שידור מיוחד בוואלה! חדשות - בחירות בארה"ב
עכשיו כשהכל נגמר, אחרי שנה של מרוץ והשקעה של מיליארד דולרים, אפשר להתרווח בכורסא ולצפות באמריקה בוחרת את נשיאה הבא. רוב האזרחים יצפו בתוצאות מביתם, קומץ אוהדים שרופים יצאו לחגוג ברחוב, ושני המתמודדים, ברק אובמה ומיט רומני, יבלו את הלילה במטות שלהם, בשיקגו ובבוסטון.
המרוץ לבית הלבן - סיקור מיוחד בוואלה! חדשות
בצהריים (שעון ישראל) נפתחו הקלפיות בניו המפשייר, ניו ג'רזי וניו יורק. לאחר מכן נפתחו להצבעה יתר הקלפיות בחוף המזרחי. בהמשך נפתחו הקלפיות בוויסקונסין, איווה, ארקנסו, קולורדו, נבאדה וניו מקסיקו ולבסוף הקלפיות בחוף המערבי ובאלסקה, כולל קליפורניה ואיידהו. החל מהשעה 02:00, הקלפיות הראשונות יסגרו והתוצאות יתחילו לזרום.
הנשיא אובמה התפנה בשעות הצהריים להודות לתומכיו על העמידה האיתנה לצדו ולברך את יריבו הרפובליקני. "אני רוצה לברך את המושל רומני על קמפיין נמרץ. אני יודע שתומכיו מחויבים, נלהבים ועובדים קשה כמותכם היום", אמר אובמה למתנדבים. "אנו חשים בטוחים שיש לנו את הקולות כדי לנצח, אך בסופו של דבר זה תלוי אם הקולות הללו יצאו אל הפועל. לכן, אני קורא לכולם לממש את הזכות שאנשים נלחמו כל כך קשה כדי שתהיה לנו".
הנשיא אף ערך שיחות טלפון למתנדבים בקמפיין שלו על מנת להודות להם שפעלו למען היבחרו מחדש. "אני צופה שיהיה לנו לילה טוב, אך לא משנה מה יקרה, ברצוני לומר לכם עד כמה אני מעריך את כל מי שתמך בי, כל מי שעבד כל כך קשה למעני", אמר.
מי שלא חיכה עם הצבעתו הוא סגן הנשיא המכהן, ג'ו ביידן, שבשעת בוקר מוקדמת הצביע בקלפי בגרינוויל, דלאוור. ביידן, אותו ליוו לקלפי רעייתו, ג'יל, ובנו, ביו, המשמש כתובע הכללי של דלאוור, נשאל האם התרגש כשהצביע: "זה תמיד עושה לי משהו - לראות את האנשים כאן. אני מקווה שכולם ישתמשו בזכותם להצביע. זה כבוד גדול. לאלה שעומדים בתור ארוך - אני קורא לכם להישאר שם כמה שצריך". כשנשאל האם זו הפעם האחרונה שיצביע עבור עצמו, השיב: "לא, אני חושב שלא".
גם המועמד הרפובליקני לנשיאות ורעייתו, אן, מימשו את זכות הצבעתם בשעות הצהריים בבלמונט, מסצ'וסטס. כשנשאל בצאתו מהקלפי למי הצביע, השיב רומני: "אני חושב שאתם יודעים". מאוחר יותר הגיע רומני עם סגננו לקליבלנד, אוהיו, ואמר למתנדבים במטהו: "אנו הולכים לשנות את אמריקה. זהו יום גדול עם הזדמנות אדירה, אך אני גם מסתכל קדימה למחר, משום שמחר אנו הולכים להתחיל בעבודה"
מאוחר יותר הצביע גם סגנו של רומני, פול ראיין. כשהוא מלווה בשלושת ילדיו, הגיע ראיין לתיבת הקלפי שהוצבה בספרייה הציבורית בעיר הולדתו ג'יינסוויל שבוויסקונסין, ומימש את זכות הצבעתו.
אוהיו, וירג'יניה ופלורידה עשויות לנבא את התוצאות
השעה שלאחר סגירת הקלפיות הראשונות עשויה להיות המעניינת מכולן. בשעה 19:00 שעון החוף המזרחי, 02:00 בישראל, יסגרו הקלפיות בווירג'יניה, תקוותו הגדולה של מיט רומני. אם בשלב זה יתברר שרומני לא לקח את וירג'יניה, מצב הרוח במטה של רומני בבוסטון יהיה עגום. ללא ניצחון בווירג'יניה, יש מעט מאד אפשרויות עבור רומני לזכות במרוץ.
חצי שעה אחר כך יסגרו הקלפיות באוהיו, הנחשבת באופן מסורתי למדינה שתכתיר את הנשיא הבא. מטה אובמה הגדיר את אוהיו כ"חומת האש" של הנשיא, כלומר - הקו שאותו אי אפשר לעבור. אם אובמה אכן ינצח באוהיו, במטה בשיקגו כבר יתחילו לקרר את בקבוקי השמפניה. אחרי חצי שעה נוספת יגיע תורה של פלורידה. זו המדינה שרומני לא רק צפוי לנצח בה, אלא גם חייב לעשות כן. כמו וירג'יניה, גם פלורידה חיונית עבורו כדי לשמור על מסלול פתוח להשגת 270 קולות אלקטורלים.
ישנה, כמובן, הסתייגות חשובה. הבחירות במדינות המפתח צפויות להיות מאד צמודות, ולכן לא מן הנמנע שהסקרים, וגם תוצאות האמת במדינות הללו, לא יספקו באופן מידי תשובה לשאלת הניצחון. במקרה של מאבק צמוד, ההכרעה יכולה להידחות גם ביום או יומיים, עד שיתבררו כל הסוגיות הקשורות בכל אחד מהקולות. אולם בהיעדר דחיה שכזו, מבט אל אוהיו, וירג'יניה ופלורידה יכול להעניק מושג טוב לגבי זהות המנצח בסוף הלילה.
בפלורידה, שתעניק למנצח 29 אלקטורים, צופים שיעורי שיא בהצבעה בקלפיות. הרפובליקנים צמצמו בה את שעות ההצבעה המוקדמת ונאבקו על כך בבתי המשפט. בפלורידה יש גם את טופס ההצבעה המסובך ביותר בכל ארצות הברית - כי מצביעים שם על הכי הרבה תיקונים חוקתיים מקומיים, ובגלל זה יש תורים ארוכים, כי ההצבעה עצמה אורכת המון זמן. ביום ראשון היה אי-סדר רציני בקלפיות, כאשר הרבה אנשים הגיעו אחרי שעות הסגירה, ובית המשפט הורה להאריך את שעות ההצבעה בזמן נוסף. היום מסתמן שלמרות הגשם ההצבעה הולכת בצורה יותר מסודרת.
האם רומני יצליח לכבוש את הנשים והיהודים?
בינתיים, כדאי להסתכל על סקרי היציאה שנערכים בקרב מצביעים עם צאתם מהקלפיות. סקרים אלו מעידים לא רק על זהות הנשיא הבא, אלא גם מספקים מבט מעניין על הרכבם הדמוגרפי של הבוחרים והנושאים היקרים ללבם.
הרבה מהמידע שם יהיה מובן מאליו: כן, רוב הבוחרים מודאגים מהמצב הכלכלי וכן, כולם אוהבים את אובמה, אפילו אלה שלא מצביעים עבורו. אבל ישנן כמה שאלות יותר מעניינות, למשל - כמה חשיבות מייחסים הבוחרים למה שמכונה "ערכים", שם קוד לעקרונות שמרניים-דתיים, ובהם התנגדות להפלות ולמתן זכויות לקהילת הלהט"ב? ג'ורג' בוש בשעתו, נבחר בקולות האוונגליסטים והיה מחויב לערכים שמרניים. לא בטוח שרומני, אם יזכה, ייבחר באמצעות קולות אלה ויחוש מחויב לפעול לפיהם.
רצוי גם להתמקד גם בכמה שאלות מסקרנות לגבי פילוחים באוכלוסיה: האם רומני הצליח לשבור את השליטה של אובמה בקהל הנשים? אם התשובה תהיה חיובית הרי שהרפובליקנים, אפילו אם לא ינצחו הלילה, יכולים לקוות לשיפור בסיבוב הבא. ושאלה נוספת מה לגבי המצביעים האפריקנים-אמריקנים? בבחירות ב-2008 הם יצאו לראשונה בהמוניהם לקלפיות כדי לבחור בנשיא השחור הראשון. אם יחזרו הפעם לשיעורי ההצבעה הנמוכים המאפיינים את הקהילה, יהיה זה סימן מאכזב לכישלון המאמץ להכליל את האוכלוסיה השחורה במערכת הדמוקרטית האמריקנית.
ישנה חשיבות רבה גם לקולות ההיספאנים - קבוצת אוכלוסיה אשר מודאגת מעמדותיו של מיט רומני בענייני הגירה, אך גם מאוכזבת מהיעדר הפעולה של אובמה בנושא. אם יצביעו בהמוניהם לאובמה, הדמוקרטים יוכלו לנצל את המומנטום כדי לנעול את הקול ההיספאני לצידם למערכות בחירות עתידיות.
לצד זאת, כמובן, ישנו גם הקול היהודי. יותר מעשרה מיליון דולרים הושקעו בניסיון לשכנע מעט מאוד בוחרים יהודים בפלורידה ובאוהיו להמיר את תמיכתם המסורתית בדמוקרטים לטובת הצבעה עבור רומני. הסקרים הלילה לא יתנו תמונה מדויקת, אולם בכל זאת ניתן יהיה לקבל מושג לגבי עמדת היהודים. ההערכה היא שהתמיכה באובמה בקרב בוחרים יהודים תרד מאזור ה-74% בבחירות הקודמות ל-65-70% הפעם. הרפובליקנים יצהירו שמדובר בהישג היסטורי. הדמוקרטים יסבירו שעדיין שניים מכל שלושה יהודים מצביע לדמוקרטים, נתון גבוה יותר מאשר בכל קבוצת אוכלוסיה אחרת בארצות הברית.
ומבט לקונגרס: האמת היא שהדרמות כאן קטנות יחסית, מכיוון שכבר עכשיו ברור שהמצב לא ישתנה משמעותית הרפובליקנים כנראה ישמרו על הרוב בבית הנבחרים, והדמוקרטים על הרוב בסנאט. ובכל זאת, למיטיבי לכת, מעניין יהיה להסתכל כיצד יתייחסו הבוחרים אל המועמדים הרפובליקנים לסנאט טוד אייקין ממיזורי וריצ'ארד מורדוק מאינדיאנה, ששניהם נתפסו באמירות חשוכות בנוגע להפלות ואונס במערכת בחירות זו. כמו כן ראוי להעיף מבט לוויסקונסין, שם עומדת תמי בולדווין לנצח ולהיות הלסבית המוצהרת הראשונה בסנאט.
לקראת השעות הקטנות, כשהקלפיות האחרונות נסגרות בחוף המערבי ולאמריקה יש, או שאולי עדיין אין, נשיא נבחר חדש - אפשר גם לחשוב על השאלה העקרונית שעומדת בבסיס מערכת בחירות זו, גם אם היא נבלעה בים של הכפשות וזוטות: איזה כיוון בחרה לעצמה אמריקה? האם האומה החבולה, שנאבקת בשיניה להתאושש ממשבר כלכלי משתק ומדכא, בחרה לדהור קדימה על בסיס האמונה שעסקים גדולים יביאו עמם התאוששות גדולה, או שהעדיפה דווקא את האמונה שבשעות קשות כולם מנמיכים ציפיות ומכוונים כלפי השכבות האמצעיות של האומה? התשובה היא זו שתראה לאמריקה את הכיוון לקראתו היא צועדת בארבע השנים הבאות, שמתחילות הלילה.