במשרד החוץ הבהירו אמש (שבת) כי אין לישראל כל כוונה "לעבור בשתיקה" על החלטת דרום אפריקה לסמן מוצרים שהגיעו מההתנחלויות, אותה כינו החלטה "גזענית במהותה", והודיעו כי שגריר דרום אפריקה בישראל יזומן לשיחת הבהרה בימים הקרובים. היחסים עם דרום אפריקה ידעו מתיחויות בשנים האחרונות, על רקע דעת קהל פרו פלסטינית חזקה במיוחד במדינה, אולם התקנה האחרונה עליה חתם שר התעשייה והמסחר המקומי, הקובעת כי מוצרים יסומנו באופן פיזי, עוררה זעם גדול במיוחד בירושלים, ובימים הקרובים צפויה ישראל להביע את מחאתה בצינורות הדיפלומטיים.
לוואלה! חדשות נודע כי עוד לפני ההחלטה האחרונה, זומן בימים האחרונים שגריר דרום אפריקה לשיחת בירור במחלקת אפריקה במשרד החוץ, על רקע סירוב משרד החוץ הדרום אפריקאי לאשר השתתפות שר חקלאות מחוזי בכנס החקלאות "אגריטך" שהתקיים בשבוע שעבר בתל אביב.
חבר הכנסת דני דנון (ליכוד) קרא אתמול שלא להסתפק בזימון השגריר בשנית לשיחת הבהרה, אלא להוריד את רמת הדרג הדיפלומטי בדרום אפריקה, "כדי להעביר מסר לעולם כולו - יהודה ושומרון הם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל". במשרד החוץ מתכוונים להפעיל לחץ כבד לשינוי ההחלטה, וכן מקווים שהתארגנויות מקומיות של הקהילה היהודית וגורמים בכירים אחרים יוכלו למנוע את ביצוע התקנה במהלך 60 הימים הבאים, שבהם על פי החוק המקומי, מותר לציבור להגיש התנגדויות.
לדברי דובר משרד החוץ, יגאל פלמור, "לא מדובר בהתנגדות פוליטית להתנחלויות אלא בייחוד לרעה של מדינה באמצעות סימון מיוחד, לפי קריטריונים לאומיים-פוליטיים. זה לא קיים בשום מקום אחר בעולם וזה לא חלק ממדיניות החוץ של דרום אפריקה כלפי מדינות אחרות". פלמור הוסיף כי אין בתקנה שום קריטריון המבחין בין התנחלות לבין יישובים אחרים בישראל ולכן למעשה ההחלטה פוגעת באופן גורף וגס בכל התוצרת הישראלית. "הם אפילו לא טרחו לעשות מאמץ ולהבחין בין מהי התנחלות ומה לא. מזעזע לחשוב שדווקא דרום אפריקה מגלה אטימות כזו וצועדת במדרון החלקלק של הגזענות", אמר פלמור.
יחסים דיפלומטיים עוינים
יחסי ישראל-דרום אפריקה חוו עליות ומורדות במהלך 61 שנות כינונן, כאשר ירושלים שינתה לסירוגין את מדיניותה כלפי משטר האפרטהייד, ששרר במדינה במשך יותר מארבעה עשורים. באמצע שנות ה-80', הצטרפה ישראל לשאר מדינות העולם והטילה גם היא סנקציות על המשטר.
כיום שוררים בין ישראל ודרום אפריקה יחסים דיפלומטיים מלאים, אך האחרונה נחשבת לאחת המדינות העוינות ביותר כלפי ישראל בעולם, ובפועל קיימת מתיחות גדולה ביניהן בשל דעת קהל עוינת ושגשוג של קריאות החרם על ישראל, בדומה לסנקציות הבינלאומיות שהובילו לנפילת משטר האפרטהייד בדרום אפריקה לפני כ-20 שנה. באופן מסורתי, תומכת מפלגת השלטון בדרום אפריקה במאבק הפלסטיני, מצהירה השכם וערב על סולידריות עמו, מרבה בגינויים כלפי מדיניות ישראל מול הפלסטינים ומכנה את ישראל כמדינה גזענית. בדרום אפריקה אף התארחה ב-2001 ועידת דרבן הנודעת לשמצה, בה הוגדרה הציונות כגזענות, ובה ישראל הואשמה בביצוע פשעים נגד האנושות.
במבצע עופרת יצוקה, הכריז קונגרס ארגוני הסחר של דרום אפריקה על הטלת חרם נגד סחורות ישראליות. לאחר אירועי המשט לעזה הושב השגריר לפרטוריה למשך לחודש וחצי, ובדרום אפריקה נשמעו קריאות לחקירת הרג הנוסעים שהיו על סיפון ה"מרמרה" ולהסרת המצור מעל רצועת עזה.
"לעקוף את הסכסוך"
בתחילת חודש נובמבר השנה אף אירחה המדינה את "טריבונל ראסל", פורום עממי בינלאומי של אקדמאים ואינטלקטואלים שדן במדיניותה של ישראל, אשר דרש "לפרק את מערכת האפרטהייד", קרא לחדול משיתוף פעולה עם "משטר האפרטהייד" שלה, וליזום חקירה נגדה בבית המשפט הפלילי הבינלאומי. עם זאת, כפורום שנחשב מלכתחילה מוטה, ובשל חוסר הרשמיות של ממצאיו, לא זכו הדברים לתהודה משמעותית, ורק הגעתה של חברת הכנסת חנין זועבי (בל"ד) להעיד בו עוררה תשומת לב לכינוסו.
למרות היחסים הרעועים, בישראל נעשו מאמצים בשנים האחרונות לחזק את הקשרים עם קייפטאון על בסיס אינטרסים אחרים, ו"לעקוף" את חילוקי הדעות בנושא הסכסוך. "חבל שהיחסים בין דרום אפריקה וישראל יהיו בני ערובה של הסכסוך הפלסטיני", אמר בשנה שעברה סגן שר החוץ דני אילון למקבילו הדרום אפריקאי שביקר בישראל, ושרת התרבות והספורט לימור לבנת אף ביקרה בדרום אפריקה לפני כחודשיים וחתמה על הסכם ראשון לשדרוג שיתוף הפעולה התרבותי בין המדינות.
עוד בנושא:
דרום אפריקה תחייב לסמן מוצרים שיוצרו בהתנחלויות
דו"ח משרד החוץ: "ישראל מעצימה את שיח האפרטהייד"
למרות הגינויים: הסכם תרבות ייחתם עם דרום אפריקה
לפניות לכתבת: tal_sh@walla.net.il
(עדכון אחרון: 20:43)