שלושה מקרים שונים שאירעו בשבועיים האחרונים, בהם תישאלו מאבטחים של השב"כ בנמל התעופה בן גוריון אמריקאיות ממוצא פלסטיני שהגיעו לביקור בארץ ודרשו מהן לחשוף את חשבונות האימייל והפייסבוק שלהן כאשר עלה חשד שהגעתן לארץ נעשתה מסיבות לא כשרות, זכו בימים האחרונים לחשיפה - בתחילה ברשת ולבסוף גם בתקשורת הבינלאומית, כש אחד הסיפורים פורסם היום (שלישי) בסוכנות הידיעות AP. השלוש נעצרו עם נחיתתן בנתב"ג ובשל היותן בעלות שמות ערביים, נלקחו לתשאול על ידי השב"כ ועוכבו להמשך תחקור, במהלכו התבקשו לחשוף את חשבונותיהן האישיים ברשת - בהם ערכו המתשאלים חיפוש דקדקני של תכתובת "מחשידה".
עוד לפני כן, התפרסם ביום שישי האחרון סיפורן של שתי אמריקאיות, האחת נג'ווה דורמן בת ה-25, אדריכלית מניו יורק, וחברתה סאשה אל-סארבי, בת 24. השתיים הגיעו ב-26 במאי לביקור בן עשרה ימים בארץ. משפחותיהן הפלסטיניות של השתיים גרו בארץ וגורשו ב- 1948. "הכל התחיל כששאלו אותי שאלה פשוטה מהו שמו של אביך", סיפרה נג'ווה לבלוג Mondoweiss, המציג עצמו כ"זירה לחילופי רעיונות ודעות על המתרחש במזרח התיכון". "עניתי 'בסאם'. לא חשבתי על זה יותר מדי, אני אזרחית אמריקאית וכאן גדלתי, לא הבנתי למה זה קורה דווקא לי. לא ידעתי שהשם של אבא שלי יהפוך אותי לאשמה עד שתוכח חפותי. אמרו לי לחכות כמה שניות ואותן שניות הפכו לסיוט של 14 שעות בשדה התעופה".
לדבריה, "הזהירו אותי לגבי חקירות ובדיקות ביטחון שיעשו לי, אבל חשבתי שבגלל ששתינו בחורות צעירות, עם מקצוע מניו יורק, עם דרכונים אמריקאיים, לא תהיה בעיה. מה עוד שזה הביקור השלישי שלי בארץ". נג'ווה מספרת כי התפכחה במהרה. "אשת הביטחון החלה לשאול אותי אם אני מרגישה יותר אמריקאית או ערבית. אמרתי לה: 'אני לא יודעת, אני מרגישה גם וגם. למה? זה משפיע על היכולת שלי להיכנס?'. היא אמרה לי בתגובה: 'את בטח מרגישה יותר ערבית, גרת בכמה מדינות במזרח התיכון בעבר'. לא הבנתי למה היא מתעקשת על זה וניסיתי להסביר לה שאני גם וגם", סיפרה. בהמשך, המשיכה לדבריה אשת הבידוק הביטחוני לתשאל אותה על תוכניותיה במהלך ביקורה בארץ: "תבקרי את מסגד אל אקצה? תבקרי גם אתרים יהודיים? היית פה פעמיים, למה את באה הנה פעם שלישית שאת יכולה לנסוע לוונצואלה, מקסיקו או קנדה? זה גם יהיה לכן יותר זול", סיפרה עוד.
בשלב הבא, מספרת נג'ווה, הקלידה אשת הביטחון את כתובת האתר "ג'ימייל" על המסך וביקשה ממנה להתחבר לחשבון שלה. "הייתי בהלם. התחברתי לחשבון שלי בלית ברירה והיא התחילה לעשות חיפוש פולשני תחת מילות החיפוש ישראל, פלסטין, הגדה המערבית ותנועת הסולידריות הבינלאומית. במבט לאחור לא הייתי צריכה לשתף פעולה אבל באותה נקודה ובאותן נסיבות לא ידעתי בדיוק מה לעשות. הרגשתי שאני צריכה להגן על עצמי בגלל שאני רוצה להיכנס למדינה. לא רציתי לאכזב את סאשה, שעבורה זה היה הביקור הראשון בארץ. לא רציתי שבגללי לא יתנו לה להיכנס".
