שניים מבין שלושת ההרוגים מפגיעת רקטת הגראד בבניין בקריית מלאכי הובאו הערב (חמישי) למנוחות. באירוע נפגעו גם תינוק בן כשמונה חודשים ואדם נוסף באורח בינוני. עוד ארבעה בני אדם נפצעו באורח קל.
מירה שארפ, אם לשלושה בשנות העשרים לחייה, הובאה למנוחות בבית העלמין שמגר בירושלים. בעת נפילת הגראד, היא שהתה בדירתה יחד עם בעלה שמואל ושלושת ילדיהם. בעלה נפצע באורח קשה בראשו, ובנם בן הארבע נפצע בידו. האב ובנו פונו לבית החולים תל השומר ברמת גן. שתי הבנות, בגילאים שנה ושנתיים וחצי, פונו עם פגיעות קלות לבית החולים קפלן ברחובות. מאוחר יותר הן הועברו לאשפוז לצד אביהן בבית החולים תל השומר.
מירה ושמואל שארפ שימשו כשליחים בבית חב"ד בניו דלהי שבהודו וחזרו ארצה לתקופה קצרה. הם התגוררו באופן זמני בדירה שנפגעה עד למועד חזרתם להודו.
הרב שלום בער כהן, דודו של שמואל שארפ, העיד: "הם היו יהודים שמסרו את עצמם למען היהודים, וביתם היה פתוח לרווחה עבור כל יהודי שעבר במקום. הם דאגו לתת לכולם הרבה גשמיות וגם רוחניות. מירה הייתה אישה לתפארת ואם נפלאה שדאגה לילדים".
שיפור חל במצבו של שמוליק שארפ, בעלה של מירה. אנשים שביקרו את שארפ בבית החולים תל השומר ברמת גן סיפרו כי "בשעות האחרונות חל שיפור במצבו, לאחר שהוא התעורר מהניתוח בראשו. הוא קיבל את הבשורות הקשות אודות פטירתה של רעייתו כשהוא מוקף בבני משפחתו וחברים קרובים. הרב שארפ ביקש למסור כי "הדיבורים על מדינה פלסטינית ומסירת שטחים הם הגורם הישיר לפגיעה בחפים מפשע. רק היצמדות מוחלטת לדרך התורנית כפי שהתווה אותה הרבי מליובאוויטש, שהיא עמידה בתוקף על עקרונותינו, תסייע להתמודדות עם אויבינו".
לדברי הדוד, מירה ושמואל שארפ היו נשואים כשש שנים, ובהודו הם פעלו כארבע שנים. "הם נולדו בירושלים בקהילת חב"ד, ולאחר החתונה החליטו לצאת לשליחות. אני דוד של שמואל, והוא גם תלמיד שלי. מדובר בבחור מאוד רציני שמוכן למסור את הנפש למען הרבי והעניין של הרבי לקרב יהודים בכל העולם. הם חיו שם במקום נידח מאוד שלא היה שם כמעט כלום. לא היה להם מקווה, ולפעמים הם היו צריכים לנסוע ימים כדי להגיע למקווה, והיא הייתה מוכנה לכל בשביל השליחות. חבל על דאבדין, אבל אנחנו מאמינים בני מאמינים, ואנו מקווים שכל צרה תהפוך לצוהר ושנזכה לראות את זה בעינינו".
"השכן אמר לאיציק לצלם - והוא לא הספיק לחזור"
יצחק (איציק) אמסלם, בן 24, שהה בעת נפילת הגראד בדירתו יחד עם אמו עליזה, שתי אחיותיו, סילבי ואתי, הנמצאות בשלבי הריון מתקדמים - וכן עם אחיו בן ה-14 שמעון. ארבעת בני משפחתו של אמסלם הוגדרו נפגעי חרדה ופונו לבית החולים קפלן. האח שמעון תיאר את רגע התפוצצות הגראד: "היינו בבית והייתה אזעקה. יצאנו כולנו לחדר המדרגות ושמענו פיצוץ. לאחר מכן חזרנו הביתה, ואחרי דקה הייתה אזעקה נוספת. אמא שלי בדיוק התחילה להרתיח מים - ואמרתי לה לבוא מיד למדרגות. איציק גם התכוון לצאת, אבל אז הגיע שכן ואמר לו לצלם". האח הוסיף כי "הרקטה פגעה בתוך הבית, ואיציק לא הספיק לצאת".
אחד משכניו של יצחק אמסלם סיפר עליו כי "הוא היה בחור צעיר ומלא שמחת חיים שאהב לצחוק הרבה. איציק הוא בן למשפחה מאוד טובה שגרה כאן בשכונה. היו לו, כמו לכל צעיר, הרבה תכניות לחיים, שלצערנו נגוזו עכשיו". קרובת משפחה של אמסלם הוסיפה: "הוא היה ילד מדהים ויפה. הוא היה ילד טוב שדאג לכולם".
עוד מסרו קרוביו, כי אמסלם התגורר כל חייו עם משפחתו בשיכון חב"ד. הוא למד במוסדות החינוך של חב"ד בעיר, ובתקופה האחרונה החל לעבוד כמתקין בחברת בזק. "הוא היה מאוד חרוץ ואהב לעבוד בשטח, להתקין, לנסוע ממקום למקום ולפגוש אנשים. התכנית שלו הייתה לעבוד ולהמשיך אחר כך ללימודים", העיד עליו קרוב משפחה.
הלווייתו תתקיים מחר ב-13:00 בצהריים בבית העלמין בקריית מלאכי. אחת מאחיותיו של אמסלם עושה כעת את דרכה לישראל ממרכז אמריקה, שם היא משמשת כשליחה של חב"ד באיים הקריביים.
אהרון נכנס לדירה של השכן ונפגע
הרוג נוסף בקריית מלאכי הוא אהרון סמג'ה, אב לשלושה בשנות הארבעים לחייו. לדברי חבריו, הוא היה פעיל מאוד בקהילת חב"ד במקום. "הוא במקור מבת ים, ולאחר החתונה הוא השתכן פה בשכונה" סיפר אחד משכניו. "מדובר באדם מאוד פעיל ודומיננטי בעיר. הוא פעל רבות בקהילה והיה שכן טוב. היה לו קיוסק ששירת את אנשי השכונה כאן. ממש כואב הלב על מה שקרה".
שכן אחר סיפר, כי סמג'ה גר "בקומה הרביעית אבל דירתו לא נפגעה כמו שתי הדירות האחרות. הוא בדיוק נכנס לדירת השכנים, ואז הייתה אזעקה והדירה נפגעה מפגיעה ישירה, והוא נפגע גם כן". סמג'ה הותיר אחריו אישה, שתי בנות ובן. הוא הובא הערב למנוחות. מאות ליוו אותו בדרכו האחרונה.