פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נוהל שכן: בין הכפר שופה להתנחלות אבני חפץ

      איפה מתגורר הקומוניסט שמעריך את זהבה גלאון ומי ניצח בטורניר המחניים, המורות או התלמידות? בכל שבוע נברר ממה מורכבים חיי היומיום בשני יישובים שכנים - פלסטיני ויהודי

      הכפר שופה, בו מתגוררים כאלפיים תושבים, מרוחק כ-800 מטרים מההתנחלות אבני חפץ, ובה כ-1,600 תושבים.

      נוהל שכן (מערכת וואלה! NEWS)

      כמה עולה לקנות דירה?

      בשופה אפשר לקנות דונם קרקע בכמאה אלף שקלים ולבנות עליה בית בשטח 120 מ"ר ב-200 אלף שקלים נוספים. סך הכול – 300 אלף שקלים.

      באבני חפץ, בית ששטחו כמאה מ"ר ובו ארבעה חדרים, עולה כ-750 אלף שקלים. ביישוב נמכרים כעת בתים גדולים יותר, בשטח של כ-220 מ"ר, ב-1.2 מיליוני שקלים.

      ממה מתפרנסים?

      80% מתושבי שופה עוסקים בחקלאות ומגדלים בעיקר מלפפונים, עגבניות וזיתים. הסחורה נמכרת בשוק בטול כרם. אחרים מגדלים עופות וכבשים ומוכרים אותם ברמאללה. כל היתר הם עובדי הרשות הפלסטינית, רובם מורים באזור.

      באבני חפץ רבים עוסקים בחינוך ובהוראה בישיבות התיכוניות בשומרון ובשרון. יש בעלי מקצועות חופשיים ויש גם קבוצה של מדריכי טיולים. "כמו אצל מתנחלים רבים, האנשים פה אוהבים לטייל", מספר אביחי פרץ, ראש תחום הנוער ביישוב, סטודנט לפסיכולוגיה ותקשורת ב"אוניברסיטה הפתוחה באבני חפץ", כלשונו.

      סל קניות

      השוואת מחירים- שופה, אבני חפץ (מערכת וואלה! NEWS)

      פחית קולה: שופה – 2 שקלים, אבני חפץ – 5.60 שקלים.
      עשר פיתות: שופה – 2.5 שקלים, אבני חפץ – 14 שקלים.
      קילו עגבניות: שופה – 5 שקלים, אבני חפץ – 8 שקלים.
      קפה: שופה – קפה של חברת "מטאחן אל-קטאוי" מטול כרם, 240 גרם, עולה 13 שקל, אבני חפץ – קפה שחור עלית, מאה גרם, עולה 10 שקלים.
      סיגריות: שופה – 16 שקלים (LM), אבני חפץ – 24 שקלים (מרלבורו).
      חיתולים: שופה - 26 שקל ("לאקיז"), אבני חפץ - 35.9 שקל ("ליטופים", 52 יחידות).

      מס מקומי

      בשופה כל משק בית משלם למועצה המקומית 20 שקלים מדי חודש, בעבור איסוף אשפה. "רבים מתושבי שופה מתקשים לשלם גם את הסכום הפעוט הזה. רבים לא עובדים ולא יכולים לשלם", אומר תחסין חאמד, בן 60, בעבר נהג משאית וכיום עוסק בחקלאות. איך למדת עברית? "למדתי כבר לפני שלושים-ארבעים שנה מהטלוויזיה, מהרדיו, מספרי לימוד. אני מאד אוהב ללמוד שפות וכך גם למדתי אנגלית. מאז שלמדתי עברית אני עוקב אחר התקשורת הישראלית. בעיקר אני אוהב להאזין ל'הכול דיבורים' ברשת ב', לצפות ב'פוליטיקה' בערוץ 1, בחדשות ערוץ 2 וגם בערוץ הכנסת". פוליטיקאי ישראלי אהוב? "זהבה גלאון. היא אמיתית ורוצה שלום". חאמד ובנו מועאוויה, 28, מאשימים את הרשות במצב הקשה, אך גם את ישראל: "אנחנו רואים בישראל ככוח כובש האחראי על חיינו".