שגרירות ארה"ב לא רצתה לעזור לתמרי בשל מוצאה
נג'ווה ממשיכה ומספרת שאשת הביטחון קראה כל אימייל שהופיע תחת החיפושים הללו ואף קראה חלקם בקול לעמית שהיה במקום. היא ניסתה לבקש ממנה להפסיק ושאלה האם מדובר בכלל בנוהל חוקי, ובתגובה אמרה לה אשת הביטחון: "את יודעת מה זה אומר אם אני מתנתקת עכשיו מהמייל שלך? (הכוונה שבקשתה להיכנס לארץ תסורב ע.ש), בואי נראה אותך". נג'ווה מספרת: "הרגשתי מושפלת. לא היו לי מילים. הייתי חסרת אונים, זועמת ומותשת. זו הייתה שעת החקירה הרביעית שלי".
בתום חקירה של חמש שעות והמתנה נוספת של שלוש שעות התבשרו סשה ונג'ווה שהן מסורבות כניסה לישראל והועברו בליווי אנשי ביטחון לאזור אחר בשדה התעופה, בעוד חפציהן עוברו חיפוש מדוקדק, הן עברו חיפוש גופני והעבירו את הלילה במתקן המעצר בנתב"ג ורק כ- 14 שעות לאחר שנחתו הועלו על טיסה לצרפת. נג'ווה השבורה סיכמה ואמרה: "לא ביצענו כל פשע. חטאנו היחיד הוא שנולדנו להורים ערבים. רק אז הבנו איזה חיים מגוננים חיינו. תמיד קראנו על מקרים כאלה ושמעתי סיפורים מבני משפחה וחברים בקולג'. תמיד הרגשנו סימפטיה כלפיהם וכעסנו על זה אבל אף פעם לא חווינו את מיד ראשונה. כשנגמר כל הסיפור, לפני שעלינו על המטוס שאלתי את אחד המאבטחים דברים כאלה קורים כאן הרבה? והתגובה הייתה: כל יום".
במקרה אחר שאירע ב-21, במאי - וזכה היום לחשיפה רחבה עם חשיפתו בסוכנות AP - התבקשה סנדרה תמרי בת ה-42, אחראית על קשרי חוץ באוניברסיטה באילינוי, קווייקרית ופעילת שלום ממוצא פלסטיני, לאפשר לחוקרים להיכנס לתיבת הדואר האלקטרוני שלה, לפני שסורבה כניסתה. לדברי תמרי, היא תושאלה במשך שמונה שעות לפני שגורשה, וכשסירבה להיכנס לאימייל שלה - הואשמה בהיותה טרוריסטית. תמרי מספרת כי במהלך החוויה הלא נעימה, ניסתה ליצור קשר עם השגרירות האמריקאית בישראל, כאזרחית אמריקאית. היא נשאלה מיידית האם היא יהודייה, וכשהשיבה שהיא ממוצא פלסטיני, נאמר לה שלא ניתן לעשות עבורה דבר. גם היא סיפרה את סיפורה לאותו בלוג: "נראה בעיניי מוזר שהשאלה הראשונה שנשאלתי מידי השגרירות האמריקאית היא האם אני יהודייה. זה נתן לי את הרושם שרק אז הם יוכלו לסייע לי. כשאמרתי שאני אמריקאית ממוצא פלסטיני עם משפחה בגדה המערבית הם אמרו לי שהם לא יכולים לעזור לי. האם ארצות הברית אימצה את שיטות המיון הגזעניות של ישראל כדי להפלות נגד ערבים ומוסלמים?".
שב"כ: הפעולות שנוקטים - בהתאם לסמכויות
תמרי הייתה בדרכה לכנס בגדה המערבית של פלסטינים וישראלים העובדים יחד לשלום ודו-קיום ופעלה במסגרת קמפיין בארצות הברית הלוחץ על גופים שונים שלא לשתף פעולה בשם צורה עם חברות המרוויחות מהכיבוש והיא בטוחה שפעילותה לזכויות הפלסטינים סימנה אותה כמטרה. היא סירבה כאמור לחשוף את המייל שלה, ונענתה שבוודאי יש לה "דבר איום להסתיר" - וגורשה.
לפי הדיווח ב-AP , ישנן עדויות נוספות של אזרחים אמריקאים ממוצא פלסטיני שהתבקשו לחשוף את תכתובות המייל שלהם כחלק משיטות החקירה של נציגי השב"כ ועובדי הביטחון בשדה התעופה.
מהשב"כ נמסר בתגובה כי "שתי הנוסעות (נג'ווה ותמרי) תושאלו על ידי נציגי שב"כ בעת שביקשו להיכנס לישראל. הפעולות שנוקטים נציגי שב"כ מעין אלה הן בהתאם לסמכויות שב"כ על פי דין".
לקריאה נוספת:
נאסרה כניסת עשרות פעילים במטס: "העיקר לפנינו"
"מטס ההתרסה": ארבעה פעילים נחתו ונלקחו לחקירה