הלכה לעולמה מבקרת המדינה לשעבר, מרים בן פורת

בן פורת, שהייתה האישה הראשונה שכיהנה כמבקרת המדינה וכשופטת בבית המשפט העליון, הלכה הבוקר לעולמה בגיל 94. ב-1991 קיבלה את פרס ישראל על מפעל חיים

  • מרים בן פורת
גלעד גרוסמן
צילום: באדיבות אוניברסיטת תל אביב; עריכה: גדי וינסטוק; קריינות: אביב אברמוביץ'

מרים בן פורת, שופטת בית המשפט העליון ומבקרת המדינה בדימוס, הלכה הבוקר (חמישי) לעולמה והיא בת 94. הלווייתה תצא בשעה 19:00 מבית ההספד קהילת ירושלים בהר המנוחות גבעת שאול. כך נמסר מדוברות מערכת בתי המשפט.

בן פורת, שעלתה לישראל בגיל 18 מליטא, הייתה האישה הראשונה שכיהנה כמבקרת מדינה וכשופטת בבית המשפט העליון, אליו מונתה ב-1977. היא נולדה בוויטבסק שברוסיה וגדלה בליטא, ממנה עלתה ארצה בגפה בשנת 1936. בשנת 1945 סיימה את לימודי המשפטים והוסמכה כעורכת דין, בשנת 1948 החלה לעבוד במשרד המשפטים ובהמשך שימשה כסגנית פרקליט המדינה.

ב-1958, כעשור לאחר תחילת עבודתה במשרד המשפטים, מונתה בן פורת לשופטת בבית המשפט המחוזי בירושלים וב-1975 מונתה לתפקיד נשיאת בית המשפט המחוזי. במקביל, שימשה כמרצה באוניברסיטה העברית בין השנים 1964-1978 והגיעה לדרגת פרופסור.

עוד בוואלה! NEWS

זה האתגר הכי גדול לחברות הייטק קטנות - אז איך מתגברים עליו?

לכתבה המלאה
פרשה בגיל 70 מבית המשפט. בן פורת בכנסת (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, אבי אוחיון)

ב-1 בנובמבר 1976 מונתה בן פורת לשופטת בפועל בבית המשפט העליון, וב-2 במרץ 1977 מונתה במינוי קבע והייתה לאישה הראשונה בהרכב בית משפט. משנת 1984 שימשה כמשנה לנשיא בית המשפט העליון.

בן פורת פרשה בגיל 70 מבית המשפט, ועשתה היסטוריה פעם נוספת, כאשר מונתה לאחר פרישתה לתפקיד מבקרת המדינה. בן פורת כיהנה בתפקיד במשך עשר שנים, ופרסמה שורה של דוחות שיצרו הד ציבורי נרחב. ב-1991 הוענק לה פרס ישראל על מפעל חיים.

"שמרה על הקשר החי עם המערכת המשפטית עד יומה האחרון"

בן פורת, שהתחילה את דרכה כתובעת והתקדמה לתפקיד סגנית פרקליט המדינה, כתבה בספרה האוטוביוגרפי "מבעד לגלימה", כי "פרקליט לא נבחן במספר ההרשעות שהשיג, אלא ביעילות בעזרה שהגיש לבית המשפט במהלכו של דיון כדי להגיע לחקר האמת". ואמנם, באחד המשפטים המפורסמים שבהם השתתפה כתובעת, היא היתה גורם מכריע דווקא בזיכוי. באותו משפט, שזכה לכינוי "פרשת מיזאן", סייעה כתובעת לזכות חולה נפש שרצח ואנס ילדה, מכיוון שעשה זאת בשל "דחף לאו בר כיבוש".

בן פורת גם היתה התובעת במשפטם של רוצחיו של ישראל קסטנר. כשופטת בעליון היא ישבה בערעור של יונה אברושמי, שרצח את פעיל השמאל אמיל גרינצוויג, וכתבה את פסק הדין שהתיר את מתן החנינה למעורבי פרשת קו 300. היא גם ישבה בהרכב שקבע לראשונה כי ניתן להרשיע בעל באונס אשתו.

כמבקרת המדינה היא נחשבה למבקרת שקידמה את המאבק בשחיתות השלטונית, וכמה מהדוחות שפרסמה יצרו הדים נרחבים, בהם דו"ח על ערכות המגן בזמן מלחמת המפרץ הראשונה.

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס מאיר שמגר, סיפר הבוקר על אישיותה ומסירותה של בן פורת למערכת המשפט בישראל. "בלטו אצלה חריפות ובהירות מחשבתה ובקיאותה המשפטית", סיפר בראיון לגלי צה"ל. "היא הייתה, כפי שנאמר, השופטת הראשונה, אך גם אישיות משפטית בעלת רמה רבה. היא הייתה מאוד מצויה בכל מערכות המשפט והייתה לה היכולת לעשות ניתוח ובירור משפטי של בעיה אטומה. היא הייתה גם מחדשת בתחום במשפטי ואישיות מרכזית בבית המשפט".

"מה שמעניין הוא שגם לאחר פרישתה היא המשיכה לבוא לבית המשפט באופן כמעט יום יומי, לקומה המיועדת לשופטים בדימוס. רק שלשום היא הייתה כאן", המשיך שמגר. "היא עסקה בכתיבה וריענון של חידושים בספרים שפרסמה בנושאים כגון ביקורת המדינה, תחום עליו פרסמה גם הרבה מאמרים. היא שמרה על הקשר החי עם המערכת המשפטית עד יומה האחרון".

עוד בנושא
מרים בן פורת: "המינויים הפוליטיים הם רעה"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully