאטו-שרון להצלחה גדולה: 30,549 קולות, יותר מאשר הקולות בהם זכתה, למשל, "שלומציון", המפלגה שאריאל שרון הקים ב-1976. מספר הקולות היווה 2% מהמצביעים, והספיק לשני מנדטים - אלא שרשימתו הייתה רשימת-יחיד, ללא אדם במקום השני. כך ירדו לטמיון מחצית מקולות המצביעים שהצביעו עבור פלאטו-שרון - אולם הוא נכנס בכ מקרה לכנסת, וכיהן בכל שנותיה של הכנסת התשיעית, עד 1981.
המדור "מהבוידעם של הקלפי" נערך בשיתוף הספרייה הלאומית בירושלים, והפריטים המופיעים בו לקוחים מאתר האוסף "אסיפת בחירות" שמפעילה הספרייה.
כרזות קודמות:
נשים דורשות שוויון: לעשות קניות ולטפל בילדים
הלוחמים דרשו: בירה בהר הבית, "מוות לאויבים"
איש הלח"י שדרש מדינה פלסטינית כבר ב-1969
