כמה שבועות אחרי יוזמת הפייסבוק "ישראלים אוהבים את אירן", נחנכה בסוף השבוע האחרון יוזמה נוספת של צעירים משני הצדדים, שמרכזה בברלין, ומטרתה ליצור קשר בלתי אמצעי בין אנשים, מעל ראשיהם של המנהיגים, ולהביע התנגדות לרוחות המלחמה המנשבות בין שתי המדינות. באירוע ראשון ביוזמת "ישראלים ואירנים נגד מלחמה", צעדו בשבת בבירה הגרמנית מאות צעירים משני העמים, ולצדם גם צעירים גרמנים ואירופאים, הניפו כרזות והביעו תקווה לשלום בין העמים.
מאחורי היוזמה עומדים מספר צעירים ישראלים ואירנים המתגוררים ולומדים בעיר, בהם כמה פעילי שמאל מוכרים. לדברי אחת מהם, דנה רוטשילד, בצעדה שנערכה בשכונת קוטבוסר טור שברובע קרויצברג - אחד ממוקדי אוכלוסיית המהגרים בעיר - השתתפו כ-500 בני אדם, המאוגדים כעת תחת השם "המעגל האירני-ישראלי". בכרזה שהובילה את המצעדים נכתב: "מסכמים את העקרונות המשותפים לנו - אירנים וישראלים נגד מלחמה, סנקציות, כיבוש ודיכוי המשטר".
"הכל התחיל עם ביקור ברק ורכישת הצוללות"
בקול הקורא שפורסם בארבע שפות - עברית, פרסית, גרמנית ואנגלית - בעמוד הפייסבוק שקרא לקיום ההפגנה, נכתב בין היתר: "אנו, ישראלים ואירנים המתגוררים בברלין, מוחים יחד על מתווה המדיניות הנוכחי, אותו מובילות ממשלות גרמניה, ישראל ואירן. בבסיס הכל עומדת מדיניות שמטרתה הסלמה ועימות צבאי במזרח התיכון. אנו מתנגדים לחימוש ישראל בידי ממשלת גרמניה, לסנקציות המוטלות על אירן על ידי המערב וכן לאיומי המלחמה וההסלמה המכוונת שיוצרות ממשלות ישראל ואירן כאחד. אנו משוכנעים ששיח המלחמה והחימוש האטומי משמש את המשטרים בישראל ובאירן לחיזוק אחיזתם בשלטון באמצעות הסחת דעת הציבור מקשיי הקיום הדוחקים בשטחם: פערים חברתיים וכלכליים הולכים וגדלים, אי-שוויון ודיכוי. מעבר לכך, אותו סכסוך מומצא בין שתי המדינות משמש את הממשלות לטיוח ובלימת ביקורת - מבית ומחוץ כאחד - על עשורים של כיבוש ודיכוי העם הפלסטיני בידי ישראל ועל דיכוי העם האירני על ידי המשטר בטהרן".
"הרעיון לקיים אירוע כזה התבשל אצל הרבה אנשים", סיפרה היום (שני) רוטשילד לוואלה! חדשות בשיחה מברלין, "אבל היה זה ביקורו האחרון של אהוד ברק בברלין, בסוף מרץ, לרגל רכישת הצוללת הגרעינית השישית, שהקפיץ אותנו לפעולה. וכך, התארגנה אד-הוק הפגנה נגד חרחורי המלחמה הציניים בין ישראל לאירן, ובפרט כשחלק מהכסף שבו השתמשו לרכישה נלקח מכספי השילומים של ניצולי השואה הקשישים".
להפגנה הראשונית, לדבריה, הגיעו פחות מ-20 מפגינים - "אבל בזכותה נוצר דיבור על הדאגה שלנו, כישראלים שחיים מחוץ לארץ, לעתידה ובטחונה של מדינת ישראל תחת הממשלה הנוכחית. בזכות ההפגנה עלתה השאלה - למה אנחנו לא משתפים פעולה עם גולים אירנים? מפה לשם, דרך רשימות תפוצה וניסיונות גישוש עם קבוצות פוליטיות וחברתיות, או סתם דרך חברים של חברים של חברים, הצליח להיווצר קשר ראשוני עם כמה פעילים ברלינאים ממוצא אירני - בעיקר פעילו?ת, אגב - שממנו התגבשה הקבוצה".
"הופתעתי לגלות שאנחנו והאירנים מסכימים על כל כך הרבה דברים", היא מוסיפה, "חשוב היה לנו להדגיש שכולנו מתנגדים לכיבוש הישראלי בשטחים, כשם שכולנו - ובפרט האירנים - מתנגדים לדיכוי שמפעיל באירן משטר האייתולות. כמו כן, אנחנו מתנגדים גם לסנקציות הבינלאומיות המוטלות על אירן - הן פוגעות באזרחים, ולא במשטר. ולכן - הן בעיקר מחזקות את המשטר האירני ומזיקות לאופוזיציה הדמוקרטית".
את נושא הסנקציות ביקשה להדגיש גם שארייה כורד, אחת המשתתפות האירניות בצעדה, בשיחת-רשת עם וואלה! חדשות. "אנחנו מתנגדים למלחמה, לסנקציות ולכיבוש", אומרת כורד, המתגוררת זה 22 שנה בגרמניה. "חשוב להבין שהסנקציות הן צעד ראשון למלחמה, ויש לגנות אותן. הן לא יחלישו את האוכלוסיה, אך יחלישו את התנועה הדמוקרטית". על שיתוף הפעולה עם הישראלים היא אומרת: "הייתה לנו אווירת עבודה מאוד פרודוקטיבית וידידותית, ואנחנו מקווים להמשיך לעבוד יחד בעתיד".