היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, יודיע בצהריים (חמישי) על החלטתו בנוגע לתיקו של שר החוץ אביגדור ליברמן. על פי המסתמן, וינשטיין יודיע על סגירת התיק העיקרי נגד ליברמן, בו הוא נחשד בקבלת מיליוני דולרים מאילי הון זרים בעת שכיהן כח"כ ושר. עם זאת, וינשטיין צפוי להודיע על כוונה להגיש כתב אישום בגין הפרת אמונים לאחר שלא דיווח לגורמים במשרד הפנים שדנו בקידומו של השגריר זאב בן אריה, אשר העביר לידי שר החוץ פרטים על בקשת הפרקליטות לחיקור דין בעניינו בבלארוס.
שר החוץ נשמע נינוח בפתח היום הגורלי. "בוקר טוב, הכל גן עדן", אמר לעיתונאים מחוץ לביתו בנוקדים. "אין מה לדאוג, (על) כל השאר היום בערב נדבר. אני מקווה שננצח היום בטניס, זה יותר חשוב", הוסיף ליברמן. להחלטה על הגשת כתב אישום אין השפעה על יכולת התמודדותו של ליברמן בבחירות הקרובות. זאת, מכיוון שחוק יסוד: הכנסת קובע כי רק מי שנידון ליותר משלושה חודשי מאסר בפועל אינו יכול לרוץ לכנסת במשך שבע שנים. אולם, השאלה הבוערת היא האם ליברמן ייאלץ להתפטר מתפקידו כשר והאם יוכל להתמנות לשר לאחר הבחירות.
חוק יסוד: הממשלה אינו מתייחס לשאלה האם שר שהוגש נגדו כתב אישום מחוייב להתפטר. אולם, פסיקת בית המשפט בעניינם של שני שרי ש"ס לשעבר אריה דרעי ורפאל פנחסי (הלכת דרעי-פנחסי) קובעת כי על שרים שמוגש נגדם כתב אישום "חמור" חייבים להתפטר, ובמידה ואינם עושים זאת על ראש הממשלה לפטרם.
השאלה היא אלו כתבי אישום נכנסים תחת ההגדרה "חמו?ר". עד כה, הנושא לא הוגדר על ידי בית המשפט. לכן, ראוי שהיועץ המשפטי לממשלה יקבע במקרה. אולם, ככל הנראה, וינשטיין ימנע מלקבוע בשלב זה בסוגייה.
אם אכן וינשטיין לא יקבע, ההחלטה על סיום תפקידו של ליברמן עוברת לידיו של ראש הממשלה ושר החוץ. ייתכן כי במקרה זה יפנה נתניהו לווינשטיין ויבקש לקבל חוות דעת בנושא. כמו כן, במידה ווינשטיין יתבטא בחריפות כנגד מעשיו של ליברמן, מבלי קביעה רשמית, יחליט ליברמן על דעת עצמו להתפטר. במידה וליברמן יישאר בתפקיד, סבירות גבוהה שתהיה פניה לבג"ץ בדרישה שיורה על העברתו של ליברמן מתפקידו, ואז בית המשפט יצטרך לחדד את משמעות המושג "חמו?ר".
התרחיש הסביר - וינשטיין יודיע כי מדובר בעבירה חמורה
אפשרות נוספת היא שווינשטיין יודיע, באופן ציבורי או באופן פרטי לנתניהו, כי מדובר בעבירה חמורה ושעל ליברמן להתפטר. הנוהג המקובל הוא שחוות הדעת של היועץ מחייבת את ראש הממשלה ואת שאר השרים. זהו גם התרחיש הסביר ביותר. אולם, היו מקרים ששרים לא פעלו על פי עמדת היועץ, כפי שקרה לאחרונה עם מינויו של גדי אייזנקוט לסגן רמטכ"ל. במידה וליברמן יישאר בתפקיד בניגוד לעמדת היועץ, אין ספק שההכרעה תעבור לבג"ץ, ואז הפרקליטות לא תייצג את נתניהו וליברמן.
אפשרות נוספת היא שהיועמ"ש יודיע כי העבירות בהן החליט להאשים את ליברמן אינן מצדיקות התפטרות. החלטה כזאת יכולה להתבסס על העובדה שמדובר בכתב אישום תקדימי, וכי בניגוד למקרה זה, בפרשת בר און-חברון קבעו היועץ דאז אליקים רובינשטיין ופרקליט המדינה עדנה ארבל, שניהם שופטי עליון כיום, כי צחי הנגבי, שנחשד בהתנהלות דומה, לא ביצע עבירה פלילית. אין ספק שגם במקרה זה בג"ץ ידרש לנושא. כל אחת מהקביעות הללו תהיה נכונה קרוב לוודאי גם בנוגע למינוי לשר בממשלה הבאה.
הסוגייה האחרונה היא מה יעלה בגורלו הפוליטי של ליברמן בתום המשפט. מובן שאם יזוכה אין מניעה שיכהן כשר. אם יורשע, יוכרע גורלו בהתאם לעונש שיגזר עליו ולשאלה אם יקבע כי יש קלון במעשיו. החוק קובע כי לא ניתן למנות שר שנגזר עליו עונש מאסר, מבלי שנכתב האם הכוונה גם למאסר על תנאי. במידת הצורך, גם השאלה מה הכוונה במאסר תדרוש ככל הנראה הכרעה שיפוטית.