מפליטי מלחמה למסתננים

תחילה התקשורת חיבקה את הפליטים, כל סיפור גירוש התפרסם באופן מרגש במהדורות, אך עם פרוץ גל האלימות הסיקור סובב בעיקר אחר קולות גזעניים. עמיחי זבולוני על התופעה

עו"ד עמיחי זבולוני
23/05/2012

מי שעוקב אחרי סוגיית הפליטים הזרים בשנה וחצי האחרונות, לא יכול שלא להרים גבה נוכח טיפולה של התקשורת הישראלית בנושא זה. נדמה שאין סוגיה שמשקפת יותר את השפעתה של דעת הקהל על "דעתה" של התקשורת לגבי העניינים שעל סדר היום הציבורי.

כולנו זוכרים את מאבקי הכוחות בקיץ שעבר בין שר הפנים אלי ישי וחבורת הלאומנים שסבבו אותו שקראו לגירוש הפליטים, לבין אזרחי המדינה מהגוש הפלורליסטי סוציאליסטי שקראו להשאירם. באותם ימים נדמה היה שהתקשורת וחלק גדול מאזרחי ישראל מעמידים את סוגיית גירוש הפליטים (אז עוד קראו להם פליטים) כנושא מהותי לקיומה של מדינת ישראל – מכל עבר נשמעו קולות ואזהרות שמא עם ישראל ינהג כ"מנהג הגויים" בזמן מלחמת העולם השנייה ולא יסייע לפליט בזמן שאדמתו בוערת (כן, כן, ממש כמו אצלנו), אלי ישי הפך לאויב האומה ותושבי מדינות אפריקה הפכו לכוכבי תקשורת כאשר סיפוריהם המרגשים התפרסמו במהדורת החדשות.

מאז זרמו מי ביוב רבים בתחנה המרכזית החדשה, הפליטים החלו לסבול מקשיי התאקלמות וממחסור חמור ביכולת תעסוקה והשתכרות ועם בעיות של אבטלה, אליהם התלוו בעיות שתייה והבדלי מנטליות, החל גל עבריינות גדול בתוכו אנו מצויים כיום. את התהליך שעברו הפליטים בתפיסה הציבורית, ניתן היה לראות בצורה מדהימה בתקשורת. אותם "פליטים", אשר רק שנה קודם, הציגה התקשורת כפליטי מלחמה מסכנים שברחו ממדינותיהם הבוערות, הפכו עם תחילת גל האלימות ל"עובדים זרים" ועם התווספות מקרי האונס והרציחות הפכו לאחרונה אף ל"מסתננים".

עם תחילת גל האלימות הפכו ה"פליטים" ל"עובדים זרים" ולאחרונה אף ל"מסתננים"(צילום: רויטרס)

לא רק הטרמינולוגיה לגביהם השתנתה, גם המסרים והעמדה אותם מעבירה התקשורת לגבי אותם פליטים התהפכה לגמרי. התקשורת לפתע נותנת במה לגיטימית לדעות קיצוניות הקוראות לגרש אותם חזרה לארצם ללא רחמים. השבוע אפילו דובר בתקשורת על הקמת תנועה בשם "גירוש עכשיו" – תנועה שהשם והרעיון שמאחוריה מעורר בחילה קלה אבל העניין התקבל בשוויון נפש בעולם התקשורת. תאמינו לי שלפני שנה היו דורשים להכניס את מנהיגי התנועה לכלא על גזענות והסתה, אבל היום זה פשוט הפך ל"כשר תקשורתית". לפתע אין מלחמה במדינות שלהם לפתע הם כן תופסים משרות שישראלים היו רוצים לעבוד בהם (שטיפת כלים וניקוי שירותים) ולפתע העם היהודי כבר לא מחויב לסייע לכל אזרח העולם אשר במצוקה.

התקשורת הישראלית לפעמים מזכירה בצורה מבהילה את עולם הספורט הישראלי. גם שם הזיכרון מאוד מאוד קצר – יום אחרי גול אתה מועמד לשחק באנגליה ויום אחרי הפסד אתה מועמד להיחתך מהקבוצה. בעידן בו "חוכמת ההמונים" היא התפיסה השולטת והיכולת של האזרח הקטן להשפיע על הציבור כולו גדולה מתמיד, קל מאוד להיסחף אחר ההמון, אולם טוב היה אם לעיתים התקשורת הישראלית שאמורה להיות מובילת הלפיד של דעת הקהל הציבורית הייתה מקשיחה את גבה והולכת עם האמת שלה.

לקריאה נוספת:
ישי: לכלוא פליטים מדרום סודן עד לפסיקת בית המשפט
ח"כ דנון: לשלם למדינות באירופה עבור קליטת מסתננים
חורצים גורלות: ילדי הזרים מחכים לבשורת הגירוש

הכותב הוא יועץ תקשורת במשרד הייעוץ התקשורתי והאסטרטגיה "בן חורין אלכסנדרוביץ'"

  • עמיחי זבולוני

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully