פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אלמנת השוטר: "הוא לא יכול היה למות מוות אחר"

      רב-נגד יצחק אלבז היה בדרכו לבצע מעצרים במסגרת פרשת הכת המתעללת בירושלים, כשהוא נהרג בתאונת דרכים. היום, פחות משנה לאחר מותו, מספרת רעייתו שרה: "אנחנו לא מתמודדים"

      כשרב-נגד יצחק אלבז נהרג בתאונת דרכים בשנה שעברה, איש