סערת העולות מאתיופיה: "אמרו שלא צריך ללדת הרבה"

"אמרנו שלא נקבל אותה. אמרו לנו 'אתם לא תעלו לישראל'. לא הייתה לנו ברירה. בלעדיהם ובלי העזרה שלהם לא יכולנו לצאת משם. לכן קיבלנו את הזריקה. רק ברשות מהם יכולנו לצאת". כך מעידה אמאוואיש אלנה, שעלתה לישראל מאתיופיה לפני שמונה שנים על הזריקה שניתנה לנשים כאמצעי מניעה. עדויותיהן של 35 נשים שעלו מאתיופיה מעלות כי אלו נדרשו לקבל זריקת ה"דפו פרוברה", המהווה אמצעי מניעה, במטרה לצמצם את שיעור הילודה של נשות הקהילה האתיופית העולות לישראל. הסיפור והעדויות הובאו אתמול (שבת) בתחקיר של העיתונאית גל גבאי, והתחקירנית סבה ראובן במסגרת תכנית התחקירים "ואקום".

על פי התחקיר, נשים שהמתינו לעלות לישראל במחנות המעבר בגונדר ובאדיס אבבה חויבו לקבל זריקה למניעת הריון כתנאי להמשך טיפול בבקשתם לעלייה ארצה, תוך איומים ואי מסירת כל המידע הנדרש. חמור מכך, גם לאחר שעלו לישראל, התבקשו הנשים להתייצב לקבלת הזריקה, מה שהוביל לירידה של כמעט 50% ביילודה בקרב יוצאי אתיופיה בעשור האחרון.

ח"כ אילן גילאון (מרצ) פנה הבוקר ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בדרישה שיפתח בחקירה פלילית של הנושא. "לא ייתכן שחשדות חמורים אלה על התערבות פולשנית בזכותן של עולות מאתיופיה על גופן יישארו ללא מענה", כתב גילאון, בפנייתו לווינשטיין. "המנגנון השיטתי פעל תוך הילוך אימים עליהן וניצול עמדת כוח פסולה, וחשף אותן לתופעות לוואי מסוכנות שהן כלל לא היו מודעות להן. על המתכננים והמוציאים אל הפועל של המנגנון הפסול לתת את הדין בהקדם האפשרי. לפיכך, אני מבקש כי תפתח בחקירה פלילית לאלתר, לבל יישנו מקרים אלה".

מיכה פלדמן, ששימש כראש משלחת הסוכנות היהודית באתיופיה עד 1993 ומשמש היום כמרכז הטיפול בעולי אתיופיה בארגון סל"ע, המעניק טיפול לעולה במשבר, לא מכיר את התופעה משנותיו באתיופיה, אך רואה בחומרה את המשכה בישראל. "בשנים בהם שהיתי באתיופיה לא התרחשו דברים כאלה ואם היה נעשה ניסיון כזה לא הייתי מרשה לזה לקרות", אומר פלדמן. "האחראים על מחנות המעבר היו שני ארגונים אמריקאים כך שיותר מדאיג מתן הזריקות שנמשך כאן ויש לבדוק כיצד משרד הבריאות וקופות החולים אפשרו זאת".

זריקות ה"דפו פרוברה" ניתנו לנשים מדי שלושה חודשים במסגרת מה שכונה "סדנאות לתכנון המשפחה" שערך ארגון הג'וינט במחנות המעבר. במסגרת זו היו שהסבירו לנשים כי "לא צריך ללדת הרבה, מי שיילד הרבה יסבול מהחיים.. שם הולכים לעבוד בשביל אוכל. יהיה לכם קשה כלכלית, ככה אמרו לנו", העידה אחת הנשים. "אם מולידים הרבה ילדים זה מקשה את החיים גם שם וגם כאן, אם יש לך הרבה ילדים ותרצי לשכור דירה, אף אחד לא ישכיר לך את המקום", סיפרה אישה אחרת על הדברים.

תוך ניצול מצבן הרגיש של הנשים בעודן ממתינות לעלייה לישראל ותלויות לחלוטין בגורמים המנהלים את מחנות המעבר, הסבירו לנשים הרבה על ישראל, אך לא כך בעניין הזריקה. "לא אמרו לי על חלופות", סיפרה גנט בירהנו, שעלתה לישראל לפני שנתיים ומקבלת את הזריקה זה ארבע שנים, "אומרים שזריקה מכאיבה וגורמת למצבי רוח וחום אבל שזה גורם לשברים מעולם לא שמעתי", היא אמרה. כך איש לא ראה לנכון להסביר לנשים מטרת הזריקה וחלק מהנשים חשבו כי מדובר בחיסון. חלקן לא הבינו מדוע החלו לסבול מכאבי ראש, ובתחקיר אף הוצגה אשה שמקבלת את התרופה בישראל כחולה באוסטאופורוזיס, מחלה שהלוקות בה לא אמורות לעשות שימוש בזריקה.

מה שהתחיל באתיופיה נמשך כאמור גם בישראל, בה משמשת ה"דפו פרוברה" כאמצעי מניעה אחרון שבדרך כלל ניתן לחוסות. עם הגעת הנשים לישראל אספו מרכזי הקליטה את כרטיסי הדיווח הרפואי שלהן ממחנות המעבר באתיופיה ואלו מופנות להמשך קבלת הזריקות בקופות החולים.

רחל מנגולי, יו"ר סניף ויצו פרדס כץ, היא שהבחינה בירידה תמוהה במספר תינוקות לעולות מאתיופיה במהלך עבודתה. "קיבלתי מוצרי תינוקות לחלק בסניף והבחנתי שאין דורש", סיפרה בתחקיר, "נראה כאילו שנתון שלם לא נולד וזה הדליק אצלי נורה אדומה. הלכתי לקופת חולים ובשיחה עם מנהל נאמר לי שהנשים מקבלות זריקות כי לא סמכו עליהן שייקחו גלולות יום ויום וחששו שיווצרו המון תינוקות".

מהג'וינט, המפעיל את המרפאות במחנות המעבר באתיופיה, נמסר ל"וואקום" כי "סדנאות תכנון המשפחה הן אחד השירותים המוצעים לעולים, המבקשים סוג כזה של עזרה. בסדנה, הנשים מקבלות מידע לגבי העובדה שניתן לתכנן את המשפחה ולייצר מרווח זמן בין הילדים, אך אנו לא מייעצים להם להקים משפחות קטנות. זה עניין של בחירה אישית, אך אנו מיידעים אותם שהדבר אפשרי. הטענות שהושמעו בידי נשים לפיהן 'סירוב לקבל את הזריקה ימנע מהן טיפול רפואי, עזרה כלכלית ויפגע בסיכוי לעלות לישראל הן שטויות. הצוות הרפואי אינו מתערב באופן ישיר או עקיף בסיוע כלכלי וארגון הג'וינט אינו מעורב בתהליכי העלייה. לגבי עצם השימוש ב'דפו-פרוברה', מחקרים מראים שזוהי השיטה הנפוצה ביותר למניעת היריון בקרב נשים באתיופיה".

ממשרד הבריאות נמסר כי "איננו מנחה או מעודד שימוש בזריקות ה'דפו-פרוברה' ואם נעשה בהן שימוש, זה בניגוד לעמדתנו. משרד הבריאות נותן ייעוץ פרטני של תכנון המשפחה במסגרת טיפות חלב. ייעוץ זה ניתן גם על ידי רופאי קופות החולים".

מהסוכנות היהודית נמסר כי היא "רואה בחומרה כל ניסיון להתערב בתהליכי תכנון המשפחה של עולי אתיופיה. במרכזי הקליטה ובפעילות באתיופיה לא נערכו מעולם סדנאות בנושא תכנון משפחה. מחנה המעבר בגונדר, שמצוין בתחקיר, נוהל בעבר על ידי גופים אחרים".

לקריאה נוספת
משרד הקליטה: ראשי ערים סרבו לקבל עולי פלשמורה
לוחם מסעיר הרשת: "שוטרים קראו לי לחזור לאפריקה"
אתיופים צעדו בירושלים: "לא מחאה, זיכרון שקט"

לפניות לכתבת: danawp@walla.com