כשמכבים את האורות, אובמה נראה הרבה יותר שחור

כתבת וואלה! חדשות בניו-יורק צפתה בסרט האפוקליפטי שסוחף את האמריקנים, ושנועד להכפיש את הנשיא ערב הבחירות. החלק המטריד בעלילה הוא דווקא הצופים הנלהבים שמחאו כפיים

יעל אבן אור, ניו יורק
imdb

באולם בית הקולנוע בכיכר טיימס בניו יורק, הקהל נרגש כשניבטות אליו מהמסך עיניים תמות של ילד הודי. "בפעם הראשונה, לא ידענו כיצד ייראה השינוי", מכריז קריין הסרט לצלילי כינורות. "אך כעת, אנו מכירים את ברק אובמה", מאיים הקריין, ומציע לקהל באולם החשוך להשיב לשאלה: "איזה חלום אנו רוצים? את החלום של אובמה, או את החלום האמריקני? העתיד נמצא בידיים שלכם". תשובה אין, אך מחיאות כפיים יש, והרבה.

דינש ד'סאוזה, יוצר הסרט "2016: אובמה של אמריקה", מבקש להציע, לדבריו, מסגרת התייחסות להתנהגותו של הנשיא המכהן במישורים הכלכליים-מדיניים. ד'סאוזה, שבעצמו היגר לארה"ב מהודו, מוצא את מבוקשו באג'נדה אנטי-קולוניאליסטית, או לפחות בפרשנות שלו לגישה הזו. הסרט מציג את אובמה כמבשר הבשורה האנטי-נוצרית והאנטי אמריקנית, ואפילו כנביא הבשורה האנטי-לבנה.

בחירות בארה"ב 2012 - סיקור מלא בוואלה! חדשות

עוד בוואלה! NEWS

הכוכבת מספרד: פאייה משפחתית

אבי ביטון
לכתבה המלאה
עננים קודרים בבית הלבן (צילום: פסטיבל הקולנוע ירושלים)

בסרט, שמתריע מפני בחירתו של הנשיא, ברק אובמה, מחדש לבית הלבן, ד'סאוזה לא נמצא רק בארה"ב. הוא מגיע גם להוואי, מטייל בין קניה לאינדונזיה, ומשוחח עם אנשים שונים שחייהם הצטלבו בחייו של אובמה ושל משפחתו. בעיקר עוסק הבמאי בתולדותיו של אביו של אובמה, ברק חוסיין אובמה האב, שנולד בקניה ומת בה. לפי הסרט, האב שייך לדור שלחם את מלחמת העצמאות של קניה, והוא אדם שעצמותיו בוערות מהתנגדות לכוחות הכובשים. הבמאי משוחח עם פסיכולוג, שמציין כיצד אב נפקד משפיע לעתים על בנו יותר מאשר אב נוכח. אך הפסיכולוג גם אומר שבדרך כלל, הילד ישאף להתנהג שונה מאביו כאקט של מרד. למרות הבלבול, הקהל עדיין מוחא כפיים.

בין היתר, מבקשת העלילה לחזות את שנת 2016 מבחינת מדיניות החוץ. ברגע מסוים, המסך מציג את מפת המזרח התיכון בצבעי דרמה ובכיתובים בערבית. פרט לישראל, כל המדינות מתאחדות לגוש חרדתי שהבמאי ד'סאוזה מכנה "Unites States of Islam".

"מפחיד", פולט אחד הצופים.

במאי הסרט, דינש ד'סאוזה, עם ג'ורג', אחיו למחצה של אובמה

תיאור הביוגרפיה של אובמה הוא חלק מרשים ומרתק בסרט של ד'סאוזה, אלא שהצופים עשויים להיות מובכים מהיצירה, ובייחוד מהאופן שבו הבמאי מנסה ללקט פרטים מהביוגרפיה של הנשיא, ולאנוס אותם לתוך הטענה הלא-אמינה שיצר. כדי לחזק את האג'נדה שלו, ד'סאוזה נעזר במבקרים ותיקים של אובמה ובפרשנים נאו-שמרנים, בהם הסופר דניאל פייפס, שקרא בעבר לאובמה להודות בהיותו מוסלמי. פייפס משמש בסרט בתפקידו הקבוע כנביא זעם כללי, ומלהג על שורה של דמויות שמובאות בסרט בתפקיד ה"אבות המייסדים" של אובמה. אחת מהן היא של התיאורטיקן הפלסטיני אדוארד סעיד, שמצויר כמסוכן וכמסית.

באחת הסצינות בסרט, נפגש ד'סאוזה עם ג'ורג', אחיו-למחצה של אובמה, בניירובי. הוא מקשה על האח ושואל אותו מדוע אחיו, שנמצא בארה"ב, אינו מסייע לו, ומתקשה להבין כיצד הוא אינו כועס עליו. ג'ורג' מסביר בפשטות כי לאובמה יש משפחה משלו, וכי הוא עצמו כבר מבוגר מכדי לקבל עזרה מאחיו, אך ד'סאוזה מתעקש. רק כשג'ורג מסביר לו שאובמה "צריך לטפל בעולם", ושהוא עצמו חלק מאותו עולם, הבמאי נאלץ להרפות. לקראת סיום הסרט, ד'סאוזה כבר אינו טורח להסתיר את דעתו, לפיה אובמה נבחר לתפקיד הנשיא בעיקר, אם לא לחלוטין, בשל צבע עורו השחור.

(צילום: imdb)

מכאן לשם, ד'סאוזה מגיע למסקנה שאובמה אינו עוזר לאחיו למחצה (שהביע צער על כך שהבריטים לא נשארו מעט יותר זמן בקניה), משום שהשניים אינם חולקים את אותה תפיסת עולם אנטי-קולוניאליסטית.

לקראת סיום הסרט, נשזרות התחזיות האפוקליפטיות זו בזו כבדרך אגב (קריסה כלכלית של ארה"ב מביאה למלחמת עולם שלישית, או להיפך). עננים שחורים מכסים את הבית הלבן, והילד ההודי מזכיר לצופים: "העתיד בידיים שלכם". אולי גם זו תחזית קודרת.


רומני בנאום הבחירות המרכזי שלו: "אובמה זרק את ישראל לכלבים"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully