פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נוהל שכן: בין ההתנחלות בית חורון לכפר בית ע'ור אל-פוקא

      איפה ראש המועצה הוא גם מורה להיסטוריה ואיזה כביש נחשב ל"עורק חיים"? בכל שבוע נברר ממה מורכבים חיי היומיום בשני יישובים שכנים - יהודי ופלסטיני

      בהתנחלות בית חורון מתגוררים כ-1,300 תושבים, מרביתם דתיים, "אבל יש חניית חילונים בשבת, שם שמים את הרכב והולכים ברגל", מספרת חניתה לוי, בת 36, רכזת הקהילה שמתגאה בכך שהיישוב מקבל כל יהודי באשר הוא. בבית ע'ור אל-פוקא מתגוררים כ-900 בני אדם, רבים מהם ילדים וכולם מוסלמים.

      מפת בית חורון ובית ע'ור אל-פוקא (Google Earth)

      כמה עולה לקנות דירה?

      בבית חורון בית בן חמישה חדרים, ששטחו 180 מ"ר, עולה כ-1.5 מיליון שקל. "אלה המחירים שיש גם במודיעין", אומרת לוי, "בניגוד להתנחלויות אחרות, אנחנו קרובים גם לירושלים וגם למודיעין. זה העלה את המחירים פה ברמה מטורפת. זוג צעיר יתקשה לקנות פה בית".

      בבית ע'ור אל-פוקא מגרש בשטח של דונם עולה כ-200 אלף שקל. לכך צריך להוסיף עוד כ-300 אלף שקל כדי לבנות בית ששטחו כ-150 מ"ר. בסך הכול – כחצי מיליון שקלים. "המצב הכלכלי קשה", נאנח סייד סמארה, בן 48, ראש המועצה זה שלוש שנים. "הכול יקר. אתם בישראל לא ממש מבינים, אבל ברמאללה יותר יקר מתל אביב. וכל הסחורה שמגיעה לכפר שלנו מגיעה מרמאללה, לכן הכול מאד יקר. אני למשל משתכר 3,400 שקלים בחודש על חמש-שש שעות הוראה ביום, חמישה ימים בשבוע. לא קל להתנהל עם משכורת כזו". סמארה עובד בכלל כמורה להיסטוריה בתיכון לבנים ברמאללה והוא מכהן כראש המועצה בהתנדבות מלאה. "לא היו בחירות. נבחרתי בהסכמה על ידי התושבים".

      נוהל שכן בית חורון ובית ע'ור אל-פוקא (מערכת וואלה! NEWS)

      ממה מתפרנסים?

      בבית חורון מרבית התושבים עובדים במקצועות חופשיים. יש גם אנשי היי-טק ואנשי קבע. הרוב עובדים באזור ירושלים.

      בבית ע'ור אל-פוקא התושבים עובדים בעיקר ברמאללה ובעיקר במגזר הציבורי. יש גם כאלה שעובדים בישראל, ומעט מאד עובדים בכפר עצמו בחקלאות. סמארה עצמו, כאמור, עובד כמורה להיסטוריה. "אני אוהב את המקצוע שלי מאוד. נהנה להיות מורה". אתה מלמד גם על מלחמת העולם השנייה? על השואה? "אנחנו לומדים על הנאצים, אבל לא לומדים לפרטי פרטים על השואה ועל מספרי הנרצחים. לומדים באופן כללי את מי היטלר רצח ולומדים במה דגלו הנאצים".

      סל קניות

      נוהל שכן בית חורון ובית ע'ור אל-פוקא (מערכת וואלה! NEWS)

      פחית קולה: בית חורון – 6 שקלים, בית ע'ור אל-פוקא – 2 שקלים.
      עשר פיתות: בית חורון – 15 שקלים, בית ע'ור אל-פוקא – 3 שקלים.
      קילו עגבניות: בית חורון – 6.90 שקלים, בית ע'ור אל-פוקא – 3.5 שקלים.
      קפה: בית חורון – 9.5 שקלים, בית ע'ור אל-פוקא – 8 שקלים (טורקי עלית).
      סיגריות מרלבורו: בית חורון – אין. בית ע'ור אל-פוקא – 23 שקלים.
      חיתולים: בית חורון – 70 שקלים (האגיס) בית ע'ור אל-פוקא – 30 שקלים (לאקיס).

