וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

סעיפי דו"ח סבא"א שנעלמו מהעין: אירן מקדמת גם ייצור פלוטוניום

יוסי מלמן

28.5.2012 / 0:00

בעוד העולם מתמקד ביכולות העשרת האורניום, אירן מקדמת בכור באראק, שיהיה פעיל בעוד כשנה בלבד, הפקת חומר נוסף לייצור נשק גרעיני. לכן, על ישראל לקחת בחשבון גם סכנה זו

בעוד שהכול מתמקדים ב"הר" האורניום המועשר שאירן צוברת - כ-6,200 קילוגרמים ברמת העשרה של 3.5% ו-145 קילוגרמים ברמה של 20% - מתפתחת מכיוונה סכנה נוספת בדרכה להשיג נשק גרעיני: פלוטוניום. הדו"ח האחרון של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) מצביע על כך בבירור, אך הבעיה היא שסעיפים אלה בדו"ח לא זכו לשום התייחסות בתקשורת בישראל ונעלמו גם מתחת לרדאר של התקשורת הבינלאומית.

בדו"ח נכתב כי קצב הבנייה של הכור הגרעיני שאירן בונה בעיר אראק, השוכנת בצפון-מערב אירן, כ-260 ק"מ מטהרן, מתקדם היטב. ועל פיו, הכור צפוי להיות פעיל בעוד כשנה, בקיץ 2013. זה יותר מעשור בונה אירן את הכור גרעיני באראק, שתפוקתו כארבעים מגה וואט, וכבר לפני כמה שנים הושלמה במקום בניית מתקן מים כבדים. כשיהיה פעיל, תוכל אירן לייצר בכור פלוטוניום, שכמו אורניום מועשר ברמה של 93%, גם הוא חומר בקיע בנשק גרעיני.

מתקן לעיבוד מים כבדים סמוך לעיר אראק, חלק מתעשיית הגרעין של אירן, ינואר 2011. ISNA,Hamid Foroutan, AP
אירן מקשה מאוד על פקחי סבא"א לבקר בכור באראק ושיתוף הפעולה שלה לגביו מאוד מוגבל. מתקן המים הכבדים בכור באראק/AP, ISNA,Hamid Foroutan

אירן מקשה מאוד על פקחי סבא"א לבקר בכור באראק ושיתוף הפעולה שלה לגביו מאוד מוגבל. כך לדוגמא, היא מסרבת לאפשר לפקחים גישה למתקן המים הכבדים ואינה מסכימה שהם ייטלו משם דגימות. לפיכך נאלצה סבא"א להיעזר בתצלומי לוויין שרכשה ומהם עולה כי מתקן המים הכבדים פעיל. מנגד, אירן הסבירה כי הכור מיועד למטרות מחקר וייצור איזוטופים לרפואה. כשייכנס הכור לפעולה הוא יחליף את כור המחקר הקטן שבטהרן שהוא מיושן וסופק לאירן ב-1967 על ידי ארצות הברית, במסגרת התכנית של "אטום למען השלום". יש לציין כי באירן חיים כ-800 אלף חולי סרטן – אלפים מהם הם נפגעי נשק כימי ששוגר לעבר החיילים בחזית, על ידי צבא עירק, במלחמה בין שתי המדינות, שנמשכה שמונה שנים עד 1988.

הכור יתודלק בחומר שאינו מצוי בפיקוח סבא"א

הכור הנבנה באראק הוא מתוצרת אירן ומעיד על יכולתה הטכנולוגית המתקדמת בתחום זה, אף שלא מעט מהטכנולוגיות והחומרים הדרושים להקמתו ולהפעלתו הושגו במרמה ונרכשו ממדינות אחרות - בעזרת רשתות הרכש החשאיות שמפעיל המשרד למודיעין של אירן וחברות הקש שהקימו לצורך כך משמרות המהפכה. יתרונו של הכור שהוא יתודלק באורניום טבעי - שאינו חומר המצוי בפיקוח של סבא"א, דבר שיכול לסייע לאירן להסתיר עוד יותר את השימוש שהיא תעשה בכור ובתוצריו.

מומחים מעריכים כי כשנה לאחר הפעלת הכור, כלומר ב-2014 תוכל אירן לייצר בו פלוטוניום. העניין שיש לאירן בפלוטוניום בא לידי ביטוי גם בניסיונותיה לרכוש בחשאי את החומר ממדינות שונות. קהילות המודיעין בעולם חשפו כמה ניסיונות שנכשלו ככל הידוע, של רשתות רכש אירניות להשיג פלוטוניום, מהמלאים של הרפובליקות הסובייטיות לשעבר.

בכוח לשלם יותר?

עוברים עכשיו לוואלה מובייל ונהנים מ-4 מנויים ב100 שקלים

לכתבה המלאה

שר הביטחון, אהוד ברק, טבע את הביטוי "מרחב החסינות". הוא התכוון בכך למתקן להעשרת אורניום ליד הכפר פורדו בקרבת העיר קום. מתקן זה חפור במעבה ההר בעומק של כ-60 מטרים. לאף מדינה, גם לא לארצות הברית, יש כיום פצצות שיכולות לחדור לעומק כזה. באתר ליד פורדו התקינה אירן כ-700 סרכזות, שנמצאות בשלבי הרצה וניסוי והעשירו לפי שעה כמויות קטנות של אורניום ברמת העשרה של 20%. אך במידה ואירן תתחיל להעשיר במקום ברמת העשרה צבאית של 93% - לא ניתן יהיה להשמיד את האתר, ואם תרצה בכך, היא תוכל לעשות זאת כבר בעוד שבעה חודשים.

ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו ושר הביטחון, מר אהוד ברק בישיבת המטכ"ל של צה?ל, ינואר 2012. דובר צה"ל
במידה ולא יהיה פיקוח, הכור באראק צריך להדאיג את ישראל. ברק, נתניהו וגנץ/דובר צה"ל

במילים אחרות, לישראל ולעולם יש חודשים אחדים בלבד, אולי שנה, לכל היותר, כדי לפעול להשמדת האתר בקום, לפני שיעשיר אורניום ברמה הצבאית וייהנה מחסינות מפני תקיפה. וזאת כמובן בהנחה שאירן לא תסכים להפסיק את הפעילות בו, כפי שהיא נדרשת כעת בשיחות שמקיימות עמה מעצמות ה"5+1".

לישראל ולמערב שנתיים לפעול נגד הכור באראק

על כן, יש להחיל את המושג "מרחב חסינות" גם על הכור באראק. מרגע שהכור יהיה פעיל ויוכנסו לתוכו חומרים רדיואקטיביים, לא ניתן יהיה לתקוף אותו, זאת לאור החשש והסכנה שפגיעה בכור פעיל תגרום לדליפת חומרים רדיואקטיביים לסביבה ותגרום למותם ולמחלתם של עשרות אלפי אזרחים המתגוררים בקרבתו, אם לא יותר. החשש מפני פגיעה בסביבה ובאזרחים עמדו במרכז השיקולים של ממשלות ישראל בשתי הפעמים שבהם חיל האוויר תקף והשמיד כורים גרעיניים של מדינות אויב. כך, המועדים לתקיפת הכור ביוני 1981 בעירק והכור בספטמבר 2007 בסוריה, נקבעו מתוך הרצון להימנע מפגיעה בסביבה ובאוכלוסייה.

אם אירן תמשיך לקדם את הקמת הכור באראק בקצב הנוכחי, הרי בעוד כשנתיים הוא יוכל כבר לייצר פלוטוניום. שנתיים אלה הן חלון ההזדמנות שיש לישראל ולמערב לפעול נגדו. אם לא יושג הסכם בינלאומי עם אירן שימנע ממנה להעשיר אורניום ברמה של 20% ובמסגרתו היא תאפשר לסבא"א לקיים פיקוח הדוק על כל מתקניה הגרעיניים, כולל הכור באראק, הרי כור זה צריך להדאיג את ישראל, לא פחות ואולי אף יותר, מהמתקנים להעשרת אורניום בפורדו ובנתנז. מצד שני, ראוי להדגיש כי לחיל האוויר הישראלי יש כבר ניסיון בתקיפת כורים וכי יהיה זה קל יחסית לפגוע בכור כמו זה באראק ולהשמידו, משום שהוא בנוי מעל לפני הקרקע ובולט היטב.

עוד באותו נושא:
אירן: "מעשירים רק 20%", אך "מקימים עוד כורים"
דו"ח סבא"א: אירן מעשירה אורניום ברמה גבוהה משנחשד עד כה
"התקדמות בשיחות הגרעין": מי הרוויחה מהמו"מ בבגדד?

עדכון ראשון: 16:22

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully