"בא השטן למושבניק ואמר לו 'אני נותן לך כל מה שאתה רוצה בתנאי אחד - שלשכן שלך אני אתן כפול'. המושבניק חשב, והשיב לבסוף לשטן, 'תוציא לי עין אחת'". במשל זה מנסה תת אלוף שוקי בן ענת, קצין המילואים הראשי משנת 2008, להסביר את מה שמתחולל בראשם של המילואימניקים. "אנשי המילואים כבר לא מתבוננים על השכן. נכון שעד לפני שנתיים זה עצבן אותם שהשכן לא מתגייס למילואים, אבל היום הם שואלים 'איך תומכים בי?'". בראיון מיוחד לוואלה! חדשות, תא"ל בן ענת, שבעוד מספר חודשים יסיים את תפקידו, מסכם תקופה.
הוא פחות מדבר על עצמו, ויותר דואג למילואימניקים. כבר בפתח דבריו הוא מזהיר: "אם רמת הכשירות לא תהיה גבוהה, והאימונים יפגעו, נשלם מחיר כניסה גבוה לעימות הבא, שיהיה חייב להיות אכזרי יותר, קשה יותר ומהיר יותר מבעבר. מפקדי המחלקות של היום יהיו בעוד חמש עד שבע שנים מג"דים. הם יתנהגו אחרת מהפיקוד של היום ואם לא יטפלו בהם כמו שצריך - יהיה שבר. הסברתי את זה לכמה (בכירים במטכ"ל א.ב) ונדרשתי לדבר איתם ב'מילואימניקית', והם אמרו שזה לא יהיה בקדנציה שלי".
תא"ל בן ענת חרש את הארץ לאורכה ולרוחבה בארבע שנות כהונתו, כדי להגיע כמעט לכל תעסוקה מבצעית ואימון. הוא עלה על הג'יפים והסתער באמצעות טנקים על חביות. הוא אוהב את השטח ואת חיילי המילואים, אך נראה כי לקראת סוף תפקידו הוא מאס בבירוקרטיה ובניסיון של הפוליטיקאים להדביק לו סטיגמה של "ועד עובדים" כשדאג להטבות עבור חיילי מערך המילואים. מאחורי גבו, במשרדו הקטן שבבסיס הקריה בתל אביב, תלויה של תמונת ענק של מילואימניק חמוש ברובה, מסתער עם קסדה עירומה ללא מצנפת, חולצה מרושלת ומתחתיה מבצבצת חולצה לבנה. ממש מילואימניק אמיתי - סובל אך מאושר.
הדבר הקשה ביותר עבורו בתפקיד קצין המילואים הראשי, לדבריו, הוא לדבר "מילואימניקית" בתוך המטה הכללי. "קשה להסביר את עולם המילואים במטכ"ל. בסופו של דבר, אתה רואה מנהלים ומפקדים. אתה רואה הרבה מנהלים כי יש כאן הרבה מטות", הסביר בו ענת. כפי הנראה, מי שלא אכל ממסטינג לא יבין את זה. נכון שאין היום מסטינג, אבל יש גם דברים שאתה חייב לראות ולהבין, ומי שלא נגע בחומר המילואים כמפקד לא יבין מה זה לעמוד מול מרצה עקשן שלא מוכן לעזור עם מועד מבחנים, או בוס שלא מוכן להבין את ההיעדרות".
הקושי השני, לדבריו, הוא להסביר. "יש היום פחות בצבא ויותר במדינה. מילואים הפכו לסקטור. המדינה שלנו היא מדינה של סקטורים, שמתכתשים ביניהם על המשאבים. זה מה שאתה רואה בחוץ. גם בצבא זה מתחיל. סקטור של חרדים, נשים ועוד. מילואים הם סקטור כי הם מיעוט", הסביר. "בפועל, יש פחות אנשים כיום שזמינים לשירות ומשרתים, לעומת אלו שזמינים ולא משרתים. עברנו את נקודת האיזון. זהו מיעוט אזרחי שלוקח על עצמו מתוך הכרה חובה שאחרים לא לוקחים. זהו סיכון פיזי, נטל כלכלי ונטל משפחתי". על פי בן ענת, אין אף מגזר אזרחי שלוקח על עצמו סיכון שכזה. "צבא קבע לוקח על עצמו סיכון אבל שליחותם היא משלוח ידם, ויש להפריד. אצל חיילי המילואים זה פרמטר נוסף שעומד בסתירה למחויבות אחרות שלהם, כמו המשפחה והפרנסה. היום המחויבות של האזרח היא להישרדותו העצמית ולא לביטחון המדינה", הדגיש.
מה הכי בוער בעינייך לעשות למען המילואימניק הממוצע?
"ביקשתי החזר הוצאות בכסף על כל נסיעה במקום התלוש לאוטובוס שאף אחד לא משתמש בו, גם כי אין תחבורה לכל מקום. למרות הכול, המילואימניק יגיע לפיקוד הצפון מכל מקום בארץ גם ב-8:00 בבוקר אם יבקשו ממנו, אבל צריך לתגמל אותו. כשהסברתי את זה לראש אכ"א לשעבר, אבי זמיר, מה המשמעות של אדם שמוציא מכיסו אלפי שקלים הוא אמר לי 'הם יבואו'", סיפר. "הייתי צריך להסביר למה זה לא מובן מאליו שהם באים. אמרו לי 'אתה תיתן להם היום החזר בתנאי השירות ומחר הם יבקשו החזר על דלק'. כשאתה אומר לבן אדם שזו הנורמה בחברה האזרחית, זו הוגנות בסיסית, אז אמר לי אחד הבכירים 'הם יבואו שלושה באוטו'. אז עניתי לו: 'זה מה שיש לחייל מילואים בראש, לעשות עליך רווח? זה מה שמפריע לך?'. לפעמים יש הרגשה שזה דבר זמין ואם לא הוא, יבוא אחר. לפעמים הם חושבים שאני מתנהג כמו ועד עובדים. אנחנו ממש לא ועד עובדים".
כשנשאל מה הוא מציע כדי לשנות את המצב, ציין בן ענת כי המדינה צריכה לטפל באיש המילואים. "חוק המילואים זו התחלה. אין יותר צבא העם, זה צבא של חלק מהעם. עזבו אתכם מרעיון של צבא מקצועי בשכר. אם נגיע למקום הזה, אפשר לסגור את הברז. המדינה לא תעמוד בזה מבחינה כלכלית והמילואימניקים לא יבואו". לטענתו, אם הסיבה הכלכלית לבוא למילואים תהיה כסף, הרבה אנשים טובים לא יבואו, כי היום הם באים בגלל הערכים והחברים ולא בגלל סכום הכסף. "חוק המילואים הוביל לשיח כלכלי, שיח שאמר שצריך להוביל מודל מתגמל יותר, ופה עצרנו. המדינה אומרת 'עשינו חוק מילואים אחרי 60 שנה', ותשקוט הארץ עוד 60. אומרים לנו 'תעזבו אותנו עכשיו, השקענו בכם 350 מיליון שקל שהאוצר לוקח מהם 25%. זה עולה לנו'. זה מה אני שומע. החוק התחיל תהליך נכון אבל הוא קפא".
תא"ל בן ענת לא נרגע, וירה בנינוחות את הביקורת שיש לו נגד המערכת כאילו שמר אותה שנים בבטן. בטון בטוח וממוקד, הוא הוסיף: "אמרתי לקצינים 'אתם לא מבינים מה קורה בחוץ. מה שאתם צריכים לעשות זה לא לשמוע את האלופה אורנה ברביבאי (ראש אכ"א א.ב), אלא את אורנה סגל, מנכ"לית מנפאואר. רק אז תבינו איך השוק מתנהל בחוץ, לא רק בהקשר מילואים. אתם חיים בבועה'". לדבריו, נוצרה סטיגמה לפיה כל המילואימניקים הם אנשי היי-טק, שכולם מרוויחים טוב, אולם זה ממש לא נכון. "כל בוקר מתעוררים 500 איש באמדוקס עם פחד שיסגרו להם את המחשב אחר הצהריים", ציין. "לבוא לשווק את זה בצבא זה לא קל, בפירוש לא קל לדבר את השפה הזו".
הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, מבין את המשמעות?
"יש כרגע רמטכ"ל שמבין מה המשמעות של עולם המילואים בצבא. הוא קיבל סקירה לאחרונה על המצב ועל כמה בעיות ומתחיל לטפל בזה", ציין בן ענת. "אני חושב שהמדינה לא צריכה לטפל בהם כוועד עובדים. הבאנו לישיבת ממשלה את הנושאים, וזרקו אותנו מכל המדרגות". בן ענת הסביר כי אחת ההקלות שביקש היא שאשתו של אדם המשרת במילואים תקבל שעה חופש מהעבודה ביום על מנת לטפל בסידורים. "בנציבות שירות המדינה קיבלו את זה, אבל אחר כך זה נעלם, הוסיפו שזה יקרה רק במצב של צו שמונה. מתי היה צו שמונה? במלחמת יום הכיפורים. לפני שלוש שנים, זה היה המעסיק, היום זו האישה. היא לא הבייביסיטר, גם לה יש היום קריירה. היא כותבת פוסט דוקטורט והמנחה שלה מארה"ב לא בהכרח מבין מה זה מילואים".