      מס מקומי

      בבית חורון נערכה באחרונה מדידת מבנים בידי אנשי מועצת מטה בנימין, וזאת לצורך הדיוק בחישוב הארנונה. "הם לא מצאו שמישהו שילם יותר מדי עד עכשיו, אם דאגת", אומר יוסי עזרא, בן 42, רכז הביטחון של היישוב. מזכיר היישוב, אהרון גוטמן, בן 64, מקריא מדף את רשימת התשלומים: תשלום של 210 שקל למשפחה, 150 שקל בעבור שמירה, 30 שקל מסי אמנה (החברה הבונה את הבתים ביהודה ושומרון), 8 שקלים לחודש בעבור "מועדון הקוראים" ("הם קוראים לזה כך כי אם זה ייקרא ספריה אז החוק לא מאפשר לגבות כסף", מספר עזרא). גוטמן מספר כי מדי כמה שבועות מגיע סופר להרצות במועדון. "זהו גורם תרבותי מרכזי", הוא מדגיש וממשיך לפרט: "10 שקלים בעבור פינת חי שבפועל כבר לא קיימת, מה שמעורר קצת כעס בקרב התושבים". כמו כן משלמים 45 שקלים אגרת חשמל. "שלום עכשיו יוצרים רושם כאילו אנחנו מקבלים כסף על מגורים כאן. תראה איזה סכומים אנחנו משלמים ועוד לא התחלנו את החודש. זה הזוי", אומר גוטמן.

      בבית ע'ור אל-פוקא כל משק בית משלם מדי חודש 12 שקלים בעבור ניקיון ותחזוקה. "לגבי הארנונה, התושבים לא ממש ממלאים את החוק ולא משלמים. המצב הכלכלי של רבים כאן הוא קשה ואין לנו דרכים לאכוף את החוק", אומר סמארה.

      בשירות התושבים

      חינוך: בבית חורון בית ספר ממלכתי-דתי אחד, בו לומדים ילדי האזור עד כיתה ו'. לאחר מכן מתפזרים בין בתי ספר בירושלים ובמודיעין, שהפכה עבור רבים לעיר המרכזית. "בירושלים אין חנייה, אין בתי קולנוע, אין מקום לבלות. במודיעין יש הכול, כולל רכבת שמצילה אותנו", מספר עזרא. הבנות הולכות לאולפנה בעפרה.

      בבית ע'ור אל-פוקא שני בתי ספר – יסודי ותיכון. בבית הספר היסודי לומדים כ-150 ילדים מכיתה א' עד ד' ובתיכון לומדים כ-300 ילדים – ביחד עם ילדי הכפר טירה הסמוך. "לכל משפחה יש בממוצע שלושה ילדים, זה שונה מאד מכפרים פלסטינים", מסביר סמארה. "בכפר שלנו יש הרבה אקדמאים. הוא הרבה יותר מתקדם מכפרים אחרים. בחרבתא הסמוכה, לדוגמה, לכל משפחה יש שבעה-שמונה ילדים".

      בריאות: בבית חורון אין מרפאה. "נוסעים למודיעין ותוך שבע דקות אני כבר אצל הרופא", אומר עזרא. הוא מספר כי הוא מרוצה מכך שאם הילד חולה, אפשר לבקש גם מהשכנים "להסתכל" עליו מדי פעם. "זה היופי ביישוב קהילתי".

      לבית ע'ור אל-פוקא מגיע פעם בשבוע רופא משפחה ("זה רופא פרטי. משלמים לו 30-50 שקל לביקור"), אבל ברוב המקרים מעדיפים התושבים ללכת למרפאות ולבתי החולים ברמאללה או בכפר הסמוך, בית ע'ור אל-תחתא. "יש שם הרבה מרפאות, כולל מרפאות שיניים טובות". איך היחסים שלכם עם בית ע'ור אל-תחתא, הכפר השכן? סמארה צוחק. "אם היחסים שלנו עם ההתנחלויות כאן באזור הם טובים, אז די ברור שגם עם בית ע'ור א-תחתא, לא?".

      דת: בבית חורון שני בתי כנסת, ובשבת פותחים מניין נוסף. בבית ע'ור אל-פוקא מסגד אחד.

      הישוב הפלסטיני מוסלמי, בית עור אל-פוקא, יולי 2012 (נמרוד סונדרס)
      יחיד בכפר. המסגד בבית ע'ור אל-פוקא (צילום: נמרוד סונדרס)

      כביש 443

      "זה עורק חיים מרכזי עבורנו", אומר גוטמן. "הפלסטינים בפועל לא נוסעים עליו מסיבותיהם שלהם". עזרא מכיר היטב את הנושא הביטחוני מתוקף תפקידו. "יש זריקות אבנים והחשש העיקרי עכשיו הוא מחטיפת כלי רכב, אבל עבורנו זה כביש איכותי מאוד שנוסעים בו בלי סכנה. בזכותו כולם יודעים איפה זה בית חורון ו-40% מהעולים לירושלים עושים שימוש בציר. זו מערכת יחסים מורכבת אבל טובה".

      לתושבי בית ע'ור אל-פוקא "יש אמנם זכות מלאה לעשות בו שימוש בגלל העתירה לבג"ץ, אך לא ממש נותנים לנו להשתמש בו", אומר סמארה. "כלום לא השתנה אחרי הכרעת בג"ץ. אני לא יכול לנסוע לרמאללה, אלא רק לכפרים הסמוכים. מה הרווחנו מזה? כלום. אני מת לנסוע עליו כי הוא הרבה יותר בטוח בשבילי כנוסע. אגב, האדמות הפרטיות שלי הופקעו לטובת הכביש הזה".

      איפה עושים שופינג?

      תושבי בית חורון קונים בעיקר במודיעין ובקניונים בשכונות רמות, פסגת זאב ומלחה בירושלים.

      אף שבכפר יש מספר חנויות, תושבי בית ע'ור אל-פוקא מעדיפים לעשות קניות ברמאללה או בבית ע'ור א-תחתא. מה לגבי רמי לוי? "לפעמים קונים גם שם. שמעתי שהיו שם יופי של מבצעים שם לרגל הרמדאן".

      יום בבית הספר

      אביב מבית חורון, עולה לכיתה י', עובד בחופש כמנקה כבישים ועוזר לפעילויות הוועד. מרוויח כ-17 שקלים לשעה. "אין תלונות", הוא אומר. לומד בישיבת 'נחלים' הסמוכה לפתח תקווה. פותח את הבוקר בתפילה, לאחר מכן מחשבים ("פסקל"), תנ"ך, ספורט, מיזוג אוויר ("טכנאות מזגנים. זה בעיקר כדי לרכוש מקצוע ואני חושב ברצינות להתמיד כדי שזו תהיה הפרנסה שלי. תמיד בישראל צריכים מישהו שיתקן את המזגן") ולאחר מכן לומד מכונאות רכב וחשמלאות. גר בפנימיה בישיבה. "נחמד מאוד שם".

      מוחמד, מבית ע'ור אל-פוקא, עולה לכיתה ט', מבלה את החופש הגדול במשחקי כדורגל במגרש בית הספר ובביקורים ברמאללה. אין לו חשבון בפייסבוק, והוא לא מתבייש בזה. חברו, באסל, מתגאה ב-150 החברים שלו ברשת החברתית. מוחמד אוהב ללמוד היסטוריה וערבית ("אני אוהב את השפה") ופחות אוהב מתמטיקה. כשיגדל, הוא רוצה להיות רופא.

      הישוב הפלסטיני מוסלמי, בית עור אל-פוקא, יולי 2012 (נמרוד סונדרס)
      בחופש משחקים ברחובות. נער בבית ע'ור אל-פוקא (צילום: נמרוד סונדרס)

      מה עושים אחר הצהריים?

      בבית חורון, חוג הטקוונאדו הוא הפופולרי ביותר, ולאחריו צועדים ג'ודו, טיסנאות, התעמלות לבנות, זומבה ואמנות. רוב בני הנוער, כמו בכל מקום בעולם, מבלים בעיקר בפייסבוק. באחרונה הובא ליישוב מומחה לאינטרנט שהדריך את הילדים, הנוער והמבוגרים, כל קבוצה בנפרד, איך לפעול בחוכמה ברשת. "מהניסיון שלי, הדברים האלה מביאים להרס", אומר גוטמן. עזרא לא מסכים. "זה אמצעי תקשורת קהילתי. כל העולם נמצא שם וגם אנחנו צריכים להיות שם אבל לפעול אתו נכון".

      בבית ע'ור אל-פוקא, חלק מהילדים משחקים כדורגל בכביש, חלקם רוכבים על אופניים וחלקם גולשים באינטרנט. מעטים הולכים לשיעורי תגבור במתמטיקה ובפיזיקה. מה לגבי פייסבוק? "אני חושב שמדובר בכלי טוב, כל עוד יש פיקוח מצד ההורים", אומר סמארה. "אם אין פיקוח, זה יכול להוביל לדברים שליליים. אני מפקח על הילדים שלי כשהם משתמשים בפייסבוק. לי אישית יש גם פייסבוק, ואני עושה בו שימוש לצרכים פרטיים, לא לצרכי עבודה".

      בילויים לגדולים

      בבית חורון, עמותת "ותיקי בנימין" מארגנת טיולים ומדי שבוע מקיימת הרצאה. עזרא מספר שהוא אוהב ללכת עם אשתו למסעדת "אל דנטה" בירושלים, ובימי שישי רבים קופצים לשוק האיכרים בתל אביב. בערבי יישוב מנגנת באופן קבוע להקת "פליטי שייח' זייתון" שחבריה הם שוטר מתופף, איש היי-טק על הגיטרה החשמלית, רופא צבאי על הכינור, היי-טקיסט נוסף כזמר ואיש קבע על הקלידים. כולם תושבי היישוב. "החל מלד זפלין ועד שלמה ארצי", מספרת חניתה לוי. "זה הלהיט של בית חורון, לצד המקהלה". באחרונה אפילו היה ערב יוגה זוגי לחברי כיתת הכוננות.

      התנחלות בית חורון, יולי 2012 (נמרוד סונדרס)
      טיולים, הרצאות והופעות. בית חורון (צילום: נמרוד סונדרס)

      בבית ע'ור אל-פוקא "רוב התושבים עובדים בשתי עבודות", מגלה סמארה. "יש כאלה שמסיימים לעבוד בשעה שתיים, לדוגמה, ואז הולכים לעבוד בחקלאות או בחנות עד הערב". לדבריו, יש כאלה שהולכים לרמאללה לבלות בפארקים, בעיקר בחודש הרמדאן ובחגים. "בשבוע שעבר הייתי בגינה עם הילדים ברמאללה".

      גיבורים מקומיים

      בבית חורון מציינים את ע', איש מערכת הביטחון בשנות השלושים לחייו, המעוטר בשלושה צל"שים. "כשהוא מגיע, כל הנוער סביבו. הוא מייצג את מה שאנחנו חושבים שצריך לצאת מכאן, מודל לחיקוי בתרומתו למדינה". כמו כן מציינים את טל וארז וינר. היא אחראית על מועדון הקריאה ומוגדרת ככהנת הגדולה של תרבות הקריאה ביישוב, הוא אלוף משנה בצה"ל, עוזר הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי. "איש שקט וצנוע", מספר עזרא. לפני כחודש וחצי כינס את כל מבוגרי היישוב בבית הקהילה המקומי ושטח בפניהם את השתלשלות אירועי פרשת מסמך הרפז, ששמו של וינר שב ועלה בה. "הסביר לנו כל שהיה על לבו. הוא גולל את הפרשה מהזווית שלו, אנחנו שאלנו שאלות והוא ענה. זו לא הייתה חקירה צולבת. הוא לא רצה לספר אבל לחצו עליו. אנחנו סומכים ומאמינים בו במאה אחוז".

      בבית ע'ור אל-פוקא, סמארה נוקב בשמו של ראש המועצה הקודם, עודה סמארה, שהיה "ראש מועצה מצוין שכולם אהבו", וכן בשמו של הפרשן הפוליטי הנודע עאדל סמארה. ומה לגבי שהידים או אסירים? "תודה לאל, אין לנו בכפר כאלה".

      קבוצת כדורגל אהודה

      בבית חורון מכריזים ש"אין כדורגל בארץ". יש ביישוב אוהדים מסורים של מנצ'סטר יונייטד אבל "טקוואנדו זה הספורט המוביל כאן".

      בבית ע'ור אל-פוקא התושבים חלוקים בין ברצלונה לריאל מדריד. "אני אישית לא אוהב כדורגל, אבל נראה לי שיש לי סימפטיה גדולה יותר לרונאלדו", אומר סמארה.

      מה יהיה כאן בעוד עשר שנים?

      בית חורון: "היישוב יהפוך לירוק יותר עם גוון אקולוגי. גודל היישוב יישאר ואני מקווה שיוסיפו פה בריכה", אומר עזרא. ותושבי הכפר השכן? "אחרי שבנו גדר סביב היישוב נפרדנו, אבל אומרים שגדר גבוהה עושה שכנים טובים. גם הם יהיו כאן עוד עשר שנים".

      בית ע'ור אל-פוקא: "תראו כאן יותר בניינים, יותר תושבים, רחובות מפותחים יותר, אולי פארק גדול, מועדונים לילדים. אני לא יודע אם בית חורון תמשיך להיות כאן", אומר סמארה.

      התנחלות בית חורון, יולי 2012 (נמרוד סונדרס)
      "גדר גבוהה עושה שכנים טובים". מבט מבית חורון (צילום: נמרוד סונדרס)

      יחסי שכנות

      בית חורון: "בית הספר שלהם גובל ביישוב שלנו ובשבוע שעבר עף להם כדור אז הם התקשרו אליי והחזרנו להם אותו", מספר עזרא. "יש פוטנציאל נפיץ אבל היחסים טובים בסך הכל. הם אפילו משתמשים בוויי-פיי שלנו. אני מכיר רבים מהם באופן אישי והם יודעים שאפשר לסמוך עליי. אני לא זוכר שהיו אתם מריבות. המסר שלי אליהם הוא שאנחנו פה אם הם צריכים עזרה, יש מישהו בצד השני. מעולם לא עשינו להם משהו דווקא".

      בית ע'ור אל-פוקא: סמארה טוען שאין יחסים עם בית חורון השכנה. "יש כמה תושבים מכאן שעובדים שם, ובסך הכול המצב בינינו רגוע ושקט. אם יש בעיה, אני מרים אליהם טלפון ומדבר אתם". מה המסר שלך לתושבי בית חורון? "אני מקווה שיושג פתרון מכובד לפלסטינים שבמסגרתו נקים מדינה עצמאית. מקווה שיהיה טוב לכולנו".

      מדד השלום

      בית חורון: לוי אומרת 0 מתוך 10. "אנחנו מוכנים לתת אבל יש עמק עמוק מדי באמצע". גוטמן אומר 2 מתוך 10. "בעולם הערבי אין עם מי לדבר. היו להם הזדמנויות אבל הם פספסו בענק. תשאל כל פלסטיני והוא יגיד לך שהחלום שלו זה לא שלום אלא תעודת זהות כחולה". עזרא נותן 5 מתוך 10. "אולי אני תמים אבל אני חושב שבסיטואציה מסויימת, עם מנהיגים מסויימים והלחץ הבינלאומי יכול להיות כאן שלום. אומנם אם יהיה שלום לא תהיה לי עבודה כרכז ביטחון אבל מקסימום נמצא עבודה אחרת".

      בית ע'ור אל-פוקא: סמארה נוקב בספרה 4 מתוך 10. "הישראלים מגלים עקשנות ונוקטים סחבת בכל מה שנוגע למשא ומתן עם הפלסטינים. חייב להיות ממשלה בישראל שתבהיר לעם הישראלי שהפתרון היחיד הוא פתרון שתי המדינות. אני חושב שלאבו מאזן יש יכולת להביא שלום".

      הישוב הפלסטיני מוסלמי, בית עור אל-פוקא, יולי 2012 (נמרוד סונדרס)
      כבשים בבית ע'ור אל-פוקא (צילום: נמרוד סונדרס)

      לפנייה לכתבים:
      ניר יהב - nir_yah@walla.com
      יהושע בריינר - joshjosh@walla.com

      עוד נוהל שכן:
      בין הכפר ג'בע להתנחלות גבע בנימין
      בין ההתנחלות שילה לכפר תורמוס עיא