לאחר הליך שארך 13 שנים, היום (שלישי) דחה בג"ץ עתירה שדרשה לבטל את מצב החירום שהוכרז במדינת ישראל עם הקמתה. "אין ניתן להתעלם מכך שישראל טרם באה אל המנוחה ואל הנחלה", כתב השופט אליקים רובינשטיין בפסק הדין. לאורך השנים נמנעו השופטים מלתת פסק דין בעתירה, מאחר שסברו כי לא ניתן להשאיר את המצב הקיים ללא שינוי, אולם ביקשו לאפשר למדינה לחוקק חוקים שיחליפו את מצב החירום, תוך התייחסות למצב הביטחוני. כעת קבעו השופטים, כי לאור המאמצים של הממשלה - העתירה, שעזרה לקדם חקיקה בנושא, מיצתה את עצמה.
על פי חוק, הכרזת מצב החירום מוגבלת לתקופה של שנה, אולם ניתן להאריך זאת בכל פעם לשנה נוספת. לפני שנה האריכה הכנסת את ההכרזה על מצב חירום, שמסתיים בעוד כשבועיים וחצי. השופט רובינשטיין כתב בפסק הדין כי התוקף הקבוע לשנה מהווה "אמירה רעיונית ומביעת תקוה; אך בהתחשב במציאות החיים ניתנה סמכות ההארכה". הוא הוסיף כי הוא חושש שההארכה שניתנה בשנה שעברה לא תהיה האחרונה.
ב-1999 עתרה האגודה לזכויות האזרח נגד המשך הארכת החוק, בטענה כי ישראל לא נמצאת במצב קיצוני אמיתי, וכי השלכות ההכרזה על מצב החירום פוגעות באופן מתמשך בעקרון שלטון החוק, בהפרדת הרשויות ובזכויות יסוד. מנגד, המדינה טענה כי מדובר בנושא מורכב, וכי יש לנהוג בו בזהירות. עוד נטען, כי על משרדי הממשלה בראשות משרד המשפטים לצמצם ככל הניתן את ההסתמכות על דברי חקיקה התלויים בהכרזה על מצב חירום.
"רוחות המלחמה לא חדלו מעולם"
"באנו לעת הזאת לכלל מסקנה, כי העתירה מיצתה עצמה, אף שאמנם לא תמה המלאכה; אנו סבורים, כי יש לאפשר לרשויות המדינה לפעול לסיום תהליכי החקיקה שהעותרת סייעה לקדם. אומנם, עתירה זו ראויה הייתה, והמסר שבליבה לא לשווא היה, אולם, אין ניתן להתעלם מכך שישראל טרם באה אל המנוחה ואל הנחלה", כתב רובינשטיין. "בישראל היו וישנן תקופות ממושכות של רגיעה ביטחונית יחסית, אולם רוחות המלחמה לא חדלו מעולם, ולמרבה הצער היחסיות בעינה".
הוא הוסיף כי לאורך התקופה שבה נידונה העתירה "ניתן היה להיווכח, כי המציאות הישראלית הייתה ועודנה רגישה ומורכבת ואינה מאפשרת להותיר את רשויות המדינה ללא סמכויות הנדרשות להן בזמני חירום". לצד זאת, הוא הוסיף כי "המלאכה רחוקה מגמר וקצב השינוי אינו משביע רצון. המדינה הצהירה זה מכבר על הצורך לשנות את המצב הקיים ולנתק את הקשר בין חקיקה קיימת להכרזה על מצב החירום; עליה המלאכה לגמור, ויפה שעה אחת קודם. גם בהקשר זה כמו בהקשרים רבים אחרים, גובה המצב הביטחוני מחיר מן הדמוקרטיה הישראלית".
עורך הדין דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח שייצג את האגודה בעתירה, הביע את אכזבתו מפסיקת בג"ץ: "מצער שבג"ץ הותיר על כנו את המצב הלא נורמלי, לפיו המדינה נמצאת תחת הכרזה של מצב חירום מתמשך במשך 64 שנים. במשך 13 השנים בהן הייתה העתירה תלויה ועומדת, יכולה הייתה הממשלה להשלים את תהליך תיקון החקיקה הנדרש".
לדבריו, "ההכרזה על מצב חירום והחקיקה שתוקפה מותנה במצב החירום מקנות סמכויות דרקוניות ומרחיקות לכת לממשלה. דווקא ביום בו הוקמה הקואליציה הרחבה ביותר בתולדות המדינה, מתגבר החשש מפני שימוש לרעה בסמכויות אלה תוך פגיעה בזכויות אדם בסיסיות". יקיר הוסיף: "במקום להציב מחסום מפני השימוש בסמכויות מרחיקות הלכת שמקנה ההכרזה, הסתפקו השופטים בהמלצה לממשלה להשלים את מה שלא הושלם במשך 13 שנים. השבועות האחרונים הראו - ולא לראשונה - שהממשלה איננה מזדרזת ליישם פסקי דין של ביהמ"ש העליון, ולפיכך ספק אם תשעה להמלצות שופטי בג"ץ."
לקריאה נוספת
הערכה: נתניהו יתאמץ לחוקק "חוק עוקף בג"ץ" במהלך הפגרה
בג"ץ דחה עתירת העצירים הפלסטינים שובתי הרעב
בג"ץ יכריע: האם אל"מ וינר יקבל המסמכים מהמבקר?