כשנשאל מהו הדבר שמדאיג אותו ביותר, הוא דיבר הנושא של לכידות. "איך אתה משכנע את החייל להסתער על גבעה בלבנון? לכידות", ציין בן ענת. הוא סיפר כי הביא תכנית לרמטכ"ל בנושא בעיית הלכידות בקרב חיילי מילואים. לדבריו, קיים חשש לכשירותם הבסיסית, ואם זו תפגע "נשלם מחיר כבד". "בסופו של דבר, הבן אדם הזה בגיל 31 יסתער על המחבל בלבנון רק בגלל החברים שלו. לכן אנחנו צריכים לחזק אותו ולהעניק לו ימי חינוך בנוסף לאימונים כדי לשפר את זה, ולדאוג שחיילי המילואים יתאמנו", הדגיש. הוא הסביר כי השנה היא שנה עם המון תהפוכות, אבל מה שיכריע זה מה שקורה בתוכנו. "המילואים נמצאים בליבה של בניין הכוח והפעלת הכוח. כבר השנה, ישנם 22 גדודים יותר מהרגיל בתעסוקה המבצעית כי צריך יותר כוחות. מתאמנים פחות לטעמי. גם הסדיר כבר הגיע לקצה גבול היכולת שלו בתעסוקה ולכן הוא צריך את חיילי המילואים לידו. לכן גם הרמטכ"ל הנחה לבחון את הנושא. גם סגן הרמטכ"ל הבין שה'לכידות יורה' חשובה לא פחות מהאימון".
מה שלומו של מפקד גדוד במילואים?
על פי תא"ל בן ענת, להיות מג"ד במילואים עולה 2,000 שקלים בחודש. "אני אומר לא לתת לו את זה, אלא לתמוך בו בדברים אחרים, למרות שמג"ד יאמר לך שזה עולה אפילו לו יותר". בן ענת הסביר כי המשמעויות הכלכליות למילואימניקים הן כבדות יותר מלחיילים בשירות סדיר. "אומר המ"פ, 'אם אני צריך לדבר עם המח"ט אז שהוא יבוא אליי, כי יש לו רכב מהצבא ולי זה עולה כסף'", הוא ציין. לדבריו, סקר מחלקת מדעי ההתנהגות האחרון, שהוצג לרמטכ"ל, מציג תחושה כללית פחות טובה בקרב המג"דים במילואים מאשר בשנים קודמות. "אתה רואה שינוי תהליכים לאורך השנים. הנתונים לא משמחים, אבל אין קטסטרופה. זה בשליטה", טען. "ההמלצה שלי לרמטכ"ל היא דבר הראשון לטפל בדור המפקדים הזוטר. בלי לשים לב, מ"מ היום, שיהיה מג"ד בעוד שבע שנים, יתנהג אחרת מול השינויים והיחס בחברה הישראלית, אחרת נעמוד בפני שוקת שבורה".
"רוני בר-און, שהוא אישיות בפני עצמה ואיש ראוי מאוד, אמר לי 'תשברו את הראש, יש לכם תקציב'. בכנסת אמרו לי 'אתה הבן יקיר ואחרי יומיים אמרו לנו יקר לי'", ציין בן ענת. לטענתו, הפיגור הוא בעיקר בגישה. "היום יש שמונה מג"דים במילואים שרוצים להגיע ליו"ר הכנסת כבר שנה, והוא לא מקבל אותם. אני לא יכול להעביר עליו ביקורת, ואני גם לא מעביר. ביום המילואים בכנסת, הם הרגישו כמו בובות מחמד שבאים ומלטפים אותם. כמילואימניק, אגיד לך 'זו לא פינת ליטוף'. ואנשים שבאים לטפוח להם על האגו פעם בשנה לא רוצים את זה. זו הדעה כלפי הריבון שלא הבין שהחיים יותר חזקים", אמר .
בעוד מספר חודשים, יסיים תא"ל שוקי בן ענת את תפקידו וימסור את האחריות והעול על מקומם של חיילי המילואים בחברה הישראלית לאלוף-משנה במיל' הושע פרידמן, לשעבר מפקד חטיבת המילואים כרמלי.
לקריאה נוספת:
חיילי מילואים? כך יחושבו מעכשיו התגמולים שלכם
סקר: 41% מפקדי מילואים לא מרגישים מוכנים למלחמה
מילואימניקים מתלוננים על קיצוץ בתקציבם: "כמו לפני לבנון"
לפניות לכתב: amir.bohbot @walla.com