      באבני חפץ משלמים מדי חודש 290 שקלים למועצה האזורית שומרון, בנוסף ל-250 שקלים המועברים למזכירות היישוב. פרץ שומר בעצמו ואינו משלם אגרת שמירה. "אני נותן שלוש שעות בחודש ומסתובב עם הסייר בלילות. בעיקר שומעים ברדיו אנשים ששופכים בפני יוסי סיאס את הלב". פרץ, אשתו ובנותיו מתגוררים בבית שכור. בבית אין טלוויזיה וגם אין קליטה לסלולרי ("בדיוק מתקינים פה אנטנה אחרי שנים בלי קליטה") אבל ברקע מתנגנים מאיר ואביתר בנאי, אותו מכיר פרץ אישית מסדנת מוזיקה שקיימו יחד. ארון הספרים כולל בעיקר ספרי הלכה ויש גם מדף של ספרים על זוגיות. עצה לחיי הנישואין? "להתאמץ", פוסק פרץ. "זה תהליך שלא נרכש בפעם אחת. זה משהו שצריך לבנות, מוצר שצריך תחזוק".

      בשירות התושבים

      נוהל שכן (מערכת וואלה! NEWS)

      חינוך: בשופה שלושה בתי ספר – בית ספר יסודי לבנים, בית ספר יסודי לבנות, ותיכון מעורב לבנים ולבנות. "רבים מתושבי הכפר לא מקבלים בצורה טובה את העובדה שבנים ובנות לומדים יחד בתיכון", אומר חאמד.

      באבני חפץ פועל בית הספר היסודי "אחי"ה" כאשר הבנים והבנות לומדים בנפרד עד כיתה ח'. "זה לא שיש קיר שמפריד ביניהם בהפסקות", אומר פרץ. "הם גם נפגשים בהפסקות ואתה יכול לראות אותם מתרוצצים יחד". לדבריו, הדיון על "הגבולות", כהגדרתו, מתקיים בעיקר לגבי הנוער. "תמיד עולה השאלה אם יוצאים לטיולים באוטובוסים נפרדים. בדרך כלל, לפעילות חווייתית כמו פיינטבול ייצאו בנפרד, אבל לשיחה או לפעילות התנדבותית יגיעו יחד". לאחר היסודי עוברים הבנים לישיבות התיכוניות בנתניה, בקרני שומרון או באיתמר. הבנות הולכות ללמוד באולפנת להב"ה בקדומים או באולפנה בכפר פינס. "זה יישוב קלאסי של הציונות הדתית". דתל"שים יש? "קיים כמו בכל מקום אחר, כמו בסטנדרט", צוחק פרץ.

      כפר פלסטיני שופה, מאי 2012 (נמרוד סונדרס)
      בנים ובנות בנפרד. בבית ספר יסודי בשופה

      בריאות: בשופה מרפאה קטנה שבה עובדת אחות, כמה שעות מדי יום. כדי לראות רופא נוסעים לטולכרם הסמוכה. "לפני שבוע הרגשתי רע, והבן שלי הסיע אותי לרופא בטול כרם", אומר חאמד. רופא משפחה גובה כעשרים שקלים לביקור, ורופא מקצועי - כ-50 שקלים. ביקור שערך חאמד לבן משפחה שהיה מאושפז בבית החולים מאיר בכפר סבא הותיר בו רושם עז. "הבנתי שההבדלים בין בתי החולים בישראל לבתי החולים ברשות ענקיים. תשמעו, אני אוהב את שופה כמו שהיא, אבל הייתי שמח לראות פה כבישים סלולים, מדרכות בנויות. הייתי שמח לראות את שופה קצת יותר מתקדמת ויפה".

      באבני חפץ יש סניף של קופת חולים "לאומית", הפועל שלוש פעמים בשבוע, בבוקר ואחר הצהריים.

      דת: בשופה שני מסגדים – המסגד הישן והמסגד החדש. חאמד, המעיד על עצמו שהוא אדם "חילוני, דמוקרטי וקומוניסטי", לא מבקר לעולם במסגדים. "לא מצליחים לעכל אותי כל כך. כל הזמן אומרים לי 'בוא למסגד, בוא למסגד, מחר אתה יכול למות ואז לא יתפללו עליך'. אבל אני חילוני. הפכתי לקומוניסט בגיל צעיר למרות שרבים מבני משפחתי נותרו דתיים".

      באבני חפץ חמישה בתי כנסת.

      איפה עושים שופינג?

      תושבי שופה קונים בשוק בטול כרם. "תמצאו שם אחלה ג'ינס במאה שקל".

      תושבי אבני חפץ נוסעים לקניונים בנתניה או בכפר סבא. "הייתה יוזמה לחנות יד שנייה, אבל לא מצאו מבנה מתאים". פרץ ואשתו מרבים לנסוע לאיקאה בשרון. ומה עם קיקה? "יותר יקר ופחות טוב. הדברים מתפרקים".

      יום בבית הספר

      מערכת שעות- שופה, אבני חפץ (מערכת וואלה! NEWS)

      דוחא, תלמידת כיתה ז' משופה, התחילה את יום הלימודים בשיעור ספורט ("שיחקנו טניס בחצר. אין מגרש טניס בבית הספר"). לאחר מכן היא למדה ערבית ("למדנו פעלים"), מדעים ("חשמל ומעגל חשמלי"), דת ("למדנו על סיפורו של נוח", היא אומרת, וחאמד ממלמל מהצד: "משגעים את הילדים עם לימודי דת"), אנגלית ולסיום מתמטיקה ("היה לנו היום מבחן על משוואות. הלך לי טוב". איזה ציון לדעתך תקבלי? תשעים? שמונים? שבעים? "לא יודעת", היא עונה. חאמד מתערב בחיוך: "אני מכיר אותה. היא תקבל שבעים").

      שהם, תלמידת כיתה ו' מאבני חפץ, למדה בשעה הראשונה תורה ("על מצוות הקשורות בארץ ישראל ואיסור עבודה זרה"), לאחר מכן מדעים ("על חשיבות העברת המידע לציבור, כמו התראות בפני רעידות אדמה") ובשעה השלישי אנגלית. לאחר מכן למדה היסטוריה ("השלטון הסלוקי בתקופת מלכי יוון"), חשבון ("חילוק וכפל של שברים עשרוניים, החילוק הארוך הוא החלק הבעייתי") ובשעה השביעית קיימו טורניר מחניים - מורות נגד תלמידות. שהם וחברותיה סייעו למורות ששיחקו נגד בנות כיתה ח'. לדבריה, המורות וחברותיה הפסידו. "הבנות של ח' ניצחו ברמאות". כרגע בעיקר עסוקה בהכנות לקראת ל"ג בעומר. "נלחמים על כל קרש", היא אומרת. אוהבת לקרוא את "יומני החנונית" ואת "חברות הכי טובות".

      מה עושים אחר הצהריים?

      בשופה "רבים רואים טלוויזיה או גולשים בפייסבוק", אומר חאמד שלצד מחמאותיו לפייסבוק ("כפר גלובלי שמאחד את כולם"), טוען שמדובר ב"נשק קטלני, שהורג את הזמן היקר של הילדים. הרי הם לא מדברים שם על פוליטיקה ומדעים. הם מדברים שם על שטויות, אהבה, בחורות וכולי". לדבריו, הורים רבים לא מאפשרים לילדיהם ("בעיקר לבנותיהם") לגלוש בפייסבוק.

      באבני חפץ רבים מהילדים הולכים לתלמוד תורה "עם הרב ניסים". ניסים הוא ניסים סרוסי, האהוד מאוד על ההורים והילדים. הוא מלמד את הילדים משניות בניגון ופרקי תהילים. לצד בני עקיבא, ביישוב פועלים גם חוגי נגרות, קרמיקה ובית ספר למוזיקה. לנוער מתקיימים מפגשים עם פרץ הרכז לפי שכבות הגיל. יש זוגות? "יש התנסויות", הוא אומר, "ויש גם שלא שומרים נגיעה, אבל בודדים. זה גיל העשרה הנורמלי שבו הם מתעניינים וחוקרים אבל לא צריך לעשות מכל נגיעה אישיו. אם רואים שזה כבר חוצה את הגבול, אז מבהירים זאת בשיחה. אני חושב שהרוב הגדול מבין שלשמור נגיעה זה משתלם", הוא מחייך.

