הפסיכומטרי החדש: "כלי ניבוי טוב יותר להצלחה"

ביום ראשון הקרוב, ייגשו המועמדים ללימודים אקדמיים לבחינה הפסיכומטרית במתכונתה החדשה, הכוללת הפעם גם פרק בהבעה. על השינוי המשמעותי בירכו רבים במערכת החינוך, אולם נראה שיש עדיין דרך ארוכה לפני שהמדד, שאמור לנבא הצלחה בלימודים אקדמיים, יהיה מושלם. רבים טוענים כי הבחינה במתכונתה הנוכחית טובה יותר מבעבר ומהווה כלי ניבוי מדויק יותר, אולם לצד טענות אלה יש הסבורים עדיין שמדובר בבחינה שמנציחה פערים חברתיים. על דבר אחד כולם מסכימים: על בתי הספר התיכוניים בפרט, ומערכת החינוך בכלל, להכין את התלמידים בצורה טובה יותר ללימודים מתקדמים.

המבחן ביום ראשון הקרוב יכלול לראשונה פרק שלם המוקדש להבעה, במסגרתו יידרש התלמיד לכתוב חיבור בן 25-50 שורות ב-30 דקות. החיבור ייבחן על פי קריטריונים של תוכן – ביסוס הטענות, חשיבה ביקורתית, ניתוח מעמיק של הנושא, ולשון – תקינות לשונית ועושר מילולי – והוא ייבדק על ידי שני בוחנים. פרק ההבעה יהווה 25% מהציון בתחום החשיבה המילולית, ובהתאם לחלוקת הציונים החדשה שהחלה בשנה שעברה (מתן שלושה ציונים נפרדים: כללי, הומאני וריאלי על פי שקלולים שונים של הפרקים במבחן) הוא יהווה 10% מהציון הכללי, 15% מהציון ההומאני ו-5% מהריאלי.

כמה אנשי חינוך מסכימים שפרק ההבעה משפר משמעותית את הבחינה והופך אותה לכלי ניבוי יעיל יותר להצלחה בלימודים האקדמיים. "הוא מכניס היבט שלא נמדד עד כה במבחנים הסגורים", אמרה פרופ' מנוחה בירנבוים מהחוג לחינוך באוניברסיטת תל אביב. "פרק ההבעה הוסיף לתקפות שלו כמדד מנבא. הבחינה בודקת את מה שהיא אמורה לבדוק ועושה את זה בדרך הטובה ביותר". עם זאת, מבהירה פרופ' בירנבוים כי הבחינה לא מנבאת הצלחה והתמדה בלימודים בצורה אופטימלית, זאת כיוון שישנם גורמים אחרים שמשפיעים על הצלחה בלימודים אותם קשה יותר לנבא, כגון הקדשת זמן ללמידה. "זה אחד הדברים שמנבאים הצלחה בלימודים. אם אתה מגיע לשיעורים אחרי שעבדת כל היום זה משהו שמשפיע, אבל לא ניתן למדוד אותו במבחנים. מבחנים הם מוגבלים ולא תמיד מנבאים ב-100% הצלחה בלימודים באקדמיה".

"במסגרת המגבלות, הבחינה טובה יותר עכשיו", אומרת אורטל אנגלברג, מנהלת מחקר ופיתוח במכון "קידום". "ככלי סטטיסטי, האחוזים של הפסיכומטרי הם גבוהים ביחס לעולם, בטח כשמשקללים אותו עם הבגרות. היכולת שלו לנבא מעכשיו, אחרי הוספת פרק ההבעה, היא משהו שצריך לבדוק לאורך זמן. מה שאמרו עד עכשיו זה שהמבחן לאו דווקא תואם את הלימודים אחר כך, אבל המעבר הזה לפרק של הבעה עצמית, ברמת התחושה של המוסדות והנבחנים, זה אומר בדיקה יותר לעומק. הם יכולים כעת לאמוד על טיבם של מועמדים וזה משמעותי. למעשה, זו דרישה שבאה מהאקדמיה כי ראו שיכולת הכתיבה של הסטודנטים איננה גבוהה".

גם יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ עינת וילף (העצמאות), סבורה שפרק ההבעה משפר משמעותית את הבחינה ככלי סינון והערכה לאוניברסיטאות. "כתיבה זה דבר שאי אפשר לרמות בו", היא אומרת. "תלמידים מגיעים היום לאוניברסיטאות עם יכולת כתיבה גרועה. אם כתוצאה מכך אנשים יתחילו ללמוד יותר טוב כיצד לכתוב, אז אולי ייצא משהו טוב מכל תעשיית ההכנה לפסיכומטרי".

וילף אינה טוענת כי השיטה חפה ממגרעות, אולם לטענתה שיטות אחרות הנהוגות באירופה וארצות הברית לא יתאימו לסטודנט הישראלי. "השיטה הטובה ביותר לכאורה, היא כזאת שישראל לא תוכל לעמוד בה. היא שיטה שכוללת פסיכומטרי, בגרות, מאמרים אישיים וראיונות אישיים. בארצות הברית אתה פונה לאוניברסיטה ספציפית ויש לכל מוסד אקדמי בקשות משלו. יש הסתכלות על האדם השלם לפני שהוא נכנס לאוניברסיטה. זו דרך מכבדת יותר, אבל היא יקרה והיא מחייבת אותך לעבור תהליך מאוד משמעותי לכל אוניברסיטה שאתה רוצה ללמוד בה. הישראלים לא יהיו מוכנים לכך. היתרון של המערכת הנוכחית זה שהיא שווה לכל האוניברסיטאות".

וילף הוסיפה: "עד כה לא שמעתי הצעה שחסרונותיה אינם עולים או שווים לחסרונות של השיטה הקיימת. ככלל, אני חושבת שאנחנו צריכים לקחת צעד אחורה ממרוץ החימוש הזה. עכשיו רק לסיים תואר ראשון שווה משהו וזה מרוץ שבסוף עולה הרבה כסף ולא שווה את זה. צריך להחזיר את סיום התיכון להיות בעל ערך, ושהמסלול האקדמי יהיה למי שמעוניין להרחיב את הידע שלו".

אז כיצד ניתן בכל זאת לשפר את הבחינה הקיימת? "השאלה מתחילה מהצורך של מוסדות הלימוד", אומרת אנגלברג מ"קידום". "התוספת של פרק ההבעה מתרחשת היום במבחנים נוספים כמו ה-GMAT, שגם לו הוסיפו חיבור, דבר שמתקשר למגמה עולמית. בעיניי, מבחינת מיומנויות לאקדמיה הוא מאוד מקיף. חלוקת הציונים החדשה הופכת את זה ליותר רלוונטי לתחום שבו הנבחן מעוניין. האלטרנטיבות יכולות להיות באמת מבחנים נקודתיים פר מקצוע, וזה משהו שקיים היום בחלק מהמקומות".

אנגלברג מוסיפה עוד כי קיימת גם האפשרות של ראיונות אישיים עם המועמדים, אולם לדבריה מהלך כזה איננו בר יישום. "לראיונות יש מגבלות, בין אם זה אדם שלא יכול להביע את עצמו, השפעות מוקדמות של מראיין וכו'. במובן הזה, העובדה שאתה לא רואה את מי שנבחן הופכת את זה ליותר אובייקטיבי. בוחנים קריטריונים טכניים מהותיים. בודקים לא מה אתה חושב, אלא איך אתה כותב את זה".

הבחינה החדשה הכניסה תלמידים רבים ללחץ, אולם נראה כי השד איננו כל כך נורא. "הייתה לנו יכולת להשוות עם תלמידים שעשו את שני הנוסחים והתחושה היא שהמבחן עצמו לאו דווקא יותר מורכב. זה לא יותר קל, אבל זה פחות או יותר שמר על הרמה הכללית של המבחן", מספרת אנגלברג. "תלמידים מגיעים ויש להם מושג כללי. היה לנו חשש שתלמידים יגיעו למבחן ויחששו להתבטא וזה לא קרה. כולם הגישו חיבורים ברמות שונות, אבל נקודת הפתיחה היא נקודה שאפשר לעבוד איתה".

גם מהצד השני של המתרס נראה שיש תחושה דומה. "סיימתי תיכון לפני לא מעט שנים ולא נגעתי בכתיבה כמעט בכלל", מספר א', תלמיד בקורס ההכנה לפסיכומטרי ב"קידום" שייגש למבחן ביום ראשון, ולא בפעם הראשונה. "אין לי שום בסיס. אם תיכון זה המקום האחרון שעושים בו חיבור, אז באתי איך שאני, וסך הכל היה בסדר, זה לא כזה נורא". א' טוען כי ההכנה בקורס עזרה לו, אולם הוא סבור שלא מדובר במדד מוחלט. "מי שלא עשה חיבור כמו שצריך, לא בטוח שהוא לא יצליח אחר כך באקדמיה", הוא אומר.

עופר, בן 21, ייגש לבחינה בפעם הראשונה, לאחר שעבר קורס הכנה ב"לחמן". "פרק ההבעה הלך לי טוב, אני מרגיש שאני בסדר עם זה. אני לא חושב שההכנה בתיכון הייתה מספיקה. זה תלוי מאיפה אתה בא, החינוך בבית, יותר מאשר הלמידה בתיכון כי עובר הרבה זמן בין התיכון לבחינה ואתה שוכח דברים", הסביר. "אם אתה לא יודע לכתוב ולהביע את עצמך במאמר, אז הכלים שייתנו לך גם בקורסי ההכנה לא יגרמו לזה שתדע לעשות את זה. אבל זה עוזר מבחינה של לדעת מה הם דורשים בסוגה המסוימת הזו של חיבור. עוזר לך להתכונן".

משה, שלמד ב"אנקורי" אומר כי אפשר לראות, גם על המורים, שנושא החיבור עדיין נמצא בחיתוליו. "החלק של החיבור קשה, למרות שהלכתי לקורס, כי בקורס אין להם ניסיון. זו הבחינה הראשונה והם עדיין לא יודעים מה יהיה הממוצע של הציונים", הסביר. "זה בעייתי, כי לדעת תשובה נכונה אחת מתוך ארבע זה דבר שהוא ברור, אבל חיבור שיהיה נכון קורקטית ולא מבריק עדיין לא יקבל ציון מלא. זה מפחיד כי מי שרוצה לקבל ציון גבוה זה לא מספיק שהחיבור יהיה נכון מילולית. הוא צריך להפיל את הבוחנים מהכיסא".

למרות התגובות החיוביות לשינוי המבחן, יש גם מי שסבור שהשינוי הנוכחי דווקא רע יותר ומנציח פערים חברתיים. "לנוכח מצבה של מערכת החינוך, הבחינות הפסיכומטריות הן לא כלי ניבוי בכלל", אומר הרב שי פירון, מנכ"ל תנועת "הכל חינוך". "ילד שגדל במשפחה מסוימת, יכולות הביטוי שלו גבוהות יותר. כמו כן, קורסי ההכנה הפכו לחלק מהותי מהתהליך, מה שמייצר עוד אלמנט נוסף להגדלה והרחבת הפערים. באופן אישי, אני לא מבין מדוע אנחנו צריכים גם בחינות בגרות וגם פסיכומטרי. ישראל מוציאה 800 מיליון שקל בשנה על בגרויות, אבל הן מספיקות רק כדי לממש את הזכות להיבחן בפסיכומטרי וזה בעיניי אבסורד ענק".

הרב פירון טוען עוד כי "אין מדינה שעושים בה כמות גדולה כל כך של בחינות כמו אצלנו, אז מה זה אם לא הכנה? הבעה היא תלויית תרבות, תלויית הקשרי מקום וסביבה. אדם שגדל במודיעין או ברעננה, כושר הביטוי שלו יהיה טוב יותר משמעותית מאנשים שגדלו במקומות אחרים. מדינת ישראל חייבת לעשות הכרעה גדולה וחייבת לגבש תכנית שבה יש מערך של מיון וסינון שהיא לא מגדילה פערים, אלא מצמצמת אותם, לא סותמת הזדמנויות ולא מהווה מחסום, אלא שער".

פירון לא שולל לחלוטין את הבחינה הפסיכומטרית, אולם טוען כי על התיכונים לכלול אותה כחלק מהבגרויות: "מבחינתי, שיעשו שתי בחינות בגרות ושהבחינה הפסיכומטרית תהיה השלישית ותילמד בתיכון והילד ייצא עם החבילה הכוללת", אומר פירון.

עוד על הפסיכומטרי:
אנשי חינוך לשר סער: "בטל את הבחינה הפסיכומטרית"
אחרי הרפורמה: כיצד תיראה הבחינה הפסיכומטרית?
מהפכת הפסיכומטרי: פחות שינון מילים, פחות זמן לפרק

לפניות לכתבת: michalresh1@walla.com