מפתח "כיפת ברזל": "ישראל מוכנה למלחמה הבאה"

"ההצלחה שלנו היא העובדה שאנחנו מוכנים למלחמה הבאה - בדגש על היקף הטילים שישוגרו לעברנו, בכך ששטחי ההגנה שיצרנו גדולים יותר", כך אומר בראיון לוואלה! חדשות נ', מנכ"ל חברה ביטחונית, שקיבל היום (שני) את פרס ביטחון ישראל על חלקו בפיתוח מערכת השליטה והבקרה של סוללת "כיפת ברזל".

"המוח" של הסוללה, שאותו פיתח נ', מסוגל לאסוף מידע מכלל החיישנים והמכ"מים שאליהם מחוברת המערכת, ולצייר תמונה כללית של מיקום הטילים ושל מסלול מעופם; לקבוע מי מהם מסכן את האזור שנבחר להגנה; להעריך את מקום נפילתם הצפוי, ולפי ניתוח הנתונים - להעביר מידע מדויק למיירט. "ההצלחה שלנו באה לידי ביטוי בכך שתוך פחות משנייה מהרגע שבו החלטנו שמדובר ברקטה שמאיימת עלינו, אנחנו מצליחים לשגר לעברה מיירט מהסוללה", מסביר נ'.

בתחילת שנת 2008, כשהכריז משרד הביטחון על הבחירה בהצעת מפתחת ויצרנית אמצעי הלחימה "רפאל" להתמודדות עם ירי הרקטות על יישובי הדרום, התעקש נ' כי הרעיון שהגתה החברה שבה הוא עובד – הוא הטוב והיעיל מכולם. בתום מסע שכנועים, תוך ביסוס מדעי וטכנולוגי לטיעוניו, נבחרה החברה של נ' לפתח את מערכת השליטה והבקרה עבור כיפת ברזל. "היינו חברה עם רקורד די מרשים, אבל ב'כיפת ברזל' היה מדובר בפיתוח מערכת מהקו הראשון", הוא נזכר באתגר. "אחרי שהצלחנו לשכנע שאנחנו המתאימים ביותר, הבנו מהר מאוד שאין הזדמנות נוספת, אין הנחות ואין תירוצים. כבר בהתחלה אמרתי שלוחות הזמנים לא סבירים ואפילו קשים", הסביר.

מערכת השליטה והבקרה בכיפת ברזל מהווה את הבסיס להצלחתה, ומושתתת על יכולת טכנולוגית שנועדה להגן על גבולות מדינה, על מערכות רפואיות ואף על מערכות השליטה והבקרה של חברת "איתוראן" ועל תחנות קרקעיות להטסת מטוסים לא מאוישים של חיל האוויר הישראלי.

מהי בעיניך ההצלחה הגדולה שרשמה המערכת שפיתחת עבור "כיפת ברזל"?

"ישנה יכולת מנע לאיומים מגוונים שמוקדם מדי לפרט עליהם, וכן חיבור לחיישנים שונים בזירה ובין סוללות 'כיפת ברזל' השונות שיסייע להן לעבוד יחד".

לדברי נ', אף שב-30 שנותיו בתחום "לא היה לי לו"ז כל כך צפוף", העבודה הקשה עזרה לו ולחברה שבה הוא עובד לעמוד בלוח הזמנים הנוקשה: "אחרי אלפי שעות מעבדה היה לנו ביטחון גבוה שהכל יעבוד כשורה בזמן אמת. זה לא עניין של מזל, אלא עניין של עבודה קשה מסביב לשעון". הסיבה לדבריו טמונה בכך ש"בכל עיכוב הכי קטן, הפרויקט מדווח ישירות לרמטכ"ל ולשר הביטחון, וזה עוד יותר מלחיץ".

מה המחיש לך יותר מכל את הצלחת המערכת?

"יש לי משפחה באשקלון ואני יודע מה קורה בשטח, אבל זה מעבר לפן האישי", הוא מדגיש. "עד להפיכת הסוללה למבצעית, לא היה למדינת ישראל פתרון אמיתי לקסאם; ירו עלינו ולא היה מה לעשות. כיפת ברזל העניקה יכולות לא רק לצה"ל, אלא גם מרחב תמרון לדרג המדיני, שיכול עתה לקבל החלטות שקולות יותר".

נ' אף מתעכב על הסברה כי "תגובותיה של ישראל מתונות יותר" מאז החל תפקודה המבצעי של הסוללה, וכי "גם בצד הפלסטיני צריכים להודות לנו על כך".

כשהוא נזכר בעבודה שקדמה לקצירת השבחים על תפקוד המערכת בסבב הלחימה האחרון בדרום, דואג נ' לציין כי "העובדים בחברה נתנו את הנשמה כדי שזה יצליח, עבדו לילות וימים, וזו לא קלישאה. זו זכות גדולה עבור כולנו לעבוד עבור כיפת ברזל - ללא אגו וללא אינטרסים מיוחדים". לדבריו, החשיבות הלאומית שיחקה תפקיד משמעותי וסייעה לעמידה בלוח הזמנים, כאשר "הבנו מהר מאוד שכל יום שבו אנו בפיגור בזמנים עלולים להיהרג או להיפצע אזרחים".

היה רגע אחד מרגש במיוחד בפיתוח המערכת?

"ביירוט הראשון קיבלנו מסרונים למכשיר הסלולרי. אנחנו גאים על שהיינו חלק מזה, בידיעה שנתנו לעם ישראל פתרון אמיתי ומיידי. הם (חמאס – א.ב.) כבר לא ישבשו לנו את החיים מתי שירצו. זו תחושה מעולה לדעת שעזרת, ולצערי נמשיך לעזור, במלחמה נגד הרקטות. אני מקבל את פרס ביטחון ישראל באופן אישי, כמוביל הפרויקט לפיתוח השליטה והבקרה במערכת, אבל יחד איתי עמלו 120 עובדים, ואני גאה בכל אחד מהם".

עוד בנושא
יכולותיה ומגבלותיה של מערכת כיפת ברזל
סוללת "כיפת ברזל" מבצעית הוצבה לראשונה באילת
לא רק בדרום: סוללת "כיפת ברזל" הוצבה בצפת

לפניות לכתב: amirbohbot@walla.com