במוצאי שבת האחרונה, פתחה הזמרת קריסטין יאנג את הופעתה בגני התערוכה בתל אביב בקריאה "לשחרר את פוסי ריוט!". הקהל הישראלי שמנה אלפי בני אדם, חיכה בקוצר רוח למופע המרכזי - זה של מוריסי - ובכל זאת, מיעוט לא מבוטל הגיב לדבריה של יאנג במחיאות כפיים ובשריקות. היה זה רק הד מקומי לקמפיין הבינלאומי, ההולך ומתעצם, למען חברות קולקטיב הפאנק הפמיניסטי מרוסיה, שהעזו לעלוב בנשיא ולדימיר פוטין ולבזות את הכנסייה - ונתקלו בתגובה מפתיעה בקיצוניותה מצד הרשויות.
שלוש נשים החשודות בהשתייכות ל"פוסי ריוט" מוחזקות במעצר במוסקבה מאז חודש מרץ. לפני שבוע, החליט בית המשפט להאריך את מעצרן בלא פחות משישה חודשים נוספים. דוברות בית המשפט גם הודיעה שהדיונים הבאים במשפטן ישודרו באינטרנט, כדי להבטיח שקיפות מלאה - הודעה שפרקליטי הנשים לא מיהרו לברך עליה, בהזכירם כי שידור כזה נהוג ברוסיה במקרים של הליכים נגד פעילי טרור.
שלוש הצעירות מואשמות בהתנהגות חוליגנית, המוגדרת בספר החוקים הרוסי כ"הפרה בוטה של הסדר הציבורי". העונש המירבי שעלול להיגזר עליהן הוא שבע שנות מאסר. מאחורי סעיף האישום החמור מסתתר מעשה מחאה מתריס, שספק אם במדינות דמוקרטיות היה נתפס כחריגה מגבולות חופש הביטוי.
"אם האלוהים, גרשי את פוטין"
ב-21 בפברואר, נכנסו חברות הלהקה לקתדרלת "ישו המושיע" במוסקבה. מאוחר יותר באותו היום, תיארו את כוונותיהן בבלוג שלהן: "אם הפגנות שלוות של מאות אלפי בני אדם לא מביאות לתוצאה מיידית, לפני הפסחא נבקש מאם האלוהים לגרש את פוטין במהרה - כך הודיעה סרפימה, הפאנק-פמיניסטית האדוקה מכל, לשאר החבורה".
לבושות בבגדים ססגוניים ובמסכות סקי סרוגות שהפכו לסימן ההיכר שלכן, ערכו בנות "פוסי ריוט" בכנסייה הגדולה, הסמוכה לקרמלין, "תפילת פאנק", כשהן מניפות אגרופים ובועטות באוויר לפני המזבח. בקטע דמוי מזמור שפתח את השיר הרועש, הן שרו: "אם האלוהים, גרשי את פוטין". ובהמשך השיר מחו נגד שליחת משתתפי מצעד הגאווה "לסיביר בשלשלאות", קראו למריה "להפוך פמיניסטית" וצירפו גידוף לביקורת נגד הפטריארך של מוסקבה, שלדידן "מאמין בפוטין, אך מוטב היה לו האמין באלוהים".
"חילול קודש"
"פוסי ריוט" הוקמה בשלהי השנה שעברה על ידי קבוצה של פעילות פמיניסטיות המשייכות עצמן לאופוזיציה, שזהותן מעולם לא פורסמה בפומבי. חברות הלהקה מוכרות בשלל כינויים, שאף עוברים מחברה לחברה - "כדי להימנע מקיבעון על אישיות", לדבריהן. בתוך חודשים אחדים, הן הספיקו לקיים כמה הופעות - או פעולות - במקומות ציבוריים במוסקבה, בין היתר ברכבת התחתית ובכיכר האדומה, עד שלבסוף משכו את תשומת לבן של רשויות החוק וחשו את נחת זרועה של מערכת הצדק הבעייתית של רוסיה.
צילומי הווידאו מה"פעולה" בכנסייה הועלו כמובן ליוטיוב, והידיעה על הפריצה לקתדרלה במהלך שבוע ה"מסלניצה" - חג עממי שהוטמע בנצרות הפרובוסלאבית - עוררה סערה ברוסיה. הכנסייה הגדירה את המעשה "חילול קודש". היו שגיבו את "פוסי ריוט" בטענה שמדובר באקט מחאה לגיטימי, והיו מי שטענו שמדובר במעשה ילדותי שפגע בציבור המאמינים הנוצרים.
התביעה הרוסית לא הקלה ראש במעשה, וב-2 במרץ נעצרו שתי חשודות בהשתייכות ללהקה - נדז'דה טולוקוניקובה ומריה אליוכינה. כשבועיים לאחר מכן נעצרה גם יקטרינה סמוצביץ'. מאז המעצר, מסוקרים ההליכים נגד שלוש הנשים ונידונים באדיקות בתקשורת הרוסית, ובאחרונה גם בתקשורת הבינלאומית.
"צוחקות מבעד לדמעות"
בעוד שהתרבות הרוסית עדיין נתפשת בעולם דובר האנגלית כתרבות זרה, אקזוטית אפילו, סביר להניח שההישענות של "פוסי ריוט" על השפה המוכרת ועל המסורת של המחאה האמריקאית והאירופית תורמת לגל האהדה כלפיהן. בראיון לאתר gazeta.ru במרץ, הצהירו חברות הלהקה על מחויבותן להתנגדות ל"צ'קיסטים בשלטון" (התייחסות לגלגולה הראשון של המשטרה החשאית הסובייטית ולעברו של פוטין בק.ג.ב), כמו גם למאבק למען זכויות נשים, זכויות הקהילה הגאה וסוגיות אקולוגיות. עוד סיפרו חברות הלהקה כי הן שואבות השארה מתנועת הפאנק הפמיניסטית האמריקאית Riot Grrrl ורואות עצמן בזיקה לגל המחאה העולמי: "בשם הלהקה יש פנייה לתרבות המחאה במדינות שבהן riot - מרד - מסמן את האפשרות של אלפי אזרחים להשפיע על השלטון באופן פעיל. זה מתרחש קודם כל במערב אירופה בצרפת, בספרד, באיטליה ובמיוחד ביוון".
והעולם, כאמור, לא נותר אדיש. בשבועות האחרונים פורסמו בכלי תקשורת מובילים בעולם עשרות ידיעות על ההליכים נגד טולוקוניקובה, אליוכינה וסמוצביץ', והן זכו לגילויי תמיכה מצד אמנים מובילים ובהם סטינג וסולני הלהקות "פרנץ פרדיננד" ו"רד הוט צ'ילי פפרס".
מוקדם לדעת אם התרעומת הבינלאומית תשכנע את הרשויות ברוסיה לרדת מהעץ ולשחרר את נשות "פוסי ריוט". הדיון הבא בעניינן נקבע ל-30 ביולי, ובינתיים פרסם השבוע אחד מחברי צוות ההגנה, עו"ד ניקולאי פולוזוב, בעמוד הפייסבוק שלו מכתב שעליו חתמו השלוש. "ייתכן שההתנהגות שלנו נתפשת על ידי רבים כחוצפה. זה לא המצב. אנחנו מצויות בנסיבות מייאשות, שבהן קשה לשמור על אדישות. זה משמח לשמוע על התמיכה בנו. הקיצוניות והגסות של מתנגדינו לא מובנות לנו עד עכשיו. כך או אחרת אנחנו רוצות להודות לאנשים שמבינים אותנו ונוטים לנו חסד ולקרוא לשני הצדדים לקיים דיאלוג ולא לעסוק בהאשמות הדדיות. אנו מדגישות שאיננו מצדדות באלימות ולא רוצות ברעתו של איש. הצחוק שלנו הוא במובן מסוים צחוק מבעד לדמעות... אנו מבקשת מהמגוננים עלינו, כמו גם מהאנשים שמאשימים אותנו, לשמור על טקט, עד כמה שזה כואב וקשה".
הפגנה למען שחרר "פוסי ריוט", השבוע במוסקבה:
