בשעות הערב של יום ראשון האחרון עסקו מיכל וזהר לנשנו באריזות אחרונות בקריית חיים. הטלפון צלצל ללא הפסקה. "אתם בכל זאת נוסעים לכרם שלום?", שאלו בני משפחה מודאגים בזה אחר זה מהעבר השני של הקו. "אני בכלל לא ידעתי מה קורה", משחזר זהר. "התקשרה בת דודה היסטרית, שביקשה לדעת אם למרות מה שקרה אנחנו מתכוונים לעבור", מספרת מיכל.
בני משפחת לנשנו שהתכוננו להדרים מהקריות למערב הנגב, טרם שמעו באותה שעה על ניסיון החדירה לישראל דרך סיני. בזמן שהם היו עסוקים בהכנות אחרונות לקראת המעבר, תושבי אותו קיבוץ היו מכונסים במרחבים המוגנים. "אנחנו יודעים שמדי פעם יש כאן אירועים של ירי והתפוצצויות", סיפרו ההורים. "כשהיינו כאן בביקורים הראשונים, סיפרו לנו על כך. זה לא הפריע לנו להחליט לעבור לכאן".
בעל חברת ההובלה "סיני", שעל משאיתו הועמסו הארגזים שבהם נארזו חיים שלמים, היה גאה בבני המשפחה. "הם ציונים אמיתיים", אמר בחיוך רחב, כשפרק ביום שלישי עם עובדיו את הקרטונים הכבדים, את הרהיטים ואת כלי הבית. לאט לאט הכניס אותם ליחידת הדיור שהוקצתה לבני הזוג.
מיכל היתה נרגשת. כל כך נרגשת, שלמרות החום הכבד בשעות הבוקר, ההשכמה בעת החשכה ושלל הפעולות שעליה עוד לעשות, לא הפסיקה לחייך. "באנו לחיים חדשים", סיפרה. "לא עוד המרוץ המטורף של החיים, אלא השקט והשלווה של המקום הזה". הילדים כבר רשומים לגן בקיבוץ ניר עוז ולבית הספר האזורי ניצני אשכול. "היינו שם בסיור עם המלווה שלנו. זה היה מרשים מאוד ואנחנו בטוחים שיהיה לנו כאן טוב".
הכל בסדר, בינתיים
זהר ומיכל, שניהם בשנות ה-30 המאוחרות לחייהם, עדיין לא מצאו תעסוקה מסודרת בדרום. מיכל עבדה עד לא מזמן כספקית שירות לקוחות בחברת אינטרנט. זהר הועסק בחברת שירותי עמילות מכס ועורף נמלי מטען.
השניים אינם מגלים דאגה מהבטלה הזמנית ואינם מתחרטים לרגע על ההחלטה שקיבלו. "יצאנו בערב יום העצמאות לחגיגות. בשלב מסוים, ראיתי בני נוער שיכורים ומתנהגים בצורה לא ראויה", סיפר זהר. "זו היתה מבחינתי נקודת ההחלטה. אני לא רוצה שהבן הבכור שלנו, שעולה עכשיו לכיתה א', יתנהג בצורה כזאת בעוד עשר שנים".
התנועה הקיבוצית החליטה, לאחר ניסיון הפיגוע באזור כרם שלום, לפעול להרחבת ההתיישבות הקיימת באזור זה. ראשי התנועה הגיעו לקיבוץ כדי לבחון את הצרכים ושמעו מפי רכז המשק, אילן רגב, ונציגי הקיבוץ, על המחסור החמור בחדרי ביטחון ביחידות הדיור, שבהן ניתן לקלוט משפחות. השבוע הגיעו לקיבוץ שתי משפחות חדשות. משפחה נוספת, וכן שני צעירים, צפויים להיקלט בו במהלך מחצית השנה הקרובה.
בכרם שלום, בו מתגוררים 44 חברים, קיימות בשלב זה 15 יחידות דיור - שאין להן מרחב מוגן. ביחידת הדיור אליה עברו השבוע משפחת לנשנו, דווקא קיים מרחב מוגן. ראשי התנועה פועלים מול גורמים במשרדי הביטחון והגנת העורף, במטרה להעביר לקיבוץ מיגוניות לצורך השלמת החסר.
בתנועה הקיבוצית אומרים כי במהלך מחצית השנה הקרובה יקלטו בכרם שלום ובקיבוצי הסביבה עוד עשרות משפחות וכי רבים הם הפונים לאנשי המטה לצמיחה דמוגרפית של התנועה במטרה לעבור להתיישב בקיבוץ באזור עוטף עזה. משפחת לנצנו בטוחה שלמרות מעטפת האיום, היא הגיעה למקום הנכון. "יהיה בסדר", מרגיעה מיכל, "אנחנו שמחים שהחלטנו על הצעד הזה".