פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אזרח סורי: "אין לתאר את עומק השנאה לאסד"

      "אסד האב הבחין בין אויבים למתנגדים לא מסוכנים. בשאר עוצר את כולם", אומר אזרח סורי בשיחה עם וואלה! חדשות. לדבריו, הדעת הרווחת בסוריה היא ש"ישראל מעדיפה את אסד"

      בתו של אחמד (שם בדוי) הלכה לפני כשבוע לגן, בפעם הראשונה. "חשבנו שהיא תבכה ביום הראשון, אבל בסוף היחידה שבכתה הייתה אמא שלה", הוא מספר. העובדה שהילדה זכתה לחוות את הריגוש של היום הראשון בגן היא עניין של מזל, אומר אחמד, שכן לדבריו כשלושת-רבעי מבתי הספר והגנים בארצו, סוריה, סגורים בשל מלחמת האזרחים העקובה מדם.

      המלחמה מורגשת כמעט בכל מקום, הוא מספר לוואלה! חדשות בשיחה נדירה של אזרח סורי עם כלי תקשורת ישראלי, שיחה שמלווה בחשש רב שזהותו תתגלה.

      לדברי אחמד, רק באזורים שבהם ריכוז גבוה של עלאווים - העדה שאליה משתייכת משפחת אסד - נשמר השקט. בדמשק עצמה, הוא מספר, כמעט שאין לחימה, אך בכל שעות היום נשמעות יריות והפגזות מהקרבות בפרברים. המצב בערים אחרות - ובמיוחד בחלב, שבה נהרגו בתחילת החודש כ-40 בני אדם בפיגוע משולש - קשה בהרבה.

      "זאת מלחמה של ממש. הצבא של אסד יורה על אזרחים ממסוקים ומשתמש בטנקים ובתותחים. גם ברחובות מתנהלת לחימה בנשק קל", מספר אחמד. לדבריו, מרבית התושבים באזורי הלחימה מסתגרים בבית מחשש לחייהם. "המוסדות הממשלתיים סגורים והמפעלים נהרסו או נסגרו לאחר שבעלי ההון נמלטו", הוא אומר. "למקומות מסוימים מסוכן לנסוע מכיוון שיש לחימה גם בכבישים". עם זאת, הכביש לביירות עדין בטוח לנסיעה. אנשים רבים רוצים לעזוב את המדינה, אולם אינם מסוגלים. "לאן האזרח הפשוט ילך?", הוא שואל.

      כוחותיו של הנשיא בשאר אסד בחלב, אוקטובר 2012 (רויטרס)
      חיילים מכוחותיו של אסד בחלב, השבוע (צילום: רויטרס)

      "בשאר גרוע מאביו"

      לדבריו, ההפיכה בסוריה הייתה בלתי נמנעת והייתה מתרחשת גם ללא האביב הערבי. "האמנו שבשאר יהיה טוב יותר מאביו. הוא צעיר יותר, הוא עלה לשלטון בעידן אחר, התקשורת השתנתה, המידע זמין יותר, חשבנו שיהיו שינויים ושנקבל זכויות, אבל קרה בדיוק ההפך", הוא אומר. "לעם הסורי נמאס ורק היה צריך ניצוץ שיגרום למלחמה נגד השלטון. זה קרה עכשיו, אבל ללא האביב הערבי זה גם היה קורה, אולי בעוד חודש, אולי בעוד עשר שנים".

      "אנחנו חיים במדינת משטרה", הוא מוסיף. "בימים של חאפז אסד אנשים פחדו לדבר עם נשותיהם בבית מחשש שכוחות הממשלה ישמעו אותם, אבל בנו בשאר גרוע בהרבה. האבא ידע להבדיל בין אויבים פעילים לאנשי אופוזיציה שלא מסכנים אותו, הבן עוצר את כולם. הוא גם מאפשר למקורביו להתנהל באופן מושחת ללא תקדים. אם יש מושל מושחת אנחנו יכולים להבין, לא להסכים אבל להבין, שהוא ישלשל לכיסו חצי מכספי מיזם מסוים. אנשיו של בשאר לוקחים 90% והורסים את מה שנותר".

      "אסד חייב ליפול", הוא מצהיר חד משמעית. "הציבור שונא אותו, אי אפשר לתאר כמה השנאה עמוקה. אנשים נפצעים בהפגנות, מפונים לטיפול רפואי בבתי חולים מחתרתיים, ואחרי כמה ימים חוזרים להפגין. אין אפשרות אחרת מלבד החלפת השלטון". אחמד אינו משלה את עצמו שהשלטון החדש יכונן מיד דמוקרטיה. "זה לא כמו להרים מתג. לא נהיה מיד דמוקרטיה מערבית, זה דורש זמן ושינויים מחשבתיים ומנטליים. אבל זה יקרה צעד אחר צעד".

      "אנחנו רכים, אוהבים את החיים. לא רוצים להילחם"

      לדברי אחמד, הכוחות הנלחמים נגד אסד מתחלקים לשלושה: אנשי הצבא הסורי החופשי החילונים, איסלמיסטים, ובני שבטים שהצטרפו ללחימה לאחר שבני משפחתם נפגעו. סך הכל הם מונים כמאה אלף בני אדם. לצדם נמצאים כ-2,000 ג'יהאדיסטים שהגיעו לסוריה ממדינות אחרות כדי לקחת חלק במלחמת קודש ואין להם ענין בסוריה שלאחר אסד. מולם ניצבים כ-700 אלף אנשי צבא וכוחות ביטחון.

      הצבא הסורי החופשי, הוא מספר, מנסה לאחד את הכוחות, אולם ישנה התנגדות לכך מצד האיסלמיסטים. לדברי אחמד, האופוזיציה גם מנסה לפנות לעלאווים ולגרום להם לנטוש את אסד, בינתיים ללא הצלחה. "כשנתחיל לראות את הבכירים העלאווים נוטשים, נדע שסוף המשטר קרוב", הוא צופה. "אסד יילחם עד השנייה האחרונה, המפקדים הבכירים - רק עד השבוע האחרון". התשובה לשאלה כמה זמן המלחמה תימשך, הוא מוסיף, תלויה באמריקאים. "אם הם יאפשרו לאופוזיציה לקבל תמיכה ונשק, המלחמה תיגמר תוך שבועיים. אם לא, זה ייקח שנתיים ו-200 אלף הרוגים".

      חייל של "צבא סוריה החופשי" בחומס. סוריה, ספטמבר 2012 (רויטרס)
      מנסים לאחד את הכוחות. חייל צבא סוריה החופשי בחלב (צילום: רויטרס)

      אחמד מאמין שלאחר נפילת אסד, הפלגים השונים ימצאו דרך לגשר על הפערים ביניהם, אך לא שולל את האפשרות שיהיו מאבקים ביניהם, אולי אף מאבקים מזויינים. "אנחנו לא כמו העיראקים. הם קשוחים, הם לוחמים, היסטורית הם ככה. אנחנו יותר רכים, אוהבים את החיים. אנחנו לא רוצים להילחם כל הזמן", הוא אומר. להערכתו, רק לכוחות החילוניים יש היכולת לשלוט במדינה, ובכל מקרה בסוריה לא יהיה שלטון איסלמיסטי כמו במצרים. "אצלנו, הסונים, השיעים, הנוצרים והדרוזים חיים יחד מגיל גן. אף אחד לא רוצה לכפות את אמונתו על מישהו אחר. אין אצלנו את אותה קיצוניות".

      היחס לישראל נותר סוגייה סבוכה. "הציבור בסוריה חושב שישראל תומכת באסד, מובן שבאופן עקיף ולא באופן ישיר", הוא אומר. ההסבר לכך טמון במה שנתפס בסוריה כחוסר תגובה מצד ישראל להפרת הסכמים בינלאומיים מצד כוחותיו של אסד, כמו החדירה לשטח המפורז מצפון לגולן ביולי ונפילת פצצות מרגמה בשטח ישראל. "אנחנו לא מצפים שתכניסו כוחות לתוך סוריה, אבל אתם לא עושים כלום, אפילו לא פונים לאו"ם. זה גורם לנו לחשוב שאתם תומכים באסד", הוא אומר. (יצויין כי ישראל הגישה תלונה לאו"ם בעקבות כניסת הכוחות הסורים לשטח המפורז, ג.ג.). "אתם חושבים שאסד הוא האויב הכי טוב", הוא אומר, "אבל זה נכון רק בטווח הקרוב. אי אפשר להשיג שלום בלי יציבות".

      והאם ניתן להשיג שלום בעתיד? "50% אחוז מהסורים רואים בישראל אויב ודורשים לקבל בחזרה את הגולן, בכוח אם יש צורך בכך. החצי השני של הציבור רוצה שלום, לא בחינם, אבל מוכן לפשרות", אומר אחמד. והאם החצי הזה מחשיב את ישראל כאויבת? "בוא נגיד ככה, אתם בטח לא נתפסים כחברים".

      לקריאה נוספת:
      המורדים: לא נוכל למנוע מאסד שימוש בנשק כימי
      בצל הקרבות: כלכלת סוריה משותקת
      הלחימה בסוריה מאיימת גם על האתרים ההיסטוריים