בתחילה היה אפשר לנסות ולפטור את הטענות של תנועת "אם תרצו", על הטיה פוליטית במחלקה לממשל (מדע המדינה) באוניברסיטת בן?גוריון בבאר שבע, כעוד מאבק פוליטי. אבל החל משלשום יש חותמת רשמית לטענות "אם תרצו", של המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג). זו אישרה דו"ח שכתב צוות בינלאומי שבדק את המחלקות למדע המדינה בכל האוניברסיטאות בארץ.
הדו"ח קובע כי באוניברסיטת בן?גוריון ההטיה הפוליטית כל כך משמעותית, עד שיש לשקול לסגור את המחלקה. באוניברסיטה עדיין ניסו לטעון השבוע כי מדובר במאבק פוליטי נגדם, אלא שהפעם היו חתומים על כך המועצה להשכלה גבוהה ופרופסורים מאירופה.
בראש הוועדה הבינלאומית עמד פרופ' תומאס ריסה, מהאוניברסיטה החופשית בברלין. הוועדה התייחסה גם לאוניברסיטאות אחרות, אולם בן?גוריון קיבלה את הביקורת החריפה ביותר.
מי שהחלו לטפל בנושא ואספו עדויות לפני כולם היו פעילי "אם תרצו". הדו"ח שהכינו על המחלקה חושף את הפרטים שמאחורי ההחלטה לשקול את סגירתה.
בשיחה עם מועצת הסטודנטים של אוניברסיטת בן?גוריון בסוף יוני, חשפה נשיאת האוניברסיטה פרופ' רבקה כרמי כי "דו"ח המל"ג ציין כי אכן קיים חוסר איזון (בחומר הנלמד), אך המחלקה מודעת לו ופועלת לתיקון המעוות".
ציטוט זה הוביל את "אם תרצו" להפיק דו"ח חדש, המשתרע על פני 136 עמודים ורובו עוסק ישירות במחלקה לפוליטיקה וממשל. "נכון להיום, כאשר סטודנט ישראלי יגיע למחלקה ללמוד על ציונות, הוא ייתקל אך ורק במחקרים שרואים בציונות סוג של קולוניאליזם ומאשימים את ישראל בביצוע פשעים ובמדיניות גזענית", מסביר שובל. "גישות אחרות כלל לא נכללות בחומרי הלימוד. הדבר מהווה רמיסה גסה של החופש האקדמי ויוצר דור של סטודנטים לא?מקצועיים, ופשוט בורים" .
הפרק הראשון בדו"ח כולל מחקר סילבוסים (תוכניות לימוד) שבחן את התכנים הביבליוגרפיים של 14 קורסים במחלקה העוסקים בלאומיות ובציונות. הדו"ח בחן את הגישות והמחקרים שנלמדים בנושאים האלו. לפי הדו"ח, שיעור המחקריםהאנטי?ציוניים בחומרי הלימוד של המחלקה עומד על 85%, בעוד שיעור המחקרים המייצגים עמדות ציוניות או לאומיות עומד על 15% בלבד.
בדומה נמצא כי מאמרים של חוקרים הסבורים שהלאומיות היא המצאה מודרנית שלא התקיימה בעבר - הופיעו שבע פעמים בקורסים שנבחנו, בעוד מאמרים של חוקרים הרואים בלאומיות פן מודרני של זהויות עתיקות, כלל לא נלמדו.
8 מ-9 חברי הסגל הקבוע חתומים על עצומות שמאל
הפרק השני בדו"ח בחן את הרכב המחלקה. הממצאים מגלים כי שמונה מתוך תשעת חברי הסגל הקבוע של המחלקה חתומים על עצומות שמאל או חברים בארגוני שמאל. כך, לדוגמה, ראש המחלקה, פרופ' דני פילק, חתום יחד עם חמישה מרצים נוספים מהמחלקה על עצומת תמיכה בסטודנטים ובמרצים המסרבים לשרת במילואים. ראש המחלקה הקודם, פרופ' ניב גורדון, פירסם לפני כשנתיים מאמר ב"לוס אנג'לס טיימס", שבו קרא לחרם על מדינת ישראל. גם הוא חתום על עצומת התמיכה בסרבנים.
"פרופ' פילק החליף את ניב גורדון בתפקיד יו"ר עמותת 'רופאים לזכויות אדם', שאגב מסרה מידע נגד ישראל לוועדת גולדסטון. במהלך עופרת יצוקה היה הארגון שותף לתפעול אתר אינטרנט שהאשים את ישראל בביצוע פשעי מלחמה. כעבור זמן קצר, אותו פילק שהחליף את גורדון כיו"ר העמותה, החליף אותו גם בתפקיד ראש המחלקה. העובדות לא מותירות הרבה ספקות ומובילות למסקנה שהם מנהלים את המחלקה הזו בשיטת חבר מביא חבר ולא על בסיס מצוינות אקדמית כפי שאמור להיות במחלקה אקדמית תקינה", אומר תדמור.
הפרק השלישי בדו"ח כולל מחקר המפלח את הרכב המשתתפים בכנס השנתי של המחלקה. המחקר מגלה כי 31 מתוך 39 המשתתפים בכנס השנתי של המחלקה לפוליטיקה וממשל משתייכים לארגוני שמאל, או חתומים על עצומות שמאל או מפרסמים מאמרים ומבטאים עמדות שמאל מובהקות.
כך, ניתן למצוא בכנס שנערך השנה את יו"ר "בצלם", אורן יפתחאל; יהודה שאול, מייסד "שוברים שתיקה"; ת'אבת אבו ראש מארגון "עדאלה"; איתן ברונשטיין, מייסד ארגון "זוכרות" (הפועל להביא את הנכבה הפלשתינית לידיעת הציבור); נציגים של "הגדה השמאלית", "רופאים לזכויות אדם" ועוד ארגונים, שכולם חושבים אותו דבר.
"המדד - תמיכה בעמדות הנכונות"
"המחלקה הזו פשוט לא נותנת למישהו שחושב אחרת להתבטא, בין שבשיעורים ובין שבכנסים. כשמנסים לפעול לתיקון המצב ומביאים עובדות ונתונים שיתמכו בדברינו - הם נמנעים מדיון ענייני ופותחים במסע השמצות והכפשות שכולל סיסמאות על מקארתיזם ורדיפה פוליטית", אומר תדמור.
"הייתי שמח אם לשם שינוי מישהו מהמחלקה או מהאוניברסיטה ישיב על שאלה פשוטה: איך ייתכן ששמונה מתוך תשעה מרצים במחלקה מחזיקים באותן עמדות שמייצגות אולי אחוז מהציבור? איך ייתכן שאף אדם שסבור אחרת לא מקבל זכות ביטוי בכנס השנתי?".
פרקים 5-4 בדו"ח מורכבים מנייר עמדה, שנכתב על ידי פרופ' רפי ישראלי, חבר סגל בדימוס של המחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית. בנייר נמצאים פירוט התבטאויות מעוררות מחלוקת מצד בכירים באוניברסיטה וניתוח המשמעות של התבטאויות אלו ביחס לסוגיית החופש האקדמי.
כך, למשל, מצטט ישראלי מכתב ששלח פרקליט מחוז הדרום, עו"ד איתי בר, לאוניברסיטה בעקבות כנס בנושא המגזר הבדואי בנגב. בכנס, שהוגדר על ידי מארגניו כפתוח "למוזמנים בלבד", נכללו דוברים רבים שהאשימו את ישראל בביצוע מדיניות מפלה וגזענית ביחס לבדואים. נציג הפרקליטות ביקש להגיע ולהשיב על הדברים - אך נענה בשלילה.
"תמוהה העובדה כי האוניברסיטה, הזוכה למימון ממשלתי, נותנת חסות אקדמית, אכסניה, ואפשר שגם מימון מיוחד, ליום מגמתי שבו השתתפו אך ורק מוזמנים... ושכל מטרתו לגבש אסטרטגיה לפעילות משפטית נגד רשויות המדינה. כל זאת, כאשר דלתות המפגש סגורות בפני הציבור", כתב עו"ד בר ביוני 2010.
פרופ' ישראלי מפרט גם על סיורים שערכה האוניברסיטה למרצים מרחבי העולם, שבהם הוצגה תמונה חד?צדדית המאשימה את ישראל במדיניות מפלה וגזענית נגד אזרחיה הערבים והבדואים.
לסיכום, אומרים ב"אם תרצו", "כל מי שהחופש האקדמי יקר לליבו צריך להיות מודאג מאוד. דו"ח זה הוא רק קצה הקרחון של תופעה רחבה הכוללת מאות מרצים שמנצלים את עמדת ההוראה להפצת תעמולה אנטי?ישראלית. מי שמכיר את המתרחש בפקולטות למדעי הרוח והחברה יודע שהמדד המרכזי לקידום אינו מצוינות אקדמית, כי אם תמיכה בעמדות ה'נכונות'".
מהמחלקה לממשל באוניברסיטת בן?גוריון נמסר בתגובה: "האוניברסיטה לומדת את דו"ח הוועדה. תהליך הטיפול בחיזוק מקצועות הליבה במדע המדינה החל עוד בטרם הדו"ח. האוניברסיטה מדגישה כי היא עוסקת אך ורק בסטנדרטים אקדמיים ובסטנדרטים של מחקר והוראה".