למה סמאח מבית לחם לא יכולה לבקר את אביה החולה בעזה?

ארגוני סיוע טוענים כי לצד הגמישות הגוברת כלפי תושבי הגדה שרוצים לעבור לשטח ישראל, הרשויות מערימות קשיים בדרכם של פלסטינים שמתחננים לבקר בעזה כדי לסעוד בן משפחה

ניר יהב

בין אם מתוך שינוי אידיאולוגי עמוק ובין אם מתוך רצון טוב, מגלה בתקופה האחרונה ממשלת ישראל גמישות רבה יותר כלפי תושבי הגדה המערבית. ישראל הסירה מחסומים רבים, הנפיקה יותר היתרי מעבר ובאחרונה אף החליטה להעלות בצורה משמעותית את מכסת הפלסטינים העובדים בישראל ולאפשר ל-5,000 עובדים נוספים להיכנס ארצה. השיא נרשם בשבועות האחרונים: מאות אלפי פלסטינים מהגדה נכנסו בחודש הרמדאן לשטח ישראל. חלקם הלכו להתפלל בהר הבית, חלקם הסתובבו בקניון מלחה. היו גם רבבות שקיבלו היתר לבקר משפחות בעיד אל-פיטר - והגיעו לרחוץ בים בתל אביב.

עוד בוואלה!

באנו לחגוג באשקלון עם מסעדת כולנו

יוליה פריליק-ניב
לכתבה המלאה
נשים ערביות בחוף הים של תל אביב בעיד אל פיטר (צילום: AP)

ארגוני זכויות האדם בישראל ראו את הפלסטינים מבלים בישראל, וחשו מבוכה ובלבול לצד השמחה וההקלה. במשך שנים, נשות הארגון "לא מצייתות" פעלו כדי להגניב פלסטינים ופלסטיניות לחוף הים בתל אביב, ולפתע הדבר נעשה רשמי, בהיקף נרחב, באישור הממשלה. הפעילים התקשו להסביר את המפנה החד בעמדת הקברניטים, והקונספירציות לא איחרו להגיע: חלק טענו כי ממשלת ישראל הבינה שהרחוב הפלסטיני התוסס עלול להתפוצץ בכל רגע ושאפשר "לשחרר" מעט, ואילו חלק האמינו כי ישראל רצתה לפגוע בכלכלה הפלסטינית.

יותר מכולם, היו אלה הארגונים שעובדים עם תושבי רצועת עזה שהביעו אכזבה ותסכול. "לאור ההתפתחות החיובית הזו, ולאור שינוי הגישה המרענן לתושבי הגדה המערבית, מדוע השלטונות בישראל מערימים כל כך הרבה קשיים על פלסטינים מהגדה שמעוניינים לבקר בני משפחה חולים ברצועת עזה?", תהו בארגון "גישה" הפועל למען שמירה על חופש התנועה של פלסטינים, ובמיוחד תושבי רצועת עזה.

"נדמה שבאחרונה הוקשח מאד הליך מתן האישורים לביקור קרובי משפחה חולים בעזה", קובעים בארגון. "אם בעבר מקרים כמו ניתוח מעקפים ושבץ שגרר שיתוק היו מספיקים לקבלת אישור לביקורים - כיום הם לא".

רק למקרים של גסיסה?

סיפורה של סמאח מ' הוא דוגמה להקשחה הזאת. סמאח, בת 31, נולדה וגדלה בעזה ונישאה לתושב הגדה. זה עשר שנים שהיא מתגוררת בבית לחם. בחודשיים האחרונים, היא ביקשה כמה פעמים לאפשר לה לעבור לרצועת עזה ביחד עם שני ילדיה הקטנים כדי לבקר את אביה הסובל ממחלת לב.

עוד בטרם עבר האב ניתוח מעקפים בחודש יולי, פנתה סמאח לרשויות בישראל בבקשה לאפשר לה לבקרו, אך נענתה בשלילה. גם כשפנתה בשנית לאחר הניתוח הקשה, נכתב לה שנמצא "שלא קיים צורך הומניטרי מובהק למעבר התושבת לרצועת עזה כיוון שאין מדובר באשפוז ארוך-טווח". סמאח פנתה בשלישית לקצין פניות הציבור במנהל האזרחי וביקשה שיתירו לה לסייע לאביה בתהליך ההחלמה הארוך, ושוב, התשובה הייתה זהה.

במכתב ששיגר למנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות, עו"ד אסנת מנדל, התקומם ארגון "גישה" על הקריטריונים לביקורי חולים בעזה: "ניתוח לב פתוח כרוך בסיכונים ובסיבוכים רבים, חלקם מסכנים חיים. על כן, בנסיבות אלו אנו לא רואים סיבה ברורה לעין שבגינה בקשתה של מרשתנו סורבה. אם ניתוח לב פתוח אין די בו כדי לאשר ביקור משפחה אצל החולה, ואם שני דו"חות רפואיים שכחודש מפריד ביניהם מצביעים על הידרדרות מהירה במצבו של החולה, לשם מה נועדו הקריטריונים שצוטטו – למקרה של גסיסה בלבד?".

הגישה שלוש בקשות. סמאח מ' (צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

ב"גישה" טוענים שישראל נוקטת מדיניות של איפה ואיפה כלפי מגישי הבקשות השונים. "הקריטריונים לביקור חולים כוללים כמה תנאים: קרבה מדרגה ראשונה, חשש לחיי החולה ואשפוז ארוך", מסבירה מנכ"ל "גישה", שרי בשי. "אנו עוזרים לאזרחי ישראל שצריכים להיכנס לעזה, לתושבי עזה שצריכים להיכנס לגדה ולתושבי הגדה שצריכים להיכנס לעזה. אנו מופתעים לגלות שאותו דו"ח רפואי שמשכנע את הרשויות לאפשר לאזרח ישראלי לבקר בעזה או לתושב עזה לבקר בגדה – אינו מספיק כדי לאפשר לתושב הגדה לבקר בעזה. נוצר מצב אבסורדי שבו תושבי הגדה יכולים לעשות קניות בקניון מלחה, אבל נאסר עליהם לבקר את אביהם בעזה שעבר ניתוח לב".

הבת בבית לחם, האב החולה בעזה. פלסטינית פוסעת במעבר ארז (צילום: AP)

במערכת הביטחון מתקוממים על ההשוואה בין יציאתם של פלסטינים מהגדה – לישראל או לעזה – לבין מעבר של תושבי הרצועה לגדה, וטוענים כי לא קיימת אפליה לרעתם של תושבי הגדה. "צריך לעשות הפרדה בין המדיניות מול יהודה ושומרון לבין המדיניות מול רצועת עזה", מסביר גורם ביטחוני. "מול עזה אנו מקדמים מדיניות בידול, שמטרתה, במילים פשוטות, להביא את אבו מאזן לעזה ולא את חמאס לגדה. לאור מדיניות זו, בעייתי לאפשר מעבר של תושבי רצועת עזה ליהודה ושומרון.

"בהנחה שאין מניעה ביטחונית והרקע הוא אכן הומניטרי, הרבה יותר קל לנו לאשר כניסה של תושבי יהודה ושומרון לעזה, ולכן תמוהה בעיני הטענה שאנו מקשים כניסה של תושבי יהודה ושומרון לעזה", הוא אומר. "הרי תמיד נטען שאנו לא מאפשרים לתושבי עזה לצאת ליהודה ושומרון, ולא להיפך. אנו דווקא מגלים גמישות כלפי מעבר מהגדה לעזה במקרים הומניטריים".

"מדיניות בידול". ילדים נכים מפגינים בעזה בתמיכה באחד מהמשטים לרצועה ונגד הסגר שהטילה ישראל (צילום: AP)

ב"גישה" מודעים למדיניות הבידול וטוענים שמדובר במדיניות פוליטית שמטרתה לנתק את עזה סופית מישראל ומהגדה. "שר החוץ ליברמן אמר שזו מטרתה של מדיניות זו", אומרת בשי. "המדיניות הזו מעלה שאלות באשר לחזון המדיני של הממשלה ובאשר למחויבותה לזכויות של פלסטינים שמקיימים קשרים משפחתיים בין עזה לגדה. אף אחד לא מבקש סיוע כספי. בסך הכול מבקשים את הדבר האנושי הפשוט ביותר – שבת תוכל לראות את אביה החולה".

בארגון טוענים עוד כי כשהרשויות בישראל כבר מאפשרות לתושבי הגדה לבקר בני משפחה חולים בעזה, פרשנותן המצמצמת לקריטריונים מובילה לכך שפלסטינים מהגדה מבקרים את קרוביהם בעזה רק כאשר הם על ערש דווי. "יש חשיבות רבה בתהליך החלמתו של חולה קשה, לא רק לטיפול רפואי מיטבי, אלא לתמיכה נפשית מצד בני משפחה", אומרים ב"גישה" תוהים גם מדוע מי שמקבלים את ההחלטות הרות-הגורל הללו הם אנשים ללא כל הכשרה רפואית. "במנהל האזרחי יושבים גורמים שעוברים על הדו"חות הרפואיים", אומרת בשי. "הם אלו שמחליטים שאבא שלך לא מספיק חולה כדי שתיסע מהגדה לעזה לבקר אותו. ואם הם טועים, אין בעיה - הם יאפשרו לך להגיע לנחם אבלים אחרי שהאבא ימות".

גם את הטענות הללו דוחים במנהל האזרחי בתוקף: "מי שמקבל את כל ההחלטות הללו הוא ראש מנהלת התיאום והקישור, והוא כמובן נעזר בגורמי המקצוע סביבו", מסביר הגורם הביטחוני. "החלטות לגבי מעבר של אנשים מהגדה לרצועת עזה נמצאות בסמכות מנהלת התיאום והקישור. מדובר באיש משרד הבריאות שנעזר בגורמי המקצוע שלו. הוא אמנם לא רופא, אבל הוא יודע להתייעץ עם גורמי המקצוע ולהחליט אם המקרה דחוף מספיק. על בסיס חוות הדעת, מקבל ראש מנהלת התיאום והקישור את ההחלטה הסופית אם מדובר במקרה הומניטרי. היו מקרים שאיש משרד הבריאות אמר שמקרה מסוים אינו דחוף מבחינה רפואית, אבל ראש מנהלת התיאום והקישור החליט אחרת".

"אני מתגעגעת לאבא"

ההסברים על מדיניות זו או אחרת כלפי הגדה או עזה לא ממש משכנעים את סמאח, שלא ראתה את אביה מאז 2005 ומבקשת לסייע לו להחלים. "פניתי ארבע פעמים לרשויות הישראליות והן לא מאפשרות לי לבקר את אבי החולה", היא אומרת בדמעות. "אני לא יודעת למה לא מאפשרים לי. אין לי או לבעלי שום מניעה ביטחונית ואני בסך הכול רוצה לראות את אבא שלי שמצבו הבריאותי לא טוב. הוא נמצא בביתו בעזה אחרי ניתוח לב-פתוח ומדי פעם מבקר בבתי חולים בשל הידרדרות במצבו. אני מתגעגעת אליו מאוד ורוצה לראות אותו. הוא עדיין לא ראה את הילדים הקטנים שלי. בכל פעם שאני מדברת איתו בטלפון הוא אומר לי: 'סמאח, החלום הגדול שלי הוא לראות אותך לפני שאמות'. אני מקווה שזה יקרה בקרוב".

"אין מדובר במטופל הנמצא בסכנת חיים"

דובר המנהל האזרחי ומתאם פעולות הממשלה בשטחים, רס"ן גיא ענבר, מסר בתגובה: "לאחר השתלטות חמאס על עזה ביוני 2007, תוך ביצוע הפיכה אלימה, בסופה נטל את השלטון בה בכוח הזרוע, החליט הקבינט המדיני-ביטחוני, כי רצועת עזה הינה 'ישות עוינת' הנשלטת על ידי ארגון טרור וכי תוטלנה עליה מגבלות בהתאם לחובות המשפטיות המוטלות על ישראל. מדיניות תנועת האנשים בין ישראל לרצועה קשורה בחבל הטבור למצב המדיני-ביטחוני המשתנה בין ישראל לרצועה ובסביבתה. בהתאם לכך, הקריטריונים הנוגעים לתנועת אנשים נבחנים באופן תכוף על ידי הגורמים המוסמכים, ונגזרים מהמצב המשתנה, כאמור בדגש על מעבר פלסטינים בין יהודה ושומרון לעזה. על פי מדיניות זו, תנועת אנשים בין עזה ליהודה ושומרון מאושרת במקרים הומניטריים וחריגים בלבד.

"יציאת תושבי יהודה ושומרון לרצועת עזה מתאפשרת לצורך ביקור קרוב משפחה מקרבה ראשונה החולה במחלה קשה אשר יש בה חשש לחיי החולה או כזו המצריכה אשפוז ממושך. יש לציין, כי במסגרת זו נלקח בחשבון גם גילו של החולה. על פי הטפסים שהועברו על ידי בית החולים בעזה, בהקשר לבקשתה של גב' סמאח מ', לא הוצגה כל בעיה ואף הודגש כי אין מדובר במטופל הנמצא בסכנת חיים ובאשפוז ממושך, ועל כן הוחלט לסרב לבקשה, וזאת לאור העובדה כי אינה עומדת בקריטריונים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully