בעולם מקביל, הבוקר של בנימין נתניהו היה נראה אחרת. זה היה אמור להיות שחר של יום חדש, שמבשר על קיצן של ארבע שנים של שנאה יוקדת בין לשכת ראש הממשלה לבית הלבן, שכללו אינספור עימותים, תככים, מפגשים משפילים, תדרוכים והשפלות הדדיות. במקום ההודעה הפושרת שפירסם נתניהו בתום נאום הניצחון של אובמה, היו נישאים דברי הלל לחבר הוותיק מיט, ושרי הליכוד היו נשלחים לשבח את הפרק החדש שנפתח ביחסי ישראל ארה"ב, במקום לנסות לשמור על קווים דיפלומטיים. עם זאת, עשרות מיליוני הדולרים של שלדון אדלסון והקמפיינים בכיכובו של נתניהו לא סיפקו את הסחורה, והמציאות שטפחה על פניו של נתניהו הבוקר התגלתה כקצת פחות ורודה. במציאות, במקום לקבל קלף מנצח, שיכריע סופית את כהונתו הנוספת כראש ממשלה, העתיד שנחשף לעיני נתניהו, והציבור הישראלי כולו, הוא שברק אובמה נשאר בבית הלבן לארבע שנים נוספות.
ארה"ב בוחרת 2012 - סיקור מלא בוואלה! חדשות
ההימור המוטעה של נתניהו על רומני עוד יעלה לנו ביוקר, מיהרו מתנגדיו של נתניהו להזהיר הבוקר, עם לא מעט שמחה לאיד, וייחולים שקטים לנקמה של אובמה שתפגע בנתניהו עוד לפני הבחירות בישראל. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה ראש ממשלה שהוא אישיות בלתי רצויה, אמרו באופוזיציה, כשחלקם נזכרים בערגה בבחירות 1992, אז הציבור הישראלי מאס בעימותים הבלתי פוסקים בין בוש לשמיר והחליט להחליף את השלטון, או ארבע שנים אחר כך - כשהנשיא קלינטון התייצב בצורה בוטה לימינו של שמעון פרס, במטרה למנוע את בחירתו של נתניהו לכהונה ראשונה, ופעל אקטיבית להבטחת המשך שלטונו (וכשל).
אהוד אולמרט, שמחזיק את כל המערכת בהמתנה עד שיכריע על כניסתו למירוץ, בוודאי היה שמח מכל תרחיש שכזה, אך לא ברור בכלל שאובמה הוא איש שמונע מנקמה. השנה האחרונה, בה נתניהו לא היסס להתבטא בחריפות נגד אובמה גם בשלבים הקשים ביותר של קמפיין, אמנם הזרימה הרבה דם רע בבית הלבן, וייתכן שבסתר לבו אובמה היה מת להעיף את נתניהו מהתמונה. אך כל אופרות הסבון לא ישנו את המצב - בסוף יש כאן שאלה של אינטרסים, וכשכלכלה, בריאות ומיסוי על הפרק בארה"ב - לא בטוח שזה מה שדחוף לאובמה להתעסק בו. ישראל אמנם כיכבה בקמפיין במאבק על הקול היהודי, אך לא היה צריך חדות עין כדי להבחין בהיעדרה הבולט מנאום הניצחון של אובמה היום.
ביקור היסטורי בישראל?
מה שדי ברור הוא שבקרוב אובמה ירכוש כרטיס טיסה לארץ הקודש. המרחק הפוליטי שתפס מעמדות ממשלת הימין בישראל יצר תחושה קשה אצל רבים בישראל, ולא מן הנמנע שתחילת כהונתו תלווה בביקור היסטורי. אחרי שספג צרורות של חיצי ביקורת על כך שלא ביקר בכהונתו הראשונה, כשהתעמת עם רומני על מדיניות החוץ בחודש שעבר, אובמה נזכר בערגה בביקורו בשדרות ובחשיבות החוויה ב"יד ושם". ביקור בישראל יאפשר לו לנסות לבסס מחדש את הקשר עם הציבור הישראלי, להושיט יד, ולהצטלם בחיוך ליד ראש הממשלה הבא, שכפי הנראה יהיה נתניהו.
אם, וככל הנראה כאשר, נתניהו יזכה מחדש באמון הבוחר הישראלי, גם בירושלים וגם בוושינגטון תידרש חשיבה מחודשת, אם תרצו - חשבון נפש שלאחריו תיקון ואתחול מחדש. הדרמות שסיפקה מערכת היחסים הסוערת בין נתניהו ואובמה בארבע השנים האחרונות יכולות לייצר יופי של חומר לסדרת טלוויזיה, אך לא עשתה שום דבר טוב ליחסים האסטרטגיים החשובים ביותר של ישראל. בדומה לממשלים רבים שקדמו לו, לאובמה יש מחלוקות מהותיות עם נתניהו.
בשנתיים הראשונות היה זה התהליך המדיני, ובמחצית השנייה של הכהונה החריקות והצרימות הגיעו מכיוון הסוגיה האירנית. אך אף אחת מהמחלוקות הללו לא הגיעה לפתרונה, והן צפויות ללוות את בנות הברית גם בארבע השנים הקרובות. גם בישראל וגם בארה"ב מבינים שהגיע הזמן להחזיר אותן לתוך חדרי הדיונים ושיחות הטלפון, ללא הדלפות ותדרוכים הדדיים. יתכן שהמניות שקיבלו הכי הרבה חיזוק ב-24 השעות האחרונות הם של הנשיא פרס ושר הביטחון ברק, שכבר צברו לא מעט שעות ניסיון בתיווך בין הנצים אובמה ונתניהו.
בחודש הקרוב יהיה מבחן ראשון לשיתוף פעולה שכזה, כשארה"ב וישראל ניצבות יחדיו בהתנגדות הקשה למהלך הפלסטיני של שדרוג מעמד הרשות באו"ם, ובשבועות הקרובים - כך לפי ההערכה, יידרשו מגעים צמודים גם בנושא האירני, על רקע הדיווחים כי אובמה מתכוון לפתוח במשא ומתן ישיר עם המשטר בטהרן. טוב יעשו אובמה ונתניהו אם לא יחכו עד לאחר הבחירות כדי לפתוח דף חדש במערכת היחסים.
עוד בנושא
אובמה הבטיח בנאום הניצחון: "הטוב עוד לפנינו"
בדרך לכהונה נוספת: מי יהיו השרים בממשל אובמה?
נתניהו: "אעבוד עם אובמה כדי להבטיח ביטחון ישראל"
לפניות לכתבת: tal_sh@walla.net.il