      אבני חפץ, מאי 2012 (נמרוד סונדרס)
      ילדים משחקים באבני חפץ

      בילויים לגדולים

      תושבי שופה "לא יוצאים כי אין כסף", פוסק חאמד. "רק בחגים נוסעים לבקר חברים ובני משפחה. זו חובה מוסרית ולאומית". לדבריו, פעם בשנה הוא ובני משפחתו נוסעים למסעדה בטול כרם.

      באבני חפץ יוצאים "בעיקר לאן שיש לנו קופון", צוחק פרץ, גולש קבוע באתרי קופונים שמוסיף כי הוא מעדיף בעיקר את בתי הקפה בכפר סבא. חיים וייצמן, בעל מפעל "אור חדש" לזרעים, מציין כי מדי שבוע מתקיימים ערבי תרבות. "ביום העצמאות האחרון הייתה כאן תפילה ארוכה וחגיגית עם תופים ולהקה ולאחר מכן זיקוקים כמו בעיר". מספר כי מרבה לצאת לבית הקפה בכוכב יאיר, שם יש "קפה מעולה ושקט". איך אתה מסתדר עם שם כמו חיים וייצמן? "מחויב מאוד לשם ומקבל כל הזמן תגובות כמו 'איך היה להיות נשיא המדינה'. מה שבטוח הוא שזוכרים אותי וזה מה שחשוב".

      אבני חפץ, מאי 2012 (נמרוד סונדרס)
      "מחויב לשם". חיים וייצמן והזרעים

      גיבורים מקומיים

      חאמד משופה נוקב בשמו של אביו, מוחמד חאמד, "שהיה חייל במלחמת העולם הראשונה. הוא נלחם באזור ארמניה ביחד עם הטורקים, הלך ברגל לתעלת סואץ עם 50 קילוגרם ציוד על הגב ומשם הגיע לפה ברגל. כולם ראו בו גיבור שהיה חייל באימפריה העות'מנית. כיבדו אותו מאד". מזכיר גם את סאבר עארף, ראש עיריית טול כרם לשעבר ("מכבדים אותו מאד. הוא בפנסיה כרגע למרות שלדעתי הוא יתמודד שוב על תפקיד ראש העיר").

      פרץ מאבי חפץ מציין את הרבנים דוד לוי ומשה עמיאל: "מעבירים שיעורי תורה ודואגים שאנשים ימצאו פנאי ללמוד תורה". התושבים נוקבים גם בשמה של מאירה חדד, גננת מיתולוגית. "כל ילד ביישוב עבר אצלה", אומר יגאל דילמוני. "היא פיתחה תוכנית לימודית מיוחדת שבה הילדים לומדים על אחריות בעזרת טיפול בבעלי חיים. היא זכתה על כך בפרס החינוך המחוזי לפני חודשיים".

      שלטים ומודעות

      ברחבי שופה מרוססות מעט מאד כתובות גרפיטי בזכות תנועה פוליטית זו או אחרת ("הכפר מחולק בין פתח לחמאס", אומר חאמד), ובעיקר ניתן להבחין בכתובות המעידות כי בבית מסוים מתגורר אדם שעשה את מצוות החג' (העלייה לרגל למכה).

      באבני חפץ אפשר לראות מכתב פתוח המיועד לאלוף פיקוד המרכז ניצן אלון, בעקבות פתיחת כביש המחבר בין הכפר שופה ל"עיזבת שופה", המשמש כביש הגישה היחידי לאבני חפץ ("דורשים שיפתחו את הכביש הגישה החדש שנסגר בטענה שעשרים מטרים ממנו עוברים על קרקע פרטית. למה שלא יפצו אותו וזהו? הכביש החדש מאוד מסוכן כעת"), יש גם הזמנה לחגיגות העלייה לליגה א' של אליצור שומרון, הזמנה לטקס חניכת מקווה חדש והזמנה להפגנה בעקבות פתיחת הכביש לפלסטינים.

      כפר פלסטיני שופה, מאי 2012 (נמרוד סונדרס)
      כתובת הגרפיטי מעידה כי בעל הבית קיים את מצוות החג'

      קבוצת כדורגל אהודה

      בשופה רוב התושבים אוהדים של ברצלונה ושל ריאל מדריד. "הכדורגל יכול לשגע פה את האנשים", צוחק חאמד. "כשיש משחק כדורגל, כולם דבוקים לטלוויזיה ולא רואים נפש חיה ברחובות. אחד מבניי אוהד ברצלונה, השני אוהד ריאל. כשיש משחק בין שתי הקבוצות, הם צועקים וצורחים אחד על השני".

      באבני חפץ המבוגרים כמעט לא מתעניינים. בני הנוער אוהדים את מכבי חיפה, מכבי ת"א ובית"ר ירושלים.

      מה יהיה כאן בעוד עשר שנים?

      בשופה יהיה "אותו הדבר. לא יהיה שינוי דרמטי. ההתנחלות אבני חפץ סגרה את הכפר. אם יתאפשר לתושבי הכפר לעזוב, אני מעריך ש-80% מהצעירים יעשו זאת".

      לאבני חפץ "יבואו עוד לפחות 150 משפחות", אומר פרץ. "יש פה תנופת בנייה אדירה". פינוי? "אנחנו חיים כאילו האיום הזה לא קיים. תל אביב תפונה? לא יודע, אבל ממשיכים את החיים".

      יחסי שכנות

      "אין יחסים", אומר חאמד משופה. "יש שקט וכמה מתושבי שופה עובדים שם. כולל כאלו שבונים בתים של מתנחלים על אדמות פרטיות שלהם. הם 'נשרפים' בתוך עצמם כשהם עושים את זה".

      באבני חפץ אומרים שחלק קטן מתושבי שופה עובדים ביישוב בבנייה או בעבודות תחזוקה. מעבר לכך אין יחסים. "יש פחד להיכנס אליהם אבל מאתנו הם בטוח לא פוחדים", גורס פרץ, "הגענו למצב של טרום אוסלו, שבו לכל אחד טוב עם השקט הנוכחי ולא מפריעים האחד לשני". לדברי וייצמן, היחסים מצוינים, "הם עובדים אתנו בגינות".

      אבני חפץ, מאי 2012 (נמרוד סונדרס)
      תושבים משופה עובדים אצל השכנים. עבודות בנייה באבני חפץ

      מדד השלום

      שופה: חאמד אומר 0 מתוך 10. "אני חושב שישראל רוצה את הכול והיא לא תיתן כלום בתמורה. כל אחד גם חושב שירושלים שייכת לו, ואני לא רואה איך מצליחים לפתור את המצב הזה. אני אישית מאמין במדינה אחת - דמוקרטית וחילונית - לשני עמים. הרבה מדינות באירופה חיות ככה. זה אפשרי. אני לא רואה איך אפשר להקים שתי מדינות עם כל כך הרבה התנחלויות בכל מקום. אני חושב גם שלא יהיה שלום בגלל הדתיים משני הצדדים".

      אבני חפץ: לדברי פרץ, 0 מתוך 10. "זה ויכוח של לאום מול לאום שלא ייפתר לעולם. גם אם הם ירצו לחתום על הסכם מסודר, העולם הערבי לא יאפשר להם כי הם מוצב קדמי לכל מדינות האזור. אנחנו לא רוצים מלחמה. ברור לי שאי אפשר להעיף את כל הערבים מכאן וזה גם לא נראה לי מוסרי או ריאלי. מתישהו נמצא פתרון". גם וייצמן אומר 0 מתוך 10. "שלום בשטח כבר יש, אבל הסכם לא יהיה. הם רוצים את הכול ואנחנו רוצים את הכול ובצדק. ככה אי אפשר להגיע להסדר".

      נוהל שכן: בין ההתנחלות תקוע לכפר תוקוע
      בין הכפר קדום להתנחלות קדומים
      בין המאחז מגרון לכפר מוח'מאס

      לפניות לכתבים:
      nir_yah@walla.com
      joshjosh@walla.com