שלוש נשים, קרובות משפחה, נהרגו בעת חצייה תמימה של כביש בעיבורה של עיר. הבעלים של המכונית המפוארת נעלם לעת עתה. עדים מספרים על אדם שיצא מהרכב לאחר הפגיעה ועזב אותו. אתרי החדשות מספרים עוד, שהרכב נסע במהירות של 120 קמ"ש בתוך העיר. כמה דקות לאחר מעשה הדריסה, מגיע בחור צעיר לתחנת המשטרה בעיר, טוען שהוא נהג ברכב, מתנצל ומסגיר את עצמו לידי החוקרים.
מי הנהג? האם בעלי הרכב שושן ברבי, או שמא יוחאי גליקסמן - שהתייצב והודה? מצלמות לא תיעדו את רגע הדריסה או את הנהג במכונית - ככל הידוע לנו. לכן, על המשטרה "להיבנות" רק מגרסתם של המעורבים. רעייתו של גליקסמן טוענת לעומת בעלה, כי הוא שהה איתה בבית ולא נהג ברכב כלל, למרות טענתו כי נהג. "העולם הפלילי" מורכב ביותר. דברים בו אינם כפי שהם נראים. השחור אינו שחור והלבן אינו לבן. ההסתכלות על הראיות צריכה להיות מורכבת, מקורית ולא פשטנית.
כאשר אדם מודה, אין זה אומר בהכרח שהוא פשע. לעיתים הוא מודה כיוון שאיימו עליו - כי אם לא יעשה כן יבולע לו ולמשפחתו. לעיתים אדם מודה, כי אין לחובתו מאסר על תנאי ונגד חברו - יש. לעיתים אדם מודה כי מובטחת למשפחתו פרנסה של כמה אלפי שקלים בחודש - בעת שישהה במאסר. ארבעת אלפים או חמשת אלפים בחודש למשפחה קשת יום הם "כסף גדול". לעיתים, העבריין המדומה לא ירוויח לעולם סכום כל כך גדול, כמו בעת שהייתו בכלא, במקום האשם האמיתי. המשטרה "תפצח" את התיק, בית המשפט יעניש, התיק יסגר - אבל הפושע מחוץ לחומות יישאר.
ידוע לנו כי בעבר אישר בית המשפט העליון הרשעתם ברצח של נאשמים ושלח אותם למאסר עולם בגין מעשים שעשו אחרים. באחד המקרים לפחות, הודה הנאשם ברצח (של חלפן כספים) שלא ביצע, לאחר שעבר חקירה קשה לעיניו של אחיו השוטר. אותו אדם הודה לאחר מכן ברצח, גם בפני שלושת שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב. סניגורו טען באומץ לעומתו, כי לקוחו לא ביצע את הרצח והוא מודה אך ורק בשל סיבות נפשיות שונות. בית המשפט המחוזי הרשיע אותו לאחר שמיעת ראיות ושלח אותו למאסר עולם מאחורי הסורגים.
המציאות עולה על כל דמיון
ערעורו בבית המשפט העליון לא צלח אף הוא. החכמים שבשופטים שלחו אותו אחר כבוד להינמק בכלאו עד אריכות ימיו. חוקרי משטרה רבים ושישה שופטים נכבדים, נישאים מעם, יודעי חוק ומשפט (אך לא בוחני כליות ולב) שלחו אותו אחר כבוד לרצות עשרות שנות מאסר מאחורי הסורגים. לאחר כמה חודשים התגלה הרוצח האמיתי והתביעה ביקשה לשחרר את אסיר העולם מכלאו.
את מעצרו של גליקסמן, שנטל על עצמו את האשמה, האריך בית המשפט בחמישה ימים. בין יתר העבירות בהן הוא נחשד מצויה גם עבירת ההריגה. בהריגה מורשע אדם, אם גרם למותו של חברו, כאשר הוא צופה ולוקח בחשבון, שמעשיו עשויים לגרום לקיפוד חיים של אדם אחר. המשטרה תטען, שבין אם ישב ליד הנהג בעת הדריסה ובין אם נהג ברכב - הוא אשם בהריגה.
בעבר הורשעו בהריגה לא רק מי שישבו מאחורי גלגל ההגה, אלא גם נוסעים. במקרה כזה, על התביעה להוכיח כי לא רק הנהג נטל חלק בגרימת המוות. עליה להראות שהנוסע תרם, במחדל או במעשה, לאווירה המופקרת ברכב, שתרמה למעשה ההריגה. שהנוסע יכול היה למנוע את התנהגות הנהג, אך לא עשה כן, אולי אפילו תרם לתוצאה, בכך שעודד את הנהג להתפרע על הכביש ולסכן בכך את העוברים והשבים, תוך שהוא צופה שהתנהגותו מסכנת חיים. כמובן שאם תתקבל גרסתה של רעייתו של גליקסמן כסבירה יותר, יורשע בעלה רק בעבירות של עדות שקר ושיבוש מהלכי חקירה, אלא אם כן, יוכח כי פעל תחת איום לחייו ולחיי משפחתו. כל העוסקים במלאכת עריכת הדין ובמלאכת השפיטה, צריכים לזכור תמיד שהמציאות עולה על כל דמיון וכי אין לקבל את דבריו של אדם כפשוטם. אדם, כל אדם, אינו בוחן כליות ולב ואינו יודע מי נושא דבר שקר ומי אמת בפיו. הראיות "מדייקות" יותר מגרסה של בן אנוש, עבריין או צדיק.
עוד על התאונה בנתניה:
3 הולכות רגל נדרסו למוות בנתניה; מצוד אחר חשוד שנמלט
הערכה בסביבת החשוד בדריסה: ינסה לברוח מהארץ
הצעיר שהסגיר עצמו בדריסה בנתניה חשוד בהריגה