בתוך הקו הירוק: הפרויקט שמחבר בין ישראל לרשות

בזמן שהקיפאון המדיני נמצא בשיאו, שיתוף פעולה בין ישראל לפלסטינים בתחום המים והסביבה דווקא נוחל הצלחה. בתיווך אמריקאי, הביאו הצדדים לירידה משמעותית בזיהום נחל חברון

טל שלו

הקיפאון המדיני בין ירושלים ורמאללה מעולם לא היה קר יותר. מצד אחד, שר החוץ אביגדור ליברמן שקורא לבטל את הסכמי אוסלו, מצד שני יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן ששב ומנופף בכרטיס ההכרה באו"ם כמדינה שאינה חברה. עם זאת, דווקא באחד התחומים המובילים את הניסיונות הפלסטיניים לדה-לגיטימציה מצדה של ישראל בזירה הבינלאומית – תחום המים והסביבה – הולך ונרקם בחודשים האחרונים שיתוף פעולה יעיל, בתיווך אמריקאי.

זה שנים מתריעים גורמים ישראלים על הזיהום הסביבתי והמטרד האקולוגי והבריאותי שיוצר הביוב הזורם במי נחל חברון, שהופך בהמשך לנחל באר שבע ונחל הבשור שלצדו יישובים ישראליים רבים. הפרויקט המשותף, שהחל בעקבות הזיהום הרב, הביא בקיץ האחרון לירידה משמעותית בכמות הפסולת הזורמת בנחל, שמקורה – בעיקר - בפסולת תעשייתית ממפעלי האבן והשיש באזור חברון.

טוב לדעת (מקודם)

הטכנלוגיה בנעליים שתציל אתכם מכאבי הגב והברכיים

לכתבה המלאה
שיתוף פעולה מוצלח. הנחל לפני תחילת הפרויקט (צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

כחלק מהפרויקט, כ-17 אלף מ"ק מים מזוהמים באבקת גיר מתעשיית השיש המקומית, שזרמו בעבר בערוצי הנחל, מפונים כעת מזרימתו, וכתוצאה מכך צבע המים בנחל, שפעם היה מוצף באבקה לבנה, השתנה ללא היכר. הפחתת השפכים התעשייתיים הובילה לכך שבעונה האחרונה הרגישו תושבי הנגב הקלה משמעותית מהמטרדים הסביבתיים הקשים שיצרו הזיהומים של הנוזל הגירי.

תעשיית השיש והאבן הפלסטינית היא מהענפים המכניסים ביותר בכלכלה הפלסטינית. בעשור האחרון הגיע היקף ייצוא השיש השנתי מהרשות הפלסטינית לכ-100 מיליון דולרים, וכ-500 חברות ומפעלי אבן ושיש ברחבי הגדה המערבית מעסיקים למעלה מ-16 אלף עובדים. השיש החברוני נפוץ במיוחד ומשמש כמוצר הכרחי גם בשוק הבנייה הישראלי, ובאזור התעשייה אל פאחס בעיר ישנם כמאה מפעלים וחברות אבן ושיש.

ריח בלתי נסבל ומכות יתושים לתושבי הדרום

עם זאת, כאמור, תהליך חיתוך האבנים יוצר כמות לא מבוטלת של פסולת סביבתית, ומי המנסרות – המורכבים מנוזל קרישתי המורכב מאבק האבן והשיש, המכונה אצל הפלסטינים "רובה", זרמו בשנים האחרונות ללא מפריע לתוך מערכת הביוב העירונית של חברון, ומשם לנחל חברון, שערוציו זורמים בהמשך גם לשטח ישראל.

הפסולת הגירית שזרמה בתשטיפי המנסרות גרמה לסתימת הנחל, והביוב מחברון לא חלחל אל תוך האדמה, אלא זרם בתוואי הנחל. התוצאה הייתה מטרדים קשים, שעוררו את זעמם של תושבי היישובים הישראליים בקרבת הנחל, בהם באר שבע, צאלים, והמועצה האזורית אשכול, שסבלו מריח בלתי נסבל ומכות יתושים - גם כאלה הנושאים את נגיף קדחת הנילוס המערבי.

