פרשת המרמרה: המבקר שגה והפך את פירמידת האחריות

מקריאת דו"ח מבקר המדינה על מבצע ההשתלטות של השייטת על ספינת המרמרה, אי אפשר להתחמק מההרגשה שהמבקר טעה קשות בהטילו את האחריות הכוללת על הקצה הגבוה של פירמידת הפיקוד – על ראש הממשלה. "תסמונת הש"ג" התהפכה בן לילה. מתפיסה אחת בעייתית של הטלת האחריות על הגורם האחרון בשרשרת הפיקוד, עברנו באחת לתפיסה בעייתית לא פחות של הטלת האחריות על צדו השני של מדרג הפיקוד - על האחראי הכולל . זה שגוי, פופוליסטי ,אין לכך סיבה וזה לא ישפר במאומה ארועים דומים בפעם הבאה.

הרצון להפוך את אירוע המרמרה המתסכל לאירוע לאומי בעל אספקטים מדיניים, פוליטיים ואחרים - שגוי. נכון שלאור התוצאה הכואבת הגענו למימדים האלה, אבל זה לא המקרה.

ההשתלטות על המרמרה הייתה בסופו של דבר מבצע קומנדו ברמת מורכבות סבירה, כמותה מבצעות היחידות המיוחדות של צה"ל באופן תדיר. שייטת 13 הייתה צריכה לדעת להוציא אותו אל הפועל ללא כל בעיות. הפתרון המבצעי הלקוי בו בחרה השייטת לפעול איננו קשור לדרגים שמעליה, התרבות המבצעית של יחידה מהסוג הזה מאפשרת למפקדים חופש פעולה ודמיון בלתי נדלה. אל מול לחימתם חסרת הפשרות של לוחמי השייטת מרגע ההסתבכות, יש מקום לבחון מדוע וכיצד הגיעו אלה כפי שהגיעו למפגש המביך הזה בין הלוחמים לעברייני המרמרה, לכך אחראים ישירות ובלעדית מתכנני הביצוע, ובראשם מפקדי חיל הים והשייטת. תכנון זהיר ומתוחכם יותר היה מביא לתוצאות אחרות, ודו"ח המבקר כלל לא היה יוצא לדרכו.

לכן, בסוף האירוע הכואב זה האחריות לתוצאות נחה בחצרם של שני מנהלים מבצעיים ורשות אחת. המפקדים האחראיים הם מפקד שייטת 13, ומפקד חיל הים דאז, אליהם אפשר ואף רצוי להוסיף את גופי המודיעין השונים. כל השאר מעליהם, מתחתיהם ומצדדיהם היו פחות רלוונטיים לתוצאה הסופית.

השיטה שקובע המבקר בדו"ח, על פיה מטילים את האחריות לכשלונות מבצעיים לפתחו של ראש הממשלה, ומסירים אותה באותה הנשימה מדרגי הביצוע - איננה נכונה. חלוקת אחריות כזאת איננה תואמת את תהליך התכנון והביצוע, וגם לא את רוח צה"ל בכלל והשייטת בפרט. גם עם מודיעין חלקי וערפל קרב, וגם אם כל אלה שמעליהם שגו, עדיין יש אפשרות תיקון לדרג המבצעי הלוחם – ובעיקר למפקדיו ששלחו אותו לקרב באופן לא ראוי. האחריות והסמכות למבצע ותוצאותיו מחוברות יחדיו בקשר בל ינותק - את זה צה"ל הפנים ומיישם תמיד.

זאת גם בדיוק הסיבה שאין כל מקום להשוואה שנשמעת בין כישלון מבצע המרמרה לבין הכישלון במלחמת לבנון השנייה, כי בלבנון מדובר היה בעימות אסטרטגי מובהק, ולכן העובדה שבעיתוי אומלל וחד פעמי נמצאו ב"קוקפיט" הלאומי של המדינה שלושה אנשים שבקיאותם בביטחון לאומי, ויכולתם לנהל עימות כזה מוטלת בספק, הספיקה כדי לשלוח צבא מבולבל למערכה עמומה ובעייתית. ואילו בפרשת המרמרה מדובר היה באירוע בודד אחד, קצר, מוגדר ולא מורכב במיוחד, עם זמן רב להכנות. רק דבר אחד היה נכון לשניהם - המודיעין היה חסר ובעייתי.

קביעותיו של המבקר, על פיהן האחריות עלתה לירושלים, הינן שגויות מבחינה פילוסופית ואסטרטגית - גם עיניינית וגם ליכולת הפקת הלקחים לעתיד. אין לי ספק שלו מחר תופיע מרמרה נוספת בדרכה לעזה, ולא חשוב מי יהיה עליה ואיזה ציוד לחימה הוא יישא, תדע השייטת להשתלט עליה תוך זמן קצר, כשהיא מגיחה במהירות מתחת למים, מעל המים ומהאוויר, וכולנו נעמוד נפעמים אל מול הביצוע המקצועי, ונותר לשאול - היכן כל זה היה קודם?

יש גם לבחון אם יש בכלל מקום לבדיקה של המבקר באירוע כזה, ומה התועלת האמיתית בכך, ועל אף שהמבקר הדגיש שלא נבחן בדו"ח הצד המבצעי, אי אפשר להשתחרר מההרגשה שהמסקנות נגזרות ישירות מהתוצאה הכואבת. לא זכור לי בעבר שכישלונות של מבצעים דומים, והיו לנו לא מעט כאלה בלבנון, נחקרו על ידי גוף חיצוני. מהיכרות אישית, אין לי ספק שצה"ל יודע לתחקר עד תום ובאופן פתוח אירועים כואבים כאלה, ולהפיק מהן את המסקנות הנכונות.

ידוע הסיפור על מפקד אוגדת לבנון, דמות מוכרת וצבעונית, שהיה מסביר לכולם שגורל הקריירה הפיקודית שלו תלויה בסוף בסמל מגולני ששוכב במארב בוואדי הסלוקי, אם המארב יצליח הוא מתקדם, אם המארב נכשל סיכוייו לסיים תפקידו מוקדם מהמתוכנן עלו פלאים. למי שהרים גבה היה מוסיף מפקד האוגדה כי אלוף הפיקוד תלוי במ"מ מגבעתי - אותו עיקרון רק הרמה שונה. במילים אחרות, הגולם קצת קם על יוצרו, ופרדוקסלית, נוצרה כאן תרבות על פיה האחריות עפה לה למעלה ללא פילטרים וללא תחנות ביניים. האם זה מה שאנחנו רוצים? תרבות האחריות נועדה לשקף את סמכות הביצוע מול משימות מבצעיות, ולכן ראוי היה לה הפעם להיעצר באזור עתלית קודם שתעלה את העליות לירושלים. אמנם זה פחות פופולרי ויכול לגרור תגובות נזעמות מהציבור ומהתקשורת, אבל זה כן יתחבר נכון למסורת ולחינוך הפיקודי שמקנה צה"ל למפקדיו מגיל צעיר, ובעיקר יגדיר נכון לאירועים דומים בעתיד את תחומי לקיחת האחריות והסמכות או הטלתן.

הכותב הוא תת-אלוף במיל'.

דו"ח מבקר המדינה על אירועי המשט - הסיקור המלא