פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שרים בכירים בממשלה: "התנהגות תושבי מגרון - כפיות טובה"

      בשיחות סגורות מתחו השרים ביקורת על התעקשות המתנחלים שלא לפנות את המבנים שאין מחלוקת שנבנו על קרקע פרטית ולא מצויים על החלקות שנטען שנרכשו. "הולכים עם הראש בקיר"

      שרים בממשלה נגד מגרון: על רקע הודעת המדינה כי היא מתכוונת לפנות את המאחז מגרון בשבוע הבא, יותר ויותר שרים מתבטאים בשיחות סגורות נגד אנשי המאחז ותוקפים את התנהלותם במילים חריפות. בשבועות האחרונים התמודדו שרי הממשלה עם לחץ של אנשי המאחז שדרשו מהם להודיע בפומבי כי הממשלה תעמוד מאחורי עמדת מגרון כי אין לפנות את המאחז, לאחר שהמתנחלים רכשו שלוש מהחלקות במקום. אלא שבשיחות סגורות מתבטאים מספר שרים בממשלה, כולל בכירים שבהם, ומתארים את התנהלות אנשי מגרון כ"בלתי הגיונית" ואף ככפיות טובה. דבריהם של השרים באים על רקע התעקשותם של המתנחלים שלא לפנות את המבנים שאין לגביהם כל מחלוקת שנבנו על קרקע פרטית ואינם מצויים על החלקות שנטען כי נרכשו.

      כזכור, המדינה השקיעה קרוב ל-60 מיליון שקלים בהקמת שכונת "גבעת היקב" שאמורה לקלוט את כלל המשפחות במגרון. עם זאת, המתנחלים, שמתעקשים להישאר בכלל הבתים במאחז עד למועד הדיון בבג"ץ ביום שני הקרוב, אינם מתכוונים להתפנות מרצון. עניין נוסף שהעלה את חמתם של השרים ושל גורמים נוספים שהיו מעורבים בשיחות הייתה העובדה כי המתנחלים ניסו לפרוץ על דעת עצמם דרך ציבורית אל אחת החלקות, זאת על מנת להוכיח כי החלקה שנקנתה איננה עוברת דרך קרקעות פרטיות.

      ההתנחלות מגרון, אפריל 2012 (נמרוד סונדרס)
      המדינה השקיעה קרוב לשישים מיליון שקלים בהקמת שכונת "גבעת היקב". מגרון (צילום: נמרוד סונדרס)

      יש לציין כי המתנחלים טוענים כי קיימת "מטרוקה", כלומר דרך ציבורית שמאפשרת סלילת גישה ציבורית אל החלקות שנקנו, אלא שבפרקליטות המדינה לא קיבלו את עמדת המתנחלים וטענו כי ה"מטרוקה" אל כל חלקה איננה מאפשרת את פיתוחה. בשבוע שעבר ניסו המתנחלים לפרוץ בעצמם את אחת הדרכים, אולם פקחים של המנהל האזרחי עצרו את העבודות. בשיחות סגורות הביעו שרים בכירים תרעומת על דרך ההתנהלות של המתנחלים. "איזה מן התנהגות זאת לעשות דין לעצמם ואחר כך להאשים אותנו בכניעה?", התבטא גורם המעורה בנושא, "אנחנו מנענו את הריסת המבנים באחת החלקות אבל דבר אינו מספק את אנשי מגרון שהולכים עם הראש בקיר".

      לדברי השרים, עמדת המדינה נעשתה על דעתם לאחר ששוכנעו על ידי גורמים מקצועיים בפרקליטות ובמנהל האזרחי כי אין גב משפטי לדרישות המתנחלים. גם בתוך ההתיישבות נשמעת ביקורת על התנהלות אנשי מגרון. "אין עם מי לדבר שם, הם חושבים כל העולם נגדם בזמן שכולם עושים שמיניות באוויר למענם. אמרנו להם שאם הם יפנו לפחות את המבנים שאין לגביהם מחלוקת וירדו לשכונת היקב, זה ישחק לטובתם בבג"ץ אבל הם רוצים הכל ולא מוכנים לשמוע לאף אחד", אמר גורם המעורה בהתנהלות מול אנשי מגרון.

      תצלום אווירי של המאחז מגרון, אוגוסט 2012 (אתר רשמי , עמותת רגבים)
      (צילום: עמותת רגבים)

      איתי חמו, דובר מגרון מסר בתגובה כי לאורך השנה האחרונה שרים בכירים בליכוד אמרו מפורשות לתושבי מגרון, כי אם יירכשו אדמות היישוב הם יתמכו בהסדרתו. "השר בגין, השר יעלון השר נאמן ועוד רבים אחרים. על סמך אמירות אלו התחלנו בפעולות הרכישה. מדוע ברגע האמת, לאחר שנרכשו אדמות היישוב, הפנו השרים עורף לאמירתם זו? ביזוי ורמיסת זכות הקניין יהיה גזר דין מוות של ממשלת ישראל על ההתיישבות. בימים הקרובים יהיה על שופטי בג"ץ להכריע בשאלה פשוטה זו- האם תושבי מגרון מבקשים צדק טרחני, או מבקשים להגן על זכותם הבסיסית לקניין?", לשון התגובה.

      למה התכוונו שופטי בג"ץ?

      בתוך כך, אחת הסוגיות שמעסיקות את המתנחלים ואת מערכת הביטחון היא מהו המועד המדוייק אותו קבע בג"ץ לפינוי המאחז, שכן הלשון בו נקטו שלושת השופטים ובהם הנשיא אשר גרוניס, אינה ברורה. כזכור, בג"ץ קבע כי יקיים דיון נוסף בעניין מגרון ב-28 אוגוסט ובהחלטת שלושת השופטים נכתב כי "המועד לביצועו של פסק הדין מוארך עד לדיון. מיותר לומר שעל כל הגורמים המעורבים להמשיך בכל המהלים לביצוע הפינוי". לשון ההחלטה גרמה לכאב ראש עבור היועצים המשפטיים של מערכת הביטחון, כולל במשרד הביטחון, שכן ניתן לפרש את הדברים כאילו יש להמתין עם פינוי מגרון עד לדיון עצמו בבג"ץ, שם לכאורה יכריעו השופטים האם להתחיל בפינוי. המתנחלים מעדיפים את הפרשנות הזו, שכן היא קובעת כי אין לפנות פיזית עד לאמירה ברורה של השופטים במהלך הדיון בבג"ץ.

      עם זאת, המשפטנים של מערכת הביטחון מבינים את הדברים אחרת. חוות דעתם היא כי כוונת השופטים הייתה כי יש לפנות את המאחז עוד בטרם יחל הדיון בבג"ץ, שכן לשון השופטים קובעת כי יש להגיע לדיון כאשר פסק הדין הנוגע לפינוי מבוצע. בדיונים במערכת הביטחון דנו בנושא בכובד ראש והגיעו למסקנה כי זו הייתה כוונת השופטים. במקביל, קיימת אפשרות לפנות את השופטים עצמם על מנת לשאול לכוונתם, אלא שלשני הצדדים נוח עם אי הוודאות שכן כל אחד יכול לפרש את הדברים כרצונו ומתן תשובה סופית מהשופטים עלול "לסנדל" את מערכת הביטחון או את המתנחלים בקביעה סופית.

      לפניות לכתבת: tal_sh@walla.net.il
      לפניות לכתב: joshjosh@walla.com

      עוד באותו נושא
      המדינה הודיעה לבג"ץ: המאחז מגרון יפונה בשבוע הבא
      ארדן: לשקול התפטרות שרי ליכוד מוועדת ההתיישבות
      השרים השתכנעו: רוב המבנים במגרון יפונו