דו"ח מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, שמתפרסם היום (שני) קובע בצורה נחרצת כי הממשלה כשלה בנושא שיקום הנחלים בישראל ומטיל את האחריות בנושא לפתחו של המשרד להגנת הסביבה. לפי הדו"ח, בישראל קיימים 31 נחלים ראשיים, 16 מהם זורמים לים התיכון והיתר לירדן ולכנרת. בדו"ח צוין כי "מערכת הנחלים מהווה עוגן ותשתית רחבה לשמירה על ערכי הנוף, בשימור מערכות אקולוגיות כשטחים פתוחים המשמשים לפעילות נופש ופנאי, כמקורות מים, כעורקי ניקוז ולמניעת סחף".
מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה על התנהלות המשרד להגנת הסביבה סביב שיקום הנחלים. "המשרד התמקד בשיקום של גדות הנחלים ופחות בשיקום האקולוגי שלהם", צוין בדו"ח, "לאחר כ-20 שנות פעילות לא ניתן להצביע ולו על נחל אחד בישראל אשר שוקם לכל אורכו". עוד צוין בדו"ח כי מדובר בשינויים קוסמטיים בלבד, ולא בדבר עבודות שטח שתפקידם היה לשקם את הנחלים. בדו"ח נכתב כי "המשרד אינו יוזם תכנון מתארי של רצועות הנחלים לקביעת שימושי הקרקע המותרים והאסורים בהן; הוא מניח לרשויות הניקוז ליזום את עיקר הפרויקטים לשיקום על פי שיקוליהן וסדרי העדיפויות שלהן. בנוסף, המשרד לא התמודד עם סוגיית המימון והניהול של התחזוקה בקטעי נחל ששוקמו, ובהיעדר תחזוקה נאותה הוצאות שהוצאו עלולות לרדת לטמיון".
המבקר הדגיש כי המשרד להגנת הסביבה פעל לקדם את שיקום הנחלים ונחל הצלחות ניכרות בשיפור איכות מי נחל הקישון ונחל הירקון ובפיתוח גדות נחל אלכסנדר. אך, "לא ניתן להצביע על נחל כלשהו אשר שוקם במלואו לכל אורכו. יידרשו עוד כמאה שנים להשלמת שיקום הנחלים".
"קידום פרויקטים שתוצאותיהם נראות מיד"
לסיכום הדגיש מבקר המדינה כי "הממצאים מלמדים כי המשרד לא קידם את מדיניותו בנושא שיקום הנחלים - משמעותו בראש ובראשונה שיקום המים והשבת בתי הגידול, אולם המשרד מעדיף לקדם פרויקטים שתוצאותיהם נראות בציבור מיד - טיפוח גדות הנחלים באמצעות פארקים ושבילי אופניים. בעניין זה אמנם חלו תמורה חשובה ושינוי תודעתי בקרב הציבור וראשי הרשויות, אולם כל עוד מוזרמים שפכים למי הנחלים - השיקום רחוק מהשלמתו".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה לממצאי המבקר כי "המשרד פועל מזה כשני עשורים בנושא שיקום נחלי ישראל, נוכח חשיבותו ותרומתו המכרעת לאיכות הסביבה בישראל. בשנים האחרונות, הפך שיקום הנחלים לאחד מהיעדים המרכזיים של המשרד ולמטרה זו הוקצו משאבים רבים. כך למשל: המשרד להגנת הסביבה הקציב לאחרונה 25 מיליון שקלים לשיקום נחלים בכל הארץ, המשרד מוביל הקמת שרשרת פארקים מטרופולינים לאורך הנחלים בתקציב כולל של מאות מיליוני שקלים, ביניהם: פארק הקישון, איילון, באר שבע ועוד. בנוסף, הוביל המשרד לשינוי חוק המים, חקיקה אשר תגדיל את אספקת והזרמת המים לנחלים ל- 50 מיליון מ"ק לשנה".
עוד נאמר בתגובת המשרד להגנת הסביבה כי "יש לציין, כי בניגוד להתרשמות מבקר המדינה כי המשרד אינו יוזם הכנת תוכניות לנחלים, המשרד להגנת הסביבה יוזם ומקדם לאורך שנים תוכניות מתאר ותוכניות אב לנחלים וסביבתם בהשקעה כוללת של מיליוני שקלים, ביניהם: תמ"א 34ב' (מים וניקוז), תמ"א 35 בכל הנוגע לניהול נחלים ושמירת רצועות הנחלים, מסמך מדיניות בתחום שיקום נחלים עירוניים ועוד. יש להדגיש, כי בעקבות מדיניות אכיפה מוגברת בה נוקט המשרד להגנת הסביבה הופחתו ב-50% רמות המזהמים במימי הנחלים ביחס לשנות ה-90'. המשרד להגנת הסביבה, ימשיך בפעילותו לשיקום נחלי ישראל בהיקף נרחב והרחבת המשאבים המוקצים לכך, יחד עם הטמעת ההיבטים הסביבתיים בעבודתן השוטפת של רשויות הניקוז, רשויות הנחל ורשות הטבע והגנים המשמשות כזרוע מבצעת של המשרד בתחום זה".
"חשש לניגוד עניינים בקבר רבי שמעון בר יוחאי"
דו"ח מבקר המדינה מותח גם ביקורת נוקבת על תחזוקת מתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י). בדו"ח צוין כי "את קברו של רבי שמעון בר יוחאי שבהר מירון פוקדים במהלך השנה עשרות אלפי מתפללים העולים לציונו של הקדוש ושוטחים תפילות, בקשות ותחנונים". דו"ח המבקר שניהל מעקב צמוד בנוגע להתנהלות במקום, חושף תמונה עגומה. "קיים חשש לניגוד עניינים, בשל אחיזתו של מנהל האתר בשני תפקידים שונים", ציין מבקר המדינה בתחילת הדו"ח. לדברי המבקר, "חלה חובה לעשות סדר בניהול ותיחזוק המקום על ידי חברה חיצונית שתהיה כפופה לממשלת ישראל".
עוד ציין המבקר כי "החלטת הממשלה מצאה לכך פתרון הולם: הקמת חברה ממשלתית לתועלת הציבור, בבעלות מלאה של המדינה ובאחריות שר התיירות. החברה תהווה זרוע ביצועית של הממשלה לעניין תקנות חובת המכרזים, החברה תוקם לתקופה של חמש שנים, שלאחריהן תפורק ותחומי אחריותה יועברו במלואן למרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים. בממשלת ישראל סבורים שהקמת החברה תסיר את החשד לניגוד עניינים". בדו"ח נאמר עוד כי "במקום קיימת הזנחה, אין נגישות לנכים ובעלי מוגבלויות. שלטי ההסבר בשפה העברית דהויים ואינם מכבדים את חשיבות המקום".
ההיערכות להילולה במתחם קבר רשב"י בל"ג בעומר, זכתה להתייחסות בדו"ח המבקר. לטענתו, לא מדובר "באירוע ספונטני, אלא באירוע חשוב שצריך להיערך עבורו מראש". הממשלה החליטה לתקצב את ניהול ההילולה במתחם הקבר בל"ג בעומר בסכום של 6.8 מיליון שקלים לשנתיים הבאות. על משרד הפנים הוטלה החובה למצוא פתרון להקמת נקודת משטרה באתר ובכך לשמור על הסדר הציבורי במתחם הקבר. בדו"ח התייחס המבקר להיעדר נקודת השיטור והורה לשר הפנים לזרז את הקמת הנקודה.
המבקר אף התייחס למחסור בשירותי בריאות לציבור במתחם הקבר. לדבריו, "קיים מחסור בנקודת שירות רפואי עבור ציבור האנשים הפוקד את המקום". בתגובה מהירה לממצאים, חנכו כוחות מגן דוד אדום במהלך השבוע האחרון במקום ארון עזרה ראשונה ייחודי, שישמש את הצוותים הרבים הפועלים באתר למתן עזרה ראשונה לצורך הצלת חיים.
במגן דוד אדום ציינו כי התקנתו של ארון העזרה הראשונה צפויה לסייע בהענקת טיפול מהיר לנפגעים. מלבד התקנת הארון המיוחד, עברו עובדי האתר הכשרה מיוחדת במד"א והחל מהשבוע ישמשו עובדים אלה ככונני מד"א במקרה חירום ויוכלו להגיש עזרה ראשונה לנפגעים באתר. העובדים עברו קורסים בהחייאה, חבישות וטיפולים מצילי חיים, וקיבלו תעודות הסמכה.
תוכנית פיתוח מתחם התיירות בקבר רשב"י שאושרה בממשלה בחודש שעבר עומדת על 27.6 מיליון שקלים. ראש הממשלה הנחה את כל משרדי הממשלה ללא יוצא מן הכלל לקחת חלק בלתי נפרד בזרועות הביצוע של התוכנית על מנת להבטיח שעד שנת 2015 מתחם קבר רשב"י יהפוך לפנינה תיירותית.
"מענקים לרשויות המקומיות ללא אמות מידה ברורות"
דו"ח מבקר המדינה חשף גם כי מענקים בשווי מאות מיליוני שקלים מחולקים על ידי משרד הפנים לרשויות המקומיות ללא אמות מידה ברורות. במסגרת הדו"ח בחן המבקר את חלוקתם של מענקים שונים שמחלק משרד הפנים מדי שנה, ומצא כי ההחלטה לחלק מענקים בשווי מיליוני שקלים נעשית ללא כללים שוויוניים ולעיתים, כהגדרת המבקר, מ"סיבות לא ענייניות". בדו"ח נאמר כי "הדבר מחייב את משרדי הפנים והאוצר לבדק בית בכל הקשור לתקצוב הרשויות המקומיות". הנתונים מתייחסים למענקים שהוענקו בין השנים 2007 ל-2009. יש לציין כי מדי שנה מעביר משרד הפנים מענקים בשווי כחמישה מיליארדי שקלים לרשויות המקומיות.
בין היתר מתמקד לינדנשטראוס במענקים בשווי מיליוני שקלים המוענקים לוועדה המוניציפלית המנהלת את היישוב היהודי בחברון. מבדיקת משרד המבקר עולה כי ב-2007 וכן ב-2008 הוענקו ליישוב היהודי למעלה ממיליון שקלים מתקציב המוגדר "מענק שר הפנים", זאת בנוסף לתקציב הניתן להם ממענקים אחרים, דוגמת תקציב מתקנה ייעודית הנקראת "העברה לרשויות מקומיות ביהודה ושומרון בהתאם להחלטת ממשלה", מתקנה אחרת של משרד הפנים המכונה "תוספת למענק בגין הסכם אוסלו" וכן מתקנה הקרויה "מענק התיישבות צעירה". סכום כלל המענקים ליישוב היהודי בחברון עמד בין 2007 ל-2009 על קרוב לתשעה מיליון שקלים - עבור כשמונה מאות תושבים בלבד. לדברי המבקר, הוועדה המנהלת את היישוב היהודי אינה מוגדרת כרשות מקומית ועל כן אינה זכאית כלל למענק שר הפנים. כמו כן, אומר המבקר כי התקציבים המועברים לחברון אינם מפוקחים כראוי וכי לא ברור כיצד הם מנוצלים.
במקרה אחר מתייחס לינדנשטראוס למענק מיוחד שהוענק לעיריית רמת גן בשווי 10 מיליון שקלים. הכספים הוענקו ב-2008 כמעין פיצוי על כך שלשטח השיפוט של העיר נוספו יישובים ממועצת אפעל. לדברי המבקר, המענק ניתן על אף חוסנה הכלכלי האיתן של רמת גן ולמרות שהיישובים שיתווספו משופעים לדבריו בקרקע פנויה ויקרה במרכז הארץ, ושתושביהם מבוססים. "הסכום הוקצה בחריגה גסה מאמות המידה שנקבעו", אומר המבקר.
מענק מדאיג אחר הוענק לעיריית בת ים בין השנים 2007 ל-2008, בשווי 28 מיליון שקלים, מתוקף תקנת "המענקים המיוחדים". לדברי המבקר, עולה חשש כי הסכום הוענק לעיריית בת ים "משיקולים לא ענייניים". לדבריו, המענק ניתן מבלי שהעירייה נתנה טעמים מפורטים שיצדיקו את תוספת התקציב המדוברת.
תגובות
בתגובה לנושא "מענקי השר" אומרים במשרד הפנים כי "המשרד פועל לתיקון נוהל הקצאת מענק שר לעניין פרסום הנושאים להם תיועד רזרבת השר, תוך הימנעות מריבוי תקנות תקציביות. הרשויות המקומיות תידרשנה לדרג בעת הגשת הבקשות את סדרי העדיפות לבקשות השונות, על מנת שבמקרה שהתקציב שיוקצה להן יהיה נמוך מבקשותיהן יהיה ברור לאיזה פרויקט יועד הסכום אותו תקבלנה. כמו כן המינהל לשלטון מקומי יחדד את נוהל העבודה בכל הקשור לתהליך הגשת הבקשות לקבלת מענקי שר וכן יקפיד לדרוש מהרשויות את המסמכים התומכים בבקשה. בנוסף יונחו המחוזות לערוך מעקב ובקרה על מימוש ההקצאה כך שלא יועברו לתקציב השוטף או ישמשו לכיסוי גירעון מצטבר".
בנוגע ל"מענקים המיוחדים", במשרד הפנים אומרים כי "כדי לאפשר לסייע לרשויות מקומיות בעלות צרכים מיוחדים, שנוסחאות ההקצאה אינן נותנות להן מענה, יזם משרד הפנים בתיאום עם משרד האוצר תקנות תקציב מיוחדות שנועדו להבטיח שהסיוע הכספי הנוסף יינתן על פי כללים ואמות מידה. החל משנת 2010 הפסיק משרד הפנים להקצות מענקים מיוחדים לרשויות מאוחדות בשל חלוף הזמן מעת שהתאחדו כך שתקופת ההסתגלות תמה".