נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' רבקה כרמי, אחראית למחדל המתמשך בשנים האחרונות באוניברסיטה. תחת שרביט ניהולה, הידרדרה האוניברסיטה לתהומות חסרי תקדים. הרמה האקדמית צונחת, המחקר הרציני נפגע, הסטודנטים אינם נחשפים למגוון חומרי לימוד ותורמים נוטשים את האוניברסיטה.
חשיבות הדיון שמתקיים הבוקר (שלישי) בוועדת המשנה של המועצה להשכלה גבוהה בנושא עתידה של המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטה חורג מהבעיה האקדמית הטהורה שעליה נסוב הדיון. התנהלותה של הנהלת האוניברסיטה, לנוכח הביקורת שהוטחה בה בשל התנהלות המחלקה, היא לא פחות מניסיון אנטי-דמוקרטי אגרסיבי להלך אימים כנגד הרגולטור.
אמרנו אז, ואנו אומרים גם היום: איש אינו מבקש למנוע לימוד של גישות ביקורתיות. כל שאנו מבקשים הוא שתיפסק ההדרה וההשתקה של גישות ציוניות-לאומיות. על המל"ג, כרגולטור של אוניברסיטת בן גוריון, לוודא כי החופש האקדמאי יישמר. מאז התפוצצה פרשת ההתנהלות האנטי-ציונית במחלקה לפוליטיקה וממשל, היו לאוניברסיטה הזדמנויות אינספור להתייצב לצד הדמוקרטיה הישראלית והחופש האקדמי ולערוך שינויים שיובילו לפולורליזם במחלקה. ואולם, פעם אחר פעם, קיבלה האוניברסיטה ציון "נכשל" בהבנת שאלת החופש האקדמי.
כשהקריטריון להפיכה למרצה הוא עמדה פוליטית
מחקר שערכה תנועת "אם תרצו" הצביע על כך ששמונה מתוך תשעה מרצים במחלקה חתומים על עצומות אנטי-ישראליות, בהן עצומות הקוראות לחרם על ישראל, עצומות המאשימות את ישראל בטיהור אתני, קריאות לסרבנות והשתמטות, וגם תמיכה בטלי פחימה. עוד מצביעים המחקרים על כך שישנה הטיה פוסט-ציונית חריפה בסילבוסים של הקורבים, (ציונות נלמדת כאפרטהייד), וכן שהמרצים ועוזרי ההוראה במחלקה נוטלים חלק אקטיבי בהפגנות ואירועים נגד ישראל, כגון הפגנות בעד משט ה"מרמרה". מיליוני הדולרים של התורמים שאבדו, שמה הטוב של האוניברסיטה, החופש האקדמי והשיח הציבורי הסוער לא הצליחו לעורר את נשיאת האוניברסיטה מתרדמתה הדוגמטית. הפלורליזם המחשבתי נחסם בשערי האוניברסיטה.
לפני כשנה, מצאה ועדה בינלאומית שמינתה המל"ג כי ההטייה הפוליטית במחלקה פגעה קשות ברמה האקדמית. מסתבר שכשהקריטריון להפיכה למרצה הוא עמדה פוליטית ולא מצוינות אקדמית, אזי הרמה האקדמית יורדת. הועדה מצאה עוד כי רמתה של המחלקה ירודה, קורסים בסיסיים אינם נלמדים ועמדות ותיאוריות שונות מודרות.
במצב הנוכחי, המליצה הוועדה על שינוי מן היסוד של המחלקה או לחלופין על סגירתה. במילים אחרות, הרמה האקדמית היא כה נמוכה, שלא ניתן להעניק תואר. האוניברסיטה קיבלה מאז הזדמנות פז לתיקון העוול. היא יכולה הייתה לפעול למען חופש אקדמי, תוך קידום פלורליזם - אך בחרה שלא לעשות כן. במהלך השנה האחרונה עשתה האוניברסיטה כל אשר לאל ידה כדי "למרוח" את החלטת המל"ג. במקום לשנות את פני המחלקה לפוליטיקה וממשל, בחרה האוניברסיטה במסלול של מניפולציה.
האוניברסיטה שלפני כשלוש שנים בחרה שלא להתמודד עם העשבים השוטים שגדלו בערוגתה, עוסקת כיום במסע הכפשות אנטי-דמוקרטי חסר תקדים נגד המל"ג. יש לקוות שהמל"ג לא ייכנע למסע הלחצים, יעקור את העשבים השוטים, ויחזיר את אוניברסיטת בן-גוריון למוטב.
הכותב, רונן שובל, הוא יו"ר תנועת "אם תרצו"