פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גאווה לאומית: כשז'בוטינסקי היה מותג

      מדור חדש באתר הבחירות, בשיתוף הספרייה הלאומית: מדי יום נציג כרזת בחירות היסטורית, וסיפור מאחוריה. והיום: תעמולה של מפלגת החרות ומנחם בגין מ-1951 - עם פניני שירה

      וואלה! בחירות 2013 משיק היום (ראשון) מדור חדש - "מהבוידעם של הקלפי" - בשיתוף פעולה עם הספרייה הלאומית בירושלים. מדי יום, נציג כאן כרזה היסטורית מאוסף הספרייה, מאחת מ-19 מערכות הבחירות שנערכו עד היום - הכוללות 16 מערכות בחירות לכנסת, שתי מערכות בחירות לכנסת ולראשות הממשלה ב-1996 ו-1999, ומערכת בחירות מיוחדת אחת לראשות הממשלה בלבד, ב-2001. מאחורי כל כרזה מסתתר סיפור - של מפלגה, של אישיות, של תקופה או של כל אלו גם יחד.

      אנו חונכים את המדור עם כרזה של תנועת "החרות" לקראת הבחירות שנערכו לכנסת השנייה, בשנת 1951. דמותו של מנהיגה ההיסטורי של התנועה הרוויזיוניסטית, זאב ז'בוטינסקי, תופסת את כל שטח הכרזה. הסיסמה מדברת בלשון גבוהה: "עז חי, נס עמל, יגביהונו עד אל-על".

      הקליקו להגדלה

      מאוסף הספרייה הלאומית: כרזת בחירות של מפלגת החרות, 1951 (יח"צ , מאוסף הספרייה הלאומית)

      מנהיג חרות, מנחם בגין, נואם כריזמטי שידע לשלהב את קהלו, היה מושא להערצה עוד כמפקד הארגון הצבאי הלאומי, האצ"ל, שממנו קמה "תנועת החרות", המפלגה הפוליטית שאיגדה את אנשי האצ"ל והתנועה הרוויזיוניסטית מבית מדרשו של זאב ז'בוטינסקי.

      בכרזה בולטת הדמות הנחושה, בעלת המבט העז והלסת החזקה. השורה המלווה את האיור לקוחה משירו של ז'בוטינסקי "שיר אל על", הקורא לצאת למאבק נוכח שמיים שמקדירים פניהם בפני הלוחמים: "קום לריב יהיר מריע, לא ולחום וסלול...". השיר היה מוכר לכל אנשי התנועה הרוויזיוניסטית. "חרות" הדגישה קו אידיאולוגי ברור: עמידה איתנה על עקרונות לאומיים, מאבק חסר פשרות על ארץ ישראל השלמה ועל גאווה לאומית מופגנת. דמותו של זאב ז'בוטינסקי בכרזה מעוצבת באורח שאפשר לראות בה את קווי האופי שבגין ביקש לאמץ.

      "מקימים לתחייה את רוח התקופה"

      המדור החדש נערך בשיתוף עם הספרייה הלאומית, ומבוסס על אתר מיוחד שהקימה לקראת הבחירות הקרובות, המכיל את כל תעמולת הבחירות וסיקורן בתקשורת מאז הבחירות לכנסת הראשונה, בשנת 1949. האתר כולל אלפי כרזות ומודעות בחירות, תצלומים של אישים פוליטיים במהלך מסעות הבחירות, מצעים אידיאולוגיים של המפלגות, נאומים חשובים שנישאו בעצרת הבחירות, מאמרים פובליציסטיים, ידיעות וכתבות שסיקרו את הבחירות, ועוד.

      מתוך אתר הספרייה הלאומית – "אסיפת בחירות", ארכיון של כרזות בחירות ישנות (אתר רשמי)
      (מתוך אתר הספרייה הלאומית)

      האתר בנוי כך שניתן ללמוד על כל מאחת ממערכות הבחירות עד כה (למעט הנוכחית) בנפרד, אך גם לפי חלוקה של ארבעה נושאי-על המלווים את המדינה מאז הקמתה: המאבקים החברתיים והעדתיים, הסכסוך הישראלי-ערבי, מאבקי דת ומדינה ומחלוקות על המשטר הכלכלי. כך יכולים הגולשים להכיר וללמוד על יחסן של המפלגות השונות על ציר הזמן לנושאים כמו גיוס נשים, שוק חופשי מול סוציאליזם, סוגיות בתחום החינוך הממלכתי והעצמאי - וגם לדלות פרטים מעניינים ופיקנטיים על המפלגות.

      האתר גם חושף את אמצעי התעמולה שהיו קיימים בעבר, ולמעשה נעלמו לחלוטין בעידן הטלוויזיה והאינטרנט. למשל: סדרות של קריקטורות עוקצניות נגד יריבים פוליטיים, חוברות שבהן נדפסו מצעי הבחירות, נאומי המנהיגים בעצרות הבחירות, או האשמות חריפות נגד מפלגות יריבות. עוד ניתן לראות כי במערכות הבחירות הראשונות, כאשר רבים מהבוחרים עדיין לא דיברו היטב עברית, כרזות ומודעות רבות נכתבו בשפות העולים - יידיש, הונגרית, ערבית ועוד.

      מדובר בפרויקט גדול ומורכב מאוד של הספרייה הלאומית, שבשנים האחרונות משקיעה משאבים רבים בשימור ודיגיטציה של דברי דפוס כגון כרזות, פשקווילים, כרטיסי ברכה, הזמנות, תכניות לאירועים ועוד, ושתרומתם להכרה ולהבנת החברה הישראלית משמעותיים וחשובים במיוחד. למיזם שותפים גם המכון הישראלי לדמוקרטיה ולשכת העיתונות הממשלתית.

      "עיקר רישומה התרבותי של מערכת הבחירות אינו ניכר בתרבות הגבוהה כגון הספרות או האמנות, אלא בחומרי התעמולה המעידים על היותה אירוע עממי הנכון לשעתו", מסביר ד"ר חזי עמיאור, אוצר אוספי ישראלי בספרייה. "פרסומים אלה משקפים נאמנה את רוח הזמן - את הנושאים העומדים במחלוקת, את עוצמתה של סערת הרוחות, את אמצעי הביטוי המתפתחים, ואפילו את סגנון הביטוי והעגה המשתנים. החומרים שהעלינו לאתר מקימים לתחייה את רוח התקופה וכך מזכירים נשכחות הנוגעות ללבו של כל אזרח ישראלי ותיק, ומעוררים את סקרנותם של הצעירים. הכרזות והתצלומים גם מעידים שרבות מן הסוגיות העומדות במערכת הבחירות הנוכחית הן רק לבוש חדש לבעיות המעסיקות את המדינה מראשית קיומה".