הצעדים הכלכליים האחרונים שזכו לכינוי "חבילת הגזרות" נועדו לשפר את האיזון התקציבי ולמנוע צעד של "מפולת", כפי שקברניטי המדינה אוהבים לומר ולהפחיד אותנו כקדימון לעוד גזרה הכרחית. לטובתנו, כמובן. פעם היה "מלווה שלום הגליל", פעם בימי השר מודעי "מס נסיעות", והיום - אותה גברת, אך באדרת מתוחכמת הרבה יותר. לא עוד מס, אלא הוספת אחוז למס קיים, שינוי מדרגות מס וכו'. איש באוצר לא יעז למשל לחשוב על מיסוי קרנות ההשתלמות. באוצר יודעים היטב שהמענה יבוא תוך כמה שעות מההסתדרות, באיום להשבית את המשק, כפי שכבר אירע בתקופת רוני בר-און כשר אוצר. גם הוא ירד מהר מאוד מעץ המיסוי.
אבל ישנו עוד צעד, המוכר מאוד לנתניהו כי הוא זה שרצה לנקוט בו וחזר בו, בהיותו שר האוצר: ביטול הפטור ממסים וממע"מ באילת. כשהוחלט בשנת 1985 על ביטול המע"מ והמסים באילת, והפיכתה לאזור סחר חופשי, ביקשו קברניטי המדינה לעודד את הפעילות הכלכלית של העיר וליצור "גיוון מקורות תעסוקה באמצעות עידוד יזמות בעיר והגדלה של התיירות הנכנסת לאזור". ההטבות לעיר אילת ניתנו מתוך ידיעה והכרה כי דרוש לעיר סיוע רחב עקב ריחוקה הגיאוגרפי ממרכז הארץ, חשיבותה האסטרטגית למדינת ישראל ומיקומה כשער דרומי למדינות השכנות ולמפרץ אילת וים-סוף.
כלכלת העיר אילת מבוססת בעיקר על תיירות חוץ ופנים ומשמשת כאבן שואבת לתיירים המביאים עמם מטבע זר. המחשבה הייתה שהסיוע לעיר ישפר את מעמדה וייתן לה "כלים להתחרות מול יעדי תיירות אחרים בעולם", כך לשון היוזמה. ואולם, מאז כבר חלפו 27 שנים. האם מישהו בדק אם הפטור עדיין נחוץ? היש עוד הצדקה לקיומו? בכמה הדבר יגדיל את הכנסות המדינה אם הוא יבוטל?
ימי הבוטקה חלפו
כשהוחלט כאמור על ביטול המע"מ באילת בשנת 1985 ולהפוך את העיר ל"אזור סחר חופשי", הדבר נועד לסייע לפעילות העסקית בעיר ולמנוע את קריסתה. בחודשים הראשונים עוד הוצב בוטקה ביציאה מהעיר ובו נציגי המכס. הם נהגו לבדוק מעת לעת כלי רכב שעזבו את העיר, כדי לוודא שסוחרים אינם מבריחים סחורות שרכשו בזול בעיר הדרומית, ללא המע"מ, כדי לעשות רווחים נאים בחנויותיהם. שלא ירכשו מקררים, טלוויזיות ומכשירים חשמליים. עם השנים, בוטל הפטור על מוצרים אלה. על הברחת הסיגריות התגברו באמצעות מדבקה על החפיסה. עם השנים, הבוטקה נעלם. זה היה בסך הכל פועל יוצא מהיעדר הברחות מהעיר. מהר מאוד התברר כי למרות היעדר המע"מ, זה לא כדאי. המחיר אותו מחיר, מבלי להכליל כלל מוצרי חשמל.
איך זה קרה? נדמה שאיש לא טרח עד היום לבדוק. איך קורה שלמרות היעדר המע"מ, המחירים באילת על רוב המוצרים הם בעצם זהים לאלה שבמרכז ובצפון, ובמקרים רבים אפילו יקרים יותר? בדיקה מהירה ולא מייצגת של מחיר השהייה בחודש זה בשני בתי מלון בדרוג 4 כוכבים, האחד באילת והאחר באזור ירושלים, מעלה כי זוג ישלם באילת עבור השהייה במלון משך ארבעה לילות עבור לינה וארוחת בוקר 3,152 שקלים, בעוד שעבור השהייה באזור ירושלים הוא ישלם 2,320 שקלים בלבד. מי שיבדוק עוד כמה מלונות ימצא הפרשים דומים.
צעד מתבקש ולא פוגעני כלפי העיר ותושביה
כל זאת, מבלי לדבר על הזמנות בתחילת הקיץ לחודשים יולי-אוגוסט. משפחה בת חמש נפשות תאלץ להיפרד באילת מסכום של כמעט 15,000 שקלים אם מדובר במלון 5 כוכבים עבור שהייה של ארבעה לילות במסגרת של חצי פנסיון. התשובה וההסבר לכך תמיד נעוצים בעלויות כוח האדם. באמת? זה מה שמעלה את המחיר לרף כה גבוה בהשוואה למחירי השהייה באירופה? שהרי כל המלונות מעסיקים בשכר מינימום את אותם חיילים משוחררים המבקשים לזכות לאחר כמה חודשי עבודה מועדפת במענק של אלפי שקלים.
דומה שהפוליטיקאים מעדיפים שלא להתמודד עם המשך הביזיון הזה, שאולי ראוי לכנות "תרמית", ולהשאירו כמו שהוא. את הכסף הגדול מהמחירים באילת עושים הסוחרים ובעלי המלונות. לאזרח הקטן אין כתובת לתלונה, ועליו לפתוח את הארנק ולבלוע את לשונו. האם מישהו בדק מה יקרה אם המע"מ ישוב לאילת? לא תהיה תיירות פנים? לא יקנו סיגריות? האמת היא שבאילת אולי מעדיפים שלא לומר בקול, שבעיר ישנם עודפי ביקוש קיצוניים מצד נופשים למוצרים השונים - וכשיש ביקוש, המחיר עולה. מדובר במוצרים שאת רובם רוכשים נופשים ולא תושבי העיר, דהיינו, ביטול המע"מ הקיים כיום לא בדיוק מסייע לתושבי העיר, אלא לסוחרי העיר בלבד.
ראוי להביט צפונה, לצימרים המלאים בחודשי הקיץ עם המע"מ, לקניונים המפוצצים שבכולם נהוג תשלום מע"מ, ועם מחירים שגם אינם נמוכים. כך גם במרבית הערים בהם ישנם בתי מלון. כשנתניהו העלה אז את הרעיון, פרנסי אילת איימו בהפגנות, עד סגירת העיר. במי הם יפגעו בעצם, אם לא קודם כל בעצמם ובתושבי העיר? שאל כל ישראלי היורד היום לאילת, אם באמת המחירים בה נמוכים, ותקבל תשובה אחידה. אז ראוי שמישהו יתעורר, ייטול מחשבון לידיו, יעבד את הנתונים ויגיע למסקנה שביטול המע"מ באילת הוא צעד מתבקש ולא פוגעני כלפי העיר הדרומית ותושביה. הוא רק יפגע בהיקף הרווחים העצום ממילא של העוסקים בענף המסחר והמלונאות. דבר אחד בטוח - אף אחד לא יקרוס מכך. ואנו, שאמנם לא נשלם פחות, נרגיש סוף סוף שלא עוד "כולם עובדים על כולם".