פוסט פוליטי: בין גזירות לבחירות

שר האוצר, יובל שטייניץ, התקשה להסתיר השבוע את שביעות רצונו מהצלחתו להעביר יחד עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את סל הקיצוצים במשק. כן, היו פה ושם התגמשויות כלפי השותפות הקואליציוניות, מספרים גורמים בסביבת נתניהו, אבל בסופו של דבר המסגרת נשארה וזה מה שחשוב. מבלי להתייחס לטיבן של הגזירות הכלכליות, הרי שמבחינה פוליטית מדובר בהישג מכובד של ראש הממשלה ושר האוצר. גזירות כלכליות קשות ומערכת פוליטית שמחשבת את קיצה לאחור הן מתכון בטוח לכאוס קואליציוני. אם המחיר הוא שיו"ר ועדת הכספים, משה גפני, יתהדר שהצליח להכניס כמה שינויים, דיינו. ובכלל, טוען גורם המעורה בפרטים, מרבית השינויים שנעשו תוכננו מלכתחילה אבל הוכנסו בצורה אחרת, כדי לאפשר לכל אחד לספר לבוחריו איך הצליח לכופף את האוצר ולשנות במקצת את רוע הגזירה. דין שוק הכרמל כדין תקציב המדינה.

בשבועות הקרובים נבין בדיוק לאן הולכת המערכת הפוליטית ומתי יתקיימו הבחירות. שטייניץ נקב בערב ראש השנה כיעד שבו יוגש יידון תקציב 2013 בממשלה. הוא מתכוון לעמוד בכך, אלא אם יתחוור לו שאין עם מי לעבוד. את המחצית השנייה של חודש אוגוסט יקדישו בקואליציה לשיחות עם ראשי השותפות בממשלה על מנת להבין לאן נושבת הרוח. אם יתרשמו שפניהם של אביגדור ליברמן, אלי ישי, משה גפני ואהוד ברק לבחירות, סביר להניח שראש הממשלה יקפיא את הדיונים ויפזר את הכנסת עם תחילת מושב החורף באמצע אוקטובר. בהצלחת המהלך השבוע ניתן למצוא סימנים חיוביים לנכונות להמשיך עם הממשלה הנוכחית עד מועד הבחירות המקורי בנובמבר 2013, אבל מה שנכון לגזירות כלכליות מקומיות לא מחויב שיתאים לתקציב שנתי לפני שנת בחירות.

בקואליציה עוקבים בדריכות אחרי מהלכיו של שר הביטחון, אהוד ברק. לאחרונה שר הביטחון מגלה עצמאות פוליטית רחבה יותר ממה שהרשה לעצמו עד כה. ברק, חוששים בסביבת נתניהו, יכול לגרום לתבערה עם החרדים סביב הגיוס שתביא לפירוק הממשלה ללא כל קשר לתקציב. ובחירות על רקע השוויון בנטל ממש לא טובות לראש הממשלה.

לקראת בחירות 2009 התקשר מישהו מסביבת חבר הכנסת זבולון אורלב לעיתונאי אורי אורבך, מגיש תכנית בגלי צה"ל ובעל טור בידיעות אחרונות. מה דעתך, שאל, להצטרף למפד"ל כחבר כנסת? תן לי יומיים לחשוב על זה לפני שאזרוק אותך מכל המדרגות, ענה אורבך. לפני כמה חודשים התקשר אורבך, עכשיו כבר חבר כנסת מטעם הבית היהודי, לנפתלי בנט, בחור צעיר ונמרץ שמחפש קריירה פוליטית. מה דעתך, שאל, להתמודד על ראשות המפד"ל? בתחילה בנט סירב, אחרי כמה שיחות שכנוע הסכים.

עכשיו הם מתמודדים זה מול זה על ראשות המפד"ל - זבולון אורלב, שהיה שותף בהבאת אורבך, מול נפתלי בנט שהובא, בין השאר, על ידי אורבך, שחתול שחור גדול ושמן עבר בינו לבין אורלב. (לא מבין מה יש לו נגדי, אומר אורלב, למה הוא מחזיר לי רעה תחת טובה, אני הבאתי אותו לפוליטיקה). המתמודד השלישי הוא יו"ר הבית היהודי, השר דניאל הרשקוביץ. בעוד כחודש יסתיים המפקד במפלגה, בתחילת נובמבר ייערכו הבחירות לראשותה ושבוע לאחר מכן יתקיימו הבחירות לקביעת רשימת המפלגה בבחירות הבאות.

למרות שהמאבק משולש, במחנה בנט מסתכלים בעיקר על אורלב, ובמחנה אורלב בוחנים בעיקר את פעילותו של בנט. הרשקוביץ משוכנע שהשניים לא חברו נגדו, אבל יש לו הסבר מנומק למה מבחינתם הוא לא במשחק. "אורלב הוא פרלמנטר, אי אפשר לקחת את זה ממנו, אבל הוא מלווה את המפלגה בירידתה", הוא אומר. "הוא היחיד שיש לו חלק בירידה במשך כל השנים ומעורר אנטגוניזם גדול. בנט הוא אופורטוניסט קלאסי. רצה לרוץ בליכוד, אחר כך לבד ולבסוף החליט לרוץ במפד"ל. לכן נוח להם לתקוף אחד את השני, כי יש להם במה להיאחז".

כך או כך, המאבק בין אורלב לבנט ייצרי ומהותי, והם מייצגים תפישות שונות לחלוטין. בנט מחזיק מאחוריו רזומה שקשה לעקוב אחריו. בוגר סיירת מטכ"ל, מפקד פלוגה במגלן, איש הייטק שהקים עם שותפים חברה שנמכרה ב-145 מיליון דולר, ראש המטה של ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, מנכ"ל מועצת יש"ע ומקים תנועת ישראל שלי. במאי השנה הכריז שירוץ בראש התנועה לכנסת, אבל משבוטלו הבחירות החליט להתמודד במפד"ל. וכל זה כשרק השנה מלאו לו 40.

אורלב החל את פעילותו הפוליטית בשלהי שנות ה-70. הוא היה ראש לשכתו של השר זבולון המר, מנהל אגף במשרד החינוך, מנכ"ל משרדי ממשלה וחבר כנסת (מוערך מאוד) מאז 1999. הדברים האלה נכתבים מבית וואלה! ברחוב אבן גבירול 166, בעבר בית המפד"ל המיתולוגי. אורלב עוד זוכר את המר ויוסף בורג עליהם השלום אוכלים במזנון הבניין, שהגיש מרק צח, תפוחי אדמה ועוף מכובס. מבחינתו עכשיו זה הזמן שלו. אם יפסיד, הוא הכריז שלא יתמודד לכנסת הבאה.

בנט מבקש לשנות לחלוטין את אופייה של המפלגה. לא עוד מפלגה דתית, אלא מפלגה ששמה דגש על הזהות היהודית. חוגי הבית שלו מתקיימים לא רק בבית אל ובגבעת שמואל, אלא גם בעין חרוד. שותפתו לדרך היא איילת שקד, בחורה חילונית. בנט מאוד רוצה לראות אותה נבחרת במקום ריאלי ברשימה. אורלב מבקש לשמר את המפד"ל כמייצגת השקפת עולם של אידאולוגיה דתית. "אני שומר על הדנ"א של הציונות הדתית", הוא אומר, "מי שמתמודד מולי מנסה להוריד את הכיפה מהמפד"ל. אם הרשימה של בנט תיבחר ברור שחלקים גדולים מהציונות הדתית לא יהיו שם.

"פוליטיקה היא לא מקום לניסיונות בבני אדם", ממשיך אורלב. "אף מפלגה ממוסדת לא בחרה באדם מבחוץ שיבוא ומיד יהיה היו"ר שלה. הניסיונות הקודמים שלנו לא עלו יפה, למרות שמדובר באנשים טובים ומוכשרים. כנראה מי שקופץ ככה בראש לא מבין את המשמעויות של העניין. בשדה הפוליטי צריך קצת ענווה, איפוק וריסון. קודם תהיה קצת בכנסת, אחר כך תתמודד לראש".

טוענים כלפיך שאתה רוצה לשמר את הקיים, נגד חידושים.

"זו עלילת כזב לומר שאני מעכב כניסה של כוחות חדשים. אני תומך בבנט שייכנס לרשימה. אני רפורמטור, אני זה ששכנע את אורי אורבך להיכנס לכנסת".

יש לך התמודדות קשה. צעיר, הייטקיסט, קצין ביחידה מובחרת.

"לחמתי בקרבות פנים מול פנים בירושלים, הייתי מפקד מעוז ביום כיפור, וקיבלתי על זה את עיטור המופת. על החגורה שלי יש יותר קרבות ממי שמתהדר בסיירת מטכ"ל. אבל אני לא הלכתי אף פעם עם העיטור שלי. בואו נדבר על מי ראוי יותר להיות ראש המפד"ל".

"תמיד אמרו עליי שאני צעיר מדי, גם כשהייתי מ"פ בגיל 22 וגם כשהקמתי חברה", אומר בנט. "אני מבלה שש שנים בהוויה הפוליטית ולמדתי לא מעט. המפד"ל היום לא זקוקה לטיפול קוסמטי, בלי שינוי דרמטי בהנהגה וברוח ספק אם היא תעבור את אחוז החסימה.

"אני רואה שתי קומות למפד"ל. בקומת היסוד – שמירה על מוסדות הציונות הדתית. בקומה מעל – כלל עם ישראל. למשל, חינוך לזהות יהודית בתי הספר הלא דתיים. במבחן התוצאה, כל הקונספציה הזו של הסקטוריאליות קרסה. תאר לך חברה שרבעון אחרי רבעון, שנה אחרי שנה, התוצאות שלה מידרדרות, צריך להיות גאון כדי לדעת שיש בעיה? מישהו חושב שהכל בסדר? שאם נכניס אישה למקום החמישי זה יפתור את הבעיה? המפד"ל גיבשה איזו אג'נדה בתחום כלשהו בעשור האחרון? מהי התפישה הכלכלית שלנו? מה הדרך המדינית-ביטחונית? אנחנו נוהגים כמו מש"ק דת, ומש"ק דת לא עוסק בתפישות כלליות. המג"ד לא מתייעץ עם המש"ק דת. אנחנו מתחילים להיכנס לראש של הנהגה ולא לראש של גבאי".

לעת עתה משדרים שני הצדדים ביטחון בניצחונם. "שיטת הקמפיין שלנו חדשנית, פורצת דרך, לא במפקד ארגזים", טוען בנט. "יש כמות גדולה של צעירים שעד עכשיו לא חשבו בכלל על המפד"ל ועכשיו מתפקדים. זה מדהים".

"הצלחנו לעורר את השטח אחרי שנים קשות שבהן שני חבריי לסיעה (הרשקוביץ ואורבך, ל"מ) ניסו כל הזמן להשפיל ולבזות את המפד"ל", אומר אורלב. "הם זלזלו במוסדות, קראו להם בשמות גנאי, הפיצו שהמפד"ל מתפרקת, דברים שלא הייתה להם שום אחיזה במציאות".

השר הרשקוביץ מסר בתגובה: ? במשך תקופה ארוכה פעלתי יחד עם ח"כ אורבך להקמת מוסדות דמוקרטיים חדשים שבהם פעילים המסורים לתנועה מזה שנים רבות ישתפו פעולה עם נציגות צעירה ורעננה מן השטח וממגוון העשייה הרחב מאד של הציונות הדתית. אני שמח שבסופו של דבר הצלחנו בכך, למרות התנגדויותיו של ח"כ אורלב. הפריימריז הללו הם ההזדמנות לנצח את מי שמעדיף שהמפד"ל החדשה תחזור להיות המפד"ל הישנה, ולצאת לדרך חדשה שאותה אני אוביל". אורבך מסר בתגובה: "לראשונה בתולדות המפד"ל יש הליך פריימריז כתוצאה ממאמץ של הרשקוביץ ושלי. אני מכיר היטב את המנגנון הפוליטי של התנועה וחושב שהוא דורש שינוי מהשורש, שיהפוך את התנועה לדמוקרטית באמת, פתוחה ומודרנית".

והיה ונתניהו יצליח לשרוד את מלוא הקדנציה, קשה לראות איך המפלגה השסועה הזו מצליחה לשלב כוחות למשך שנה לעשייה פרלמנטרית כלשהי.

בשקט בשקט העלתה יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ' הילוך בניסיונה למצב את עצמה כאלטרנטיבה שלטונית. חדי אוזן הבחינו שלאחרונה היא מתבטאת יותר ויותר בנושאים ביטחוניים ומדיניים, שבעבר לא ששה להשמיע בהם את קולה. השבוע היא התראיינה בהרחבה בנושא האירני אצל רזי ברקאי. בתוכנית הבוקר של ערוץ 10 ביום שלישי, יום לאחר אישור הגזירות הכלכליות, הוקדש החלק הראשון דווקא לעניינים הביטחוניים. רק לאחר הפרסומות עברו לשוחח עמה על התחום החברתי. באתר האינטרנט שלה ניתן למצוא את ההודעות לעיתונות שפרסמה. רובן המכריע עוסקות בענייני כלכלה ורווחה, אבל בתחילת השבוע היא הוציאה שתי הודעות לעיתונות סביב האירוע הביטחוני בדרום. בחודשים האחרונים היא נפגשה עם עשרות שגרירים בישראל וכן עם אישים ביטחוניים.

בסביבתה מסבירים שלרגל הסקרים המחמיאים המראיינים רוצים לשמוע יותר את דעותיה בנושאים הביטחוניים. אבל זה רק צד אחד של המטבע. למרות הסקרים המחמיאים ברמה המפלגתית, בסקרים האישיים שבודקים התאמה אישית לראשות הממשלה, הפערים בינה לבין נתניהו עדיין גדולים. יחימוביץ', שהרוויחה ביושר את הקריירה הפוליטית שלה מהתחום החברתי, הבינה שאם ברצונה להיות אי פעם ראש ממשלה היא לא תוכל לוותר על העניין המדיני-ביטחוני. ומהבחינה הזו, החודשים הקרובים עשויים להיות משמעותיים ביותר עבורה.