בית המשפט: "בית המריבה שפונה - שייך למתנחלים"

ארבע שנים לאחר פינוי הבית בחברון, פסק השופט כי המתנחלים רכשו אותו כדין - והתיר להם לשוב אליו בתוך 30 יום. ביישוב היהודי ברכו: "המתנה היפה ביותר שיכולנו לקבל לחג"

יהושע בריינר

ניצחון למתנחלים בחברון: בית המשפט המחוזי בירושלים פסק היום (חמישי) כי המתנחלים הם בעליו החוקיים של "בית המריבה" בחברון, שפונה בכוח לפני ארבע שנים, וכי יקבלו את הבניין לידיהם בתוך 30 יום. בהחלטתו קבע השופט משה בר-עם כי חברת "טל בניה והשקעות", אשר פעלה מטעם תושבי חברון, רכשה את הבית כולו מבעליו הפלסטיני בסיוע איש קש.

עוד בוואלה! NEWS

איך מוותרים על סוכר בקפה, בלי לוותר על הטעם?

לכתבה המלאה
"הנתבעים התקשרו בהסכם אף שידעו, או חשדו ועצמו עיניהם". בית המריבה בחברון (צילום: פסטיבל הקולנוע ירושלים)

"שוכנעתי להעדיף את גרסת התובעים בדבר תשלום התמורה על פני גרסת הנתבעים, שהכחישו לחלוטין קבלת כל תשלום מלבד המקדמה", כתב השופט בהחלטתו, "הנתבעים התקשרו בהסכם אף שידעו, או חשדו ועצמו עיניהם, בדבר גורם יהודי המעוניין לרכוש את הנכס". בהחלטתו הסתמך בית המשפט על מסמכים והקלטות שהציגו המתנחלים, שנקבעו על ידי השופט כ"אמינים ומהימנים".

נדחתה הטענה כי הסכם הרכישה בוטל

בהחלטתו לא קיבל בית המשפט את טענות בעל הנכס הראשון כי הסכם המכירה לאיש הקש בוטל. איש הקש, המכונה "איוב", רכש את הנכס מידיו של הבעלים הפלסטיני והעביר אותו אל נציג המתנחלים, אסף נחמד, בתמורה ל-464 אלף דינרים ירדניים. "זוהי המתנה היפה ביותר שיכולנו לקבל לראש השנה", אמרו היום בחברון.

פינוי המתנחלים מבית המריבה בחברון, שמכונה על ידי המתנחלים "בית השלום" ואילו על ידי מערכת הביטחון זכה לכינוי "הבית החום", עורר סערה ציבורית בישראל. במרץ 2007 נכנסו, להפתעת צה"ל, מאות מתנחלים אל הבית בן ארבע הקומות הנמצא בפאתי חברון בטענה כי השלימו את רכישתו בעלות של כמיליון דולרים מבעליו הפלסטינים.

פאיז רג'בי, מי שטען כי הנכס שייך לו, הגיש תלונה למשטרה ובמקביל הוגשה גם עתירה לבג"ץ שקבעה כי יש לפנות את הבית. בדצמבר 2008, על רקע החשש כי המשטרה צפויה לפנות את המבנה, החלו פעילי ימין ששהו בבית להתפרע - כאשר בין היתר הציתו מצבות בבית עלמין מוסלמי סמוך, הרסו כלי רכב פלסטיניים ותקפו את כוחות הביטחון. לבסוף פרצו כוחות משטרה גדולים לבית ופינו אותו. עם זאת, לאחר הפינוי החלו פעילי ימין לבצע פעולות תג מחיר ברחבי הגדה המערבית, בעיקר נגד פלסטינים. מאז הפינוי נאטם הבית והוצבה בו שמירה של כוחות משמר הגבול.

"עדות הבעלים הפלסטינים הותירה רושם עגום ביותר"

החלטת בית המשפט חושפת את הפעולות החשאיות שנקטו המתנחלים על מנת להשיג בעלות על הנכס מידי רג'בי. במהלך 2004 ו-2005 ביקש "איוב" לרכוש את הנכס מרג'בי. המתנחלים הזרימו את הכסף דרך "איוב" לבעלים הפלסטיני והקבלות הוצגו בבית המשפט. "איוב", אגב, נמלט במהלך הפרשה לירדן. במרץ 2007 נכנסו, כאמור, המתנחלים אל הבית ובתגובה הגיש רג'בי תלונה במשטרה, בטענה של פלישה שלא כדין. רג'בי טען כי ההסכם שלו עם "איוב" בוטל לחלוטין וכי המקדמה ששולמה לו הוחזרה ל"איוב".

"שוכנעתי במידה הדרושה שההסכם לא בוטל כנטען על ידי רג'בי וכי גרסתו אינה אמת", כתב השופט בר-עם, "במצב עניינים זה, משלא בוטל ההסכם ומאידך הושלמה המחאת הזכויות בנכס לטובת איוב, נכנסה התובעת בנעליו של איוב. אף אם העברת הזכויות בנכס טרם הושלמה, עומדת לתובעת הזכות לאכיפתו של ההסכם ולקבלת החזקה בנכס. הנתבעים לא השכילו להעמיד גרסה קוהרנטית אחת, ברורה ומפורשת, לביסוס טענתם בדבר ביטול ההסכם".

מעבר לכך, בדיקת המשטרה העלתה כי החתימות של רג'בי על הקבלות היו אותנטיות. בעניין עדותם של הבעלים הפלסטינים כתב השופט כי "עדותם הותירה לפניי רושם עגום ביותר. העד השפיל מבט, היסס במתן תשובותיו והרבה להשתמש במונח 'לא זוכר'. העד עשה הכל כדי להרחיק עצמו מעסקת המכר וניכר שהתאמץ להתנער מקיומה ומתוצאותיה". על עדותו של אסף נחמד, נציג המתנחלים, כתב השופט כי עדותו "הותירה בעיקר רושם מהימן. העד מסר גרסה שוטפת, מסודרת, קולחת, רציפה ובוטחת".

יצויין כי החוק ביהודה ושומרון קובע כי כל עסקת מקרקעין בשטחי הגדה המערבית מחייבת אישור של שר הביטחון. ואולם, בהחלטתו קבע השופט בר-עם כי הוא מצפה מהמדינה לפעול לקיום העברת הבעלות בבית לידי המתנחלים, זאת לאור העובדה כי בדיון שהתקיים בבג"ץ בעניין ב-2007 התחייבה המדינה שלא למנוע את הכניסה לבניין, אם אכן יתברר כי המתנחלים הם הבעלים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully