החורף האחרון סיפק לאגם הלאומי כמויות נדיבות של משקעים. מפלס הכנרת רשם עלייה משמעותית של 2.30 מטרים, אך במקביל התפתחה תופעה העלולה לפגום במימיה המתוקים של הכנרת: שגשוג של אוכלוסיית דגי הלבנון.
לבנון הכנרת, המגיע לאורך של כ-12 סנטימטרים, מכונה בלשון העם סרדין על שום הדמיון החיצוני בין שני הדגים. הוא נחשב למין הנפוץ ביותר בכנרת. הוא מהווה 80-90% מכלל הדגים במים העמוקים של האגם הם לבנונים כ-180 מיליון דגים. זהו דג טוב למאכל ובעל ערך תזונתי גבוה, המזוהה עם ריחו העז שגם מרתיע סועדים רבים. אולם כעת, תפוצתו הגדלה של הלבנון עלולה להשפיע על מארג המזון בכנרת ועל איכות המים, המשפיעה בתורה על היצורים החיים באגם.
במעבדה לחקר הכנרת - חקר ימים ואגמים לישראל צופים כי מספר הלבנונים יגיע בחודשים הקרובים לשיאו, עקב העלייה במפלס המים. הלבנונים ניזונים בעיקר מסרטנים זעירים מקבוצת הזואופלנקטון, הניזונים בעצמם מאצות זעירות. בעבר, מספרת מנהלת המעבדה, ד"ר תמר זוהרי, הלבנונים "טרפו את הזואופלנקטון בכנרת והביאו למצב של ירידה קיצונית בריכוזים שלו במים, לתקופה מוגבלת. קריסת הזואופלנקטון נתפסה אז כאיום, מכיוון שחלק מהזואופלנקטון ניזון מאצות והיה חשש לפגיעה באיכות המים. בהיעדר זואופלנקטון לא יהיה מי שיאכל את האצות וינקה את המים".
כדי להתמודד עם המצב, הוכרזה בעבר תוכנית לדילול אוכלוסיית הלבנונים, שיצאה לפועל בין השנים 2006-1995. במסגרתה סבסדה המדינה דיג של דגי סרדין, רובם בגודל תת-מסחרי, שסולקו מהאגם לאתר פסולת.
לדברי ד"ר זוהרי, התוכנית לא צלחה. "מניתוח נתוני ניטור הכנרת לא נמצא קשר בין כמות הלבנונים שדגו בכנרת לבין איכות המים, כך שהדיג המסובסד לא השיג את מטרתו העיקרית, שיפור איכות המים. הסיבה לכך היא כנראה שמארג המזון בכנרת מסובך, וסילוק הלבנון לא בהכרח מתורגם להגדלת קצב סילוק האצות מהמים על ידי הזואופלנקטון וניקוי המים".
"כל תוכנית דילול תישקל בכובד ראש"
במעבדה לא ממהרים להילחץ, למרות התחזיות העגומות. "בסקרי הטלה שנערכים בקיץ זה אנו צופים בהצלחת רבייה גדולה מהרגיל, בכל חופי הכנרת", אומרת ד"ר זוהרי אך מוסיפה כי מוקדם לקבוע אם יהיה צורך להפעיל שוב תכנית לדיג מסובסד. "יש לעקוב בשיטתיות אחרי כמויות הדגים באגם. בכל מקרה, כל תכנית לדילול תישקל בכובד ראש לאור אי-הצלחתה בעבר".
אחת מההצעות לשיפור שנבדקו על ידי המומחים במעבדה לחקר הכנרת היא הגבלה של תנודת מפלס בעת שאיבת המים מהכנרת, שצפויה לסייע לשמירה על שיווי משקל אקולוגי באגם ולמנוע מצב של פיצוץ אוכלוסין ממין מסוים. "אנו סבורים כי צריך להפסיק לנייד את המפלסים ובכך למנוע את הרבייה הגדולה של הסרדינים". אומרת ד"ר זוהרי.
מנהל תחום מים עילאיים ברשות המים, ד"ר עמיר גבעתי, מסביר: "לתנודות במפלס הכנרת יש השפעות לא חיוביות על האגם. אנו פועלים בשיתוף פעולה עם צוות המומחים מהמעבדה לחקר הכנרת במטרה להגביל את תנודות מפלס המים באמצעות שאיבה מופחתת בעונת הקיץ. המטרה היא לשמור על טווח תנודות המפלס, שלא יעלה על שני מטרים. ברגע שאתה מפר את האיזון בכנרת חלה גם השפעה עקיפה על איכות המים. לכן, חשוב לשמור על תנודות מפלס המתאימות למצב האקולוגי של האגם".
בעבר, הלבנון היווה מרכיב עיקרי בשלל הדיג. בשנות ה-70 וה-80 דגו בממוצע כאלף טונות של לבנון בשנה, כמחצית מכלל שלל הדיג באגם. אף שערכו המסחרי היה נמוך יחסית, הביקוש היה גדול. בעשור האחרון, הביקוש ללבנונים ירד והתעשייה קרסה: שלושה מתוך ארבעה מפעלים שטיפלו בדג זה נסגרו, והשוק בעזה נחסם. בשנה שעברה דגו בכנרת רק מאה טונות של לבנונים.
לא פלא, אם כך, שגם מנחם לב, דייג ותיק מקיבוץ עין גב, מוטרד מהגידול באוכלוסיית הלבנונים הגדלה באגם. "הסרדין הפך לדג לא מסחרי. כל הדייגים בכנרת יודעים שזה לא רווחי. אני מקווה שבמעבדה לחקר הכנרת יסיקו את המסקנות כמה שיותר מהר".