בית המשפט המחוזי בירושלים קבע בתחילת השבוע פיצוי כספי בגובה כ-1.5 מיליון שקלים לזוג הורים מאופקים, אשר בנם הפעוט נהרג בתאונה בגן הילדים בו התחנך לפני כשנתיים. ההורים, עדנה ויוסף קטיפיאן, יקבלו כמיליון שקלים מ"קרן תורה", העמותה המפעילה את הגן, כ-280 אלף שקלים מעיריית אופקים וכ-140 אלף שקלים ממשרד החינוך.
המקרה אירע בחודש אוגוסט 2010. דניאל בן ה-5, בנם של עדנה ויוסף, פנה במהלך משחק למקום בלתי מגודר בגן, בו הושענו מספר חלקי מתכת כבדים של גדר, שפורקה כמה ימים קודם לכן. אחד החלקים התמוטט עליו, פגע בראשו וגרם למותו. ההורים טענו כי העמותה התרשלה בפיקוח על הילדים בגן והגישו תביעה משפטית נגדה ונגד חברת "מגדל" המבטחת אותה, וכן נגד עיריית אופקים, מדינת ישראל ומשרד החינוך.
לאחר התכתבות ענפה בין העירייה ו"קרן תורה" בגין האחריות להרג, קבע בית המשפט כי הגן פעל ללא היתר ממשרד הבריאות, כמתחייב בחוק. בהחלטתו, התייחס בית המשפט לעדויות של מפקח בטיחות, שבחן את המבנה וסביבתו מטעם העמותה, וכן של מנהל מוסדות החינוך שלה. יצוין, כי הגן בו אירעה התאונה נחשב למוסד מוכר שאינו רשמי ומצוי באחריות האגף המטפל במוסדות כאלה במשרד החינוך.
"הקיבוע נעשה בצורה שרלטנית"
השופטת נאוה בן אור, מתחה ביקורת קשה על עדותו של מפקח הבטיחות מטעם העמותה, אהרון טויטו, וקבעה כי היא בלתי אמינה, בעוד שמנהל מוסדות החינוך מסר גרסה הגיונית ומתקבלת על הדעת, לנסיבות הימצאות חלקי הגדר במקום בו הושארו. בן אור לא הסתפקה בכך וקבעה כי מפקח הבטיחות ביצע עבודה רשלנית ביותר, כשבחן את המבנה וסביבותיו כדי לבדוק אם הוא מתאים לקליטת הילדים בגן. היא אף לא חסכה במילים קשות כדי לתאר את התנהלותו. "מתעוררת מחשבה קשה שמא הוא ביצע את תפקידו באופן המתואר על מנת לרצות את מי שביקש ממנו את האישור (להפעלת הגן) ולהקל עליו לקבל את הרישיון להפעלת המוסד החינוכי", כתבה בהחלטתה.
בן אור ביקרה קשות גם את מנהל מוסדות החינוך של העמותה, על אף העדות המהימנה שמסר. היא קבעה כי האיש, יוסף נוימן, היה חייב לראות תקלות ומפגעים בעת שסייר במקום. לדבריה, "מר נוימן ערך סיורים במקום מעת לעת, אולם נראה כי הגדר הפכה בעיניו, כמו בעיני יתר עובדי המוסד, לחלק מן הנוף שאין צורך להקדיש לו תשומת לב מיוחדת".
האחריות הכבדה ביותר הוטלה כאמור על עמותת "קרן תורה". "נראה כי לא יכול להיות ספק סביר בדבר אחריותה המרכזית והעיקרית של העמותה ושל המנהל החינוכי מטעמה", כתבה השופטת בפסק הדין. "האחריות נובעת בראש ובראשונה מכך, שעל פירוק הגדר הורה מר נוימן, כפי שגם הורה להשאיר אותה בחצר ולהשעין אותה על הגדר ההיקפית, גם אם תוך קיבועה. הקיבוע נעשה בצורה שרלטנית, בלא שנתקבלה חוות דעתו של איש מקצוע רציני".
על העירייה הטילה השופטת אחריות בשל העובדה שהיא מבצעת את הרישום לגני הילדים וכן בשל העובדה שהגן נמצא בתחומה ועל מנהל אגף החינוך ואנשי אגף ההנדסה היה לערוך בו סיורי ביקורת. לדבריה, "אנשי אגף ההנדסה העירוני התרשלו במילוי תפקידם במה שקשור בשמירה על בטיחות מבנים שמחזיקה העירייה". בן אור הטילה אף אחריות על משרד החינוך וקבעה כי היה עליו לבצע סינון קפדני יותר של האנשים שהוא בוחר לבצע בדיקות בטיחות ואם היה נוהג כך, ייתכן שאהרון טויטו לא היה נכנס לרשימה שלו.