מתיו ריקרד, נזירי בודהיסטי, גנטיקאי לשעבר ואיש סודו של הדלאי למה, הוא האדם המאושר בעולם - כך טוענים חוקרים באוניברסיטת וויסקונסין במחקר חדש. ריקארד הביע אתמול (שני) תקווה כי המחקר ישנה את התפיסה הקיימת כיום כלפי מדיטציה: "לא יחשבו עלינו יותר כתמהונים היושבים תחת עצי מנגו", אמר ריקרד לסוכנות הידיעות הצרפתית.
הנוירולוג ריצ'רד דיווידסון שהשתתף במחקר, חיבר את גולגלותיהם של מאות נזירים בודהיסטים ואנשים שעסקו במדיטציה ברמה גבוהה, בהם גם ריקרד, ל-256 חיישנים במסגרת מחקר בו החל לפני ארבע שנים. סריקת מוחו של ריקרד הראתה כי כאשר עסק במדיטציה, מוחו ייצר גלי גמא - הקשורים לתודעה, תשומת לב, למידה וזיכרון - ברמה הגבוהה שתועדה אי פעם. לדבריו של דיווידסון, ממצא שכזה "לא מוכר בספרות הרפואית במדעי המוח".
הסריקות הראו גם פעילות יתר בקליפת המוח הקדמית השמאלית של ריקרד בהשוואה לנבדקים האחרים, אשר נותנות לו קיבולת חריגה בגודלה לאושר ו"נטייה מופחתת לשליליות", מאמינים החוקרים.
"נטייה מופחתת לשליליות"
ריקרד הסביר כי המתכון שלו לאושר הוא "אימון המוח בעזרת מדיטציה". לדבריו, "אפשר לאמן את המוח כפי שאפשר לאמן את השרירים בגוף בעזרת הרמת משקולות". ריקרד, בעברו חוקר בתחום הגנטיקה המולקולרית, עזב את חייו הקודמים מאחוריו, עבר לטיבט והפך לנזיר בודהיסטי במנזר בהימלאיה. הוא טוען כי כל אחד יכול להפוך למאושר, "אם רק יאמן את מוחו".
ריקרד ככל הנראה צדק - המחקר הראה תוצאות חיוביות גם בקרב נחקרים שביצעו מדיטציה 20 דקות ביום במשך שלושה שבועות, שגרת פעילות המתאימה יותר לאורח החיים המודרני.
הנזיר בן ה-66, בן לפילוסוף ולציירת, גדל בקרב האליטה האינטלקטואלית בפריז. "הייתי מוקף באינטלקטואלים, גדלתי על מוסיקה קלאסית ובצהריים סעדנו עם זוכי פרס נובל. הוויכוחים סביב השולחן היו נפלאים", אמר. אולם ה"מחסור ברגש חם", לדבריו, הרתיע אותו - ולאחר שקיבל את הדוקטורט שלו בגנטיקה ב-1972, החל את מסעו הרוחני שהוביל אותו לאושר.
חקר תופעת ההתפתחות המוחית, המכונה "ניורופלסטיקה", עוד בחיתוליו. דיווידסון ועמיתיו נמצאים בחוד החנית של ניסויים פורצי דרך בתחום. "ב-12 השנים האחרונות אנו חוקרים השפעות קצרות וארוכות טווח של מדיטציה על תשומת הלב, על חמלה ועל איזון רגשי", הסביר.