מאבטח בבית ספר לחינוך מיוחד הודה בביצוע מעשה מגונה בתלמיד כבן עשר - וירצה חמישה חודשי עבודות שירות בלבד. העונש הקל יחסית נגזר על המאבטח בשבוע האחרון במסגרת הסדר טיעון, נוכח העובדה שהוא סובל מנכות קוגניטיבית. על פי החוק, העונש על מעשה מגונה מסוג זה נע בין שנת מאסר וחצי לשבע שנות מאסר בפועל.
המקרה אירע בחודש אפריל 2011 בבית ספר בו לומדים תלמידים בעלי מוגבלויות. בתום אחד מימי הלימודים פנה המאבטח, בשנות העשרים לחייו, לתלמיד הלומד במוסד וביקש לבוא לביתו של הקטין, שהיה ריק באותה שעה. במהלך הביקור שיחק המאבטח עם הילד ובשלב מסוים נגע באיבר מינו.
כתב האישום ייחס למאבטח מעשה מגונה בקטין בכוונה תחילה. לאחר מספר דיונים הגיעו הצדדים להסכמה על הסדר טיעון ותיקון כתב האישום המקורי כך שלמאבטח לא ייוחסו כוונה ותכנון טרם ביצוע העברה. הנאשם הביע חרטה על מעשיו בפני השופט ירון לוי, סגן נשיאת בית משפט השלום ברחובות.
עורכת דינו של הנאשם, הילה נאווי, אמרה במהלך הדיון כי מדובר באדם הסובל מנכות קוגניטיבית וכי בעקבות כך "תפש את הקורבן כחלק מקבוצת השונים שלו". לדבריה, "הנאשם הביע חרטה מהרגע הראשון, ואף הודה במעשה בתחנת המשטרה ובפני מעסיקיו. הוא סובל מהשפלה ונידוי חברתי מילדות".
בנוסף, תסקיר המבחן שנערך למאבטח העלה כי לא יצליח להתמודד עם החיים בבית הסוהר. במהלך תקופת מעצרו, סבל מהתעללות מצד אסירים אחרים שהופסקה לבסוף בעקבות עדכונה של עו"ד נאווי. לדבריה, "ישנו נאשם שמעוניין בטיפול וזה התעכב רק מסיבות כלכליות. הוא משתף פעולה. בנסיבות אלה יש מצבור של טעמים מיוחדים לקבלת ההסדר".
"לא פדופיל קלאסי"
בפסק הדין שהתקבל בשבוע האחרון, נכתב כי "הנאשם ניצל את פער הגילאים בינו לבין הקטין, את תפקידו ומרותו כמאבטח בית ספר. בנוסף, יש ליתן משקל לחומרה ללקותו של הקטין". לדברי השופט, "אין בעובדה שהנאשם לוקה בתסמונת דומה כדי להקהות את חומרת המעשה. עם זאת, יינתן משקל לטענת הסנגורית... לפיה בשל הלקות נוצר בין השניים קשר בינאישי והקטין נתפס בעיני הנאשם כשוויוני".
העונש שהוטל על הנאשם הוא חמישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים ותשלום פיצויים לקטין על בסך 4,000 שקלים.
עם קבלת פסק הדין אמרה עו"ד נאווי כי מדובר בהישג משפטי, מאחר שהפרקליטות ובית המשפט השתכנעו כי לא מדובר ב"פדופיל קלאסי". כמו כן, מתחה ביקורת על חברת האבטחה שהעסיקה את המאבטח. "מרשי הוא אדם המעוניין להשתלב בחברה וכולי תקווה, כי יוכל למצוא עבודה המתאימה לכישוריו", אמרה נאווי, "יחד עם זאת, לא ברור לי כיצד מלכתחילה העסיקה אותו החברה - לא בשל ביצוע העבירה, אלא בשל העובדה כי כל אדם המשוחח ולו לדקות ספורות עם מרשי מבין, כי הוא לא יוכל להגיב בזמן אמת לאירוע תוך שימוש בנשק".
לדבריה, "נראה, כי באופן כללי, חברות אבטחה ממהרות להעסיק אנשים שהקשר ביניהם לבין אבטחה הינו מקרי, ולמעשה מבקשות לחסוך בכספים או בזמן הדרוש לסינון מועמדים מתאימים לאבטחת מוסדות".