הפסולת גרמה גם לפגיעה אקולוגית בנחל, שעוררה את זעם המשרד להגנת הסביבה, וכן לשיבוש תהליך הטיהור של מי הביוב במתקני טיהור השפכים של רשות המים. גורמים ישראלים רבים פנו למתאם הפעולות בשטחים, אלוף איתן דנגוט, ושטחו בפניו את הבעיות הקשות, ואת הצורך בנקיטת פעולות מידיות, ואף נידונו בהרחבה שורה של סנקציות קשות כלפי הרשות. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, אף ביקש לאיים באיסור כניסת אבן חברונית משטחי הרשות לישראל.

נחתם הסכם עם בעלי המפעלים לשמירה על תקנות מחמירות לטיפול בשפכים. הנחל לאחר שעבר טיהור (צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

אלוף דנגוט ואנשיו קיימו שורה של פגישות עם בכירים פלסטינים בעיריית חברון ובמשרדו של ראש הממשלה הפלסטיני, סלאם פיאד, בניסיון להעלות על הפרק את הדחיפות בקידום הטיפול במנסרות, תוך איום כי אם לא יינקטו צעדים מתאימים, ייסגרו המנסרות שלא יפעלו בהתאם להנחיות. בחודש אפריל זיהה הממשל האמריקאי כי יש מקום להתערבות, ואנשי USAID, סוכנות הסיוע של משרד החוץ האמריקאי, הצליחו לגייס סופית את הפלסטינים לנושא. הוקמה ועדת היגוי בשיתוף נציגי איחוד השיש, רשות המים הפלסטינית ועיריית חברון, וכן נחתם הסכם עם בעלי המפעלים לשמירה על תקנות מחמירות לטיפול בשפכים.

כל הצדדים יוצאים מנצחים

במקביל, המינהל האזרחי הישראלי ביטל את היתרי הכניסה לישראל של בעלי המפעלים "הסוררים" שלא ימלאו אחר התקנות והטיל עליהם מגבלות ייצוא. בשטח – הפרויקט, בתקציב של כארבעה מיליון דולרים, כולל את הכפלת שעות העבודה של מתקן טיהור איטלקי בעיר, ומימון מכליות שיעבירו את הפסולת מהמפעלים לטיהור. במקביל, נאטמו כל החיבורים הלא חוקיים למערכת הביוב, ורק המפעלים שעומדים בתקנות זוכים להתחבר לצינור ביוב חדש שמונח בעיר, בעלות של כ-1.8 מיליון דולרים. בהמשך, כוללת התוכנית גם אופק כלכלי נוסף, בבחינה כיצד לעשות שימוש מחדש בפסולת הגירית ושימוש חוזר לצרכי בניין ותעשייה.

ב-USAID מתגאים בפרויקט כסיפור הצלחה, וכך גם בחברון, שם מרבית בעלי מפעלים. ראש עיריית חברון, חאלד עוסיילי, אישר בשיחה עם וואלה! חדשות כי היה מעורב במגעים מול הישראלים והאמריקאים ואמר כי "הפרויקט הוא חיובי מאוד ואנחנו לוקחים את זה מאוד ברצינות".

וגם בצד הישראלי מביעים גאווה על הפרויקט. "אנחנו עם היד על הדופק כדי לראות אם באמת אפשר להגדיר את זה כסיפור הצלחה", אמר ראש לשכת תשתיות במשרדו של מתאם הפעולות בשטחים, סגן אלוף גרישה יעקובוביץ. לדבריו, שילוב האיומים מצד ישראל במקביל ל"גזרים" של הקהילה הבינלאומית וארה"ב הובילו להצלחת התוכנית, אותה הוא מגדיר "תוכנית ווין ווין ווין – הקהילה הבינלאומית מרוצה, אנחנו מרוצים והפלסטינים מרוצים".

לדברי ראש המועצה האזורית אשכול, חיים ילין, "זו השנה הראשונה שהמים הזורמים לא הביאו ליתושים, לא נעצרו האימונים בצאלים ואין קדחת הנילוס". עם זאת, לדבריו, כל עוד ימשיכו מים לזרום בנחל הבשור, שלא ברור שהם נקיים לחלוטין, הבעיות צפויות להימשך, והוא ימשיך לפעול לייבוש מוחלט של הנחל על מנת להתחיל את האיזון האקולוגי מחדש".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully