מתרבים הדיווחים ממקורות מצריים, ישראליים ואמריקניים כי בקרוב מאוד עניין של שעות או יממה לכל המאוחר תיכנס לתוקף הפסקת אש בין ישראל לחמאס. לפי אותם מקורות, מרבית פרטי ההסכם גובשו. מדובר בהסכם של שני שלבים: בשלב הראשון, הפסקת אש מידית והסכמה ישראלית להקלה במצור על עזה.
בשלב השני, ובהנחה שהפסקת האש תישמר, יגובשו פרטים נוספים הנוגעים לשאר הסוגיות התלויות ועומדות - כגון דרישת החמאס להפסקת החיסולים, לפתיחת המעברים, להרחבת רשימת הסחורות שתותר כניסתן לרצועה ולמתן גישה לחקלאים הפלסטינים לעבד את שדותיהם בקרבת הגבול. מול תביעות אלה של חמאס, ניצבת דרישה אחת יסודית של ישראל: שהסכם הפסקת האש יהיו ארוך טווח - לפחות לכמה שנים.
בקהיר נמצאת משלחת של פקידים בכירים של מערכת הביטחון והמודיעין של ישראל, שמנהלים שיחות קרבה עם נציגי החמאס והג'יהאד האיסלמי, באמצעות עמיתיהם מהמודיעין המצרי.
ישראל הבהירה כי תגיב לכל הפרה של ההסכם
החולשה העיקרית של ההסכם המתגבש, היא שהוא ככל הנראה לא יקבע את משך הפסקת האש. לכאורה, המשמעות היא שיש לשמר את הפסקת האש לנצח - אך מצד שני, היעדרה של אמירה מפורשת בעניין זה תחליש את טענת ישראל כי מטרות המבצע הושגו. בעניין זה, תיאלץ ישראל להסתפק בהתחייבות מצרית חשאית כי תעשה הכול על מנת למנוע מחמאס ומיתר הפלגים הפועלים ברצועה לחדש את שיגור הרקטות.
נראה גם כי ההסכם לא יענה גם על התביעה הישראלית להתחייבות של הארגונים בעזה לחדול מהכנסת טילים לרצועה. גם בעניין זה, תצטרך ישראל לסמוך על רצונה הטוב של מצרים, ולקוות כי זו תעשה את המירב על מנת למנוע את ההברחות - בעיקר של הטילים ארוכי הטווח מסוג פאג'ר, המסוגלים להגיע גם לאזור המרכז.
עם זאת, יודגש כי ישראל כבר הבהירה למצרים, ובאמצעותה גם לחמאס, כי אם יושג הסכם והוא יופר תוך זמן קצר, תגיב ישראל בחומרה יתרה על כל שיגור. העמדה הישראלית בעניין זה היא חד-משמעית: לא נרשה לארגונים הפלסטינים לחזור על שגרת "הטפטוף" של ירי הרקטות, כפי שהיה לאחר מבצע "עופרת יצוקה" ב-2008-9. יצוין כי שבועיים לאחר הפסקת האש בתום המבצע האחרון, שוגרה הרקטה הראשונה לעבר ישראל בלי תגובה מצדה.
מה שדף להסכם הפסקת האש, הוא הלחץ הבינלאומי הכבד שמופעל מצד ארצות הברית, האיחוד האירופי ומזכ"ל האו"ם באן קי-מון - שהגיע לאזור בניסיון לקדם את ההסכם. גם ביקורה הצפוי של מזכירת המדינה האמריקאית, הילרי קלינטון, מעיד על כך שההסכם קרוב. "היא באה לגזור קופון", הגדיר זאת מקור ישראלי בכיר, "להפגין את ההזדהות והתמיכה של הממשל בישראל, להבהיר כי ההסכם הושג בזכות הממשל וגם לבדוק את הסיכויים לחידוש המשא ומתן עם הרשות הפלסטינית".
בישראל רוצים להימנע מ"לימבו" של התשה הדדית
על סמך עמדות העבר של שרים ב"תשיעייה", שכונסה וישבה עד השעות הקטנות של הלילה, ניתן להעריך כי בדיון נתגלעו חילוקי דעות בין "המתונים" - שסבורים כי יש לחרוק שיניים ולהסכים למה שהושג עד כה במשא ומתן, מאחר שלא ניתן יהיה להגיע לתוצאה טובה יותר - לבין שרים "תקיפים" יותר שסבורים כי יש לפתוח בפעולה קרקעית כדי לכפות על חמאס תנאים רצויים ונוחים יותר לישראל.
אך בסופו של דבר, נראה כי גם בעניין זה מכריעה עמדתם של ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ, שחותרים להימנע מהכנסת כוחות קרקעיים לרצועה, מחשש שהמלחמה תסתבך ומספר הנפגעים בשני הצדדים יגדל משמעותית. גם בקרב צמרת צה"ל, ובראשה הרמטכ"ל, מעדיפים להימנע מהצורך להכניס את הכוחות.
עם זאת, ברור לכל הגורמים, כי אם הפסקת האש לא תישמר ביממה הקרובה, תיאלץ ישראל להכניס את כוחותיה ולפתוח במהלך קרקעי. ביממה האחרונה השתררה תחושה כי שני הצדדים מדשדשים במקום, ובישראל ברור כי לא רצוי להמשיך במצב של "לימבו" - המשך ההתשה ההדדית בלי הכרעה לכאן או לכאן.
הירי המוגבר של רקטות היום בהשוואה ליממה שקדמה לה, במיוחד על העיר באר שבע, מעיד כי לחמאס יש עדיין יכולת רקטית רבה ומרשימה יחסית. הירי לעבר באר שבע עשוי להעיד גם על כך שמהנדסי החמאס מפיקים תוך כדי המלחמה לקחים, ומנסים לשפר את יכולות השיגור שלהם, תוך ניצול נקודות התורפה של "כיפת ברזל". תעיד על כך העובדה שהיום שוגרו מטחים מרובים יחסית בפרקי זמן קצרים אלה מאלה לעבר באר שבע. במקרה של כניסה קרקעית, נראה כי הפלישה תהיה מוגבלת לפרק זמן מסוים - והפעם לא תוגדר כמהלך הכרעה למיטוט שלטון חמאס.
