התדמית של מדינת ישראל בעולם מידרדרת. האנטישמיות גואה. מפגינים בקמפוסים נגדנו. צועדים ברחבי העולם במחאה על מצבם של הפלסטינים. יש רוב אוטומטי המצביע נגד ישראל בכל פורום בינלאומי. לאחר שהכירה במדינת פלסטין בשבוע שעבר, המשיכה העצרת הכללית של האו"ם ואישרה השבוע ברוב גדול החלטה הקוראת לישראל לפתוח מיד את תוכניתה הגרעינית לפיקוח בינלאומי.
תהליך ההידרדרות בכל מקום נראה אותו הדבר. זה מתחיל כביקורת על ישראל, עובר להשמצות נגד ישראל ולבסוף הופך לביטול הלגיטימיות לקיומה של ישראל בכלל. אנחנו לא מצליחים לעצור את התהליך הזה.
הגענו למצב כל-כך קשה, שראש הממשלה נתניהו החליט במרץ 2009 להקים את משרד ההסברה, משרד ייחודי הניזון תקציבית ורעיונית ממשרד ראש הממשלה. לצערנו, למרות הכספים והמאמצים המיוחדים המושקעים בהסברה ישראלית, אנו לא רואים שינוי מגמה כל שהוא בתחום הזה. בטח לא שינוי לטובה.
כמו בשדה הקרב, במגרש הכדורגל ובזירת האגרוף
כל הנסיונות לקדם הסברה בעולם, כך נראה, נועדו לכישלון מראש - מטעם פשוט: הסברה היא פעולה הגנתית. הרי המשמעות המילולית של המונח "הסברה" היא נסיון להסביר את עצמנו. תוקפים אותנו בהאשמות חסרות שחר בתקשורת, בעיתונות הבינלאומית ובאקדמיה, ואנו מגיבים לדברים אלה - בהסברים.
במילים פשוטות: אנטישמיים תוקפים, אנו מסבירים. מנהיגי מדינות ערב תוקפים, אנו מסבירים. הפלסטינים תוקפים ואנו מסבירים. הפכנו למומחים למענה על שאלות קשות בנסיון נואש להצדיק את עצם קיומנו. אלא שכל עוד הם תוקפים ואנו מסבירים, הזכות להגדרת קווי העימות נותרת בידם - ובסוף אנו מוצאים את עצמנו במצבים מגוחכים. המדינה צריכה להשקיע כספי ציבור כדי להסביר שהיא לא מדינת אפרטהייד? שציונות היא לא גזענות? שחיילי צה"ל לא רוצחים ילדים פלסטיניים בדם קר ומוכרים את איבריהם? נו באמת.
כל בר דעת יודע שבשדה קרב, כמו גם במגרש כדוררגל, בזירת אגרוף או בבית המשפט - ההגנה הכי טובה היא ההתקפה. הדרך היחידה לנצח במאבק על תדמיתה של מדינת ישראל היא ליצור חזית בשטח הטריטוריאלי של האיוב, לאתר ולפגוע בנקודות התורפה שלו. הגיע הזמן לנטוש את תפישת ההסברה הדיפלומטית, ולאמץ גישה של תקיפה דיפלומטית. אנחנו, כאזרחים ישראלים, רוצים שהמנהיגות הפלסטינית והפעילים הפלסטינים יתחילו להסביר את עצמם.
תשאלו את אבו מאזן: איפה הכסף
הנה, למשל, כמה דברים שאנחנו צריכים לדרוש הסברים לגביהם: שמדינות ערב יסבירו לעולם מדוע אחרי 65 שנה, הן לא מוכנות לתת אזרחות לפליטים הפלסטינים, ילדיהם ונכדיהם, למרות שיש להם מכנה אתני ודתי משותף; שיסבירו לעולם למה מתקיים אפרטהייד כלפי פלסטינים בלבנון, בסוריה, בירדן ובמצרים; ולמה במדינות אלה, פלסטינים לא יכולים לבחור ולהיבחר, להחזיק בבעלות על נדל"ן, ללמוד בבתי ספר ממלכתיים - ועוד מחוייבים במקומות מסוימים לקבל אישור ממשלתי לצאת ממחנות הפליטים.
רוצים עוד? לא חסר. כדאי למשל שמנהיגי הפלסטינים, הדורשים היום עצמאות מדינתית, יסבירו לעולם מדוע הם בעצמם פוגעים חדשות לבקרים בזכויות אדם של העם הפלסטיני; שהם יסבירו את המעצרים השרירותיים, את העינויים ואת ההוצאות להורג ללא משפט הנהוגים בשטח ריבונותם; רצוי גם שהם יסבירו את סתימת הפיות של עיתונאים, את רצח הנשים ממניעי "כבוד המשפחה", ואת הפגיעה בזכויות ילדים.
כדאי גם שמחמוד עבאס, אבו מאזן, יסביר כיצד הוא טוען למנהיגות על "מדינת פלסטין" כאשר הוא לא יכול להיכנס לעזה מחשש לחייו, ובכך הוא מנוע בפועל מלבקר ב-40% משטחה של המדינה המיוחלת. לא זאת בלבד - רוב שירותי הרווחה של העם הפלסטיני אינם מוענקים על ידי הרשות הפלסטינית, אלא על ידי גוף בינלאומי בשם אונר"א. כדאי שארגון זה יסביר מדוע אינו מוכן להעביר סמכויות אלה לממשלת אבו מאזן. האם הסיבה היא שבכך הוא יוותר על שליטה במיליארדי דולרים בשנה? זאת צורת התנהלות תקינה של מדינה ריבונית?
ועוד כמה דברים שאבו מאזן ואנשיו צריכים להסביר: מדוע, למרות שהקהילייה הבינלאומית תרמה יותר מ-25 מיליארדי דולרים לרשות הפלסטינית מאז הסכם אוסלו ועד היום, העם הפלסטיני עדיין חי בעוני מזעזע. המנהיגות הפלסטינית חייבת דין וחשבון לתורמיהם. הם קיבלו תרומות ייעודיות לצורך בניית תשתית חברתית-כלכלית למיצוב מדינה עצמאית חזקה, אך במקום להשקיע את סכומי העתק בצורה אחראית, הם גנבו אותם לחשבונות אישיים, רכשו נשק, מימנו טרור וחינכו את הדור הבא לערכים של שנאה, גזענות, אלימות ואנטישמיות. שיסבירו את עצמם.
מהות התנועה הציונית היא ההחלטה לקחת את גורלנו בידינו, ולא להישאר תלויים בהלך רוחם של הגויים. למזלנו, לא נדרשת כאן יצירתיות יוצאת דופן. לא צריכים ליצור יש מאין ולספר סיפורי אלף לילה ולילה כמו שנהוג בין שונאינו. העובדות נמצאות בשטח. אנו רק צריכים לאסוף אותן ולהשתמש בהן. הסברה הגנתית אינה עובדת. הגיע הזמן להרים את הכפפה הדיפלומטית ולצאת להתקפה.
עו"ד כלב מאיירס הוא מייסד מכון ירושלים לצדק
טורים קודמים של כלב מאיירס:
ההכרה באו"ם תדחה את פתרון הסכסוך
המבצע יכריע את הבחירות - וטוב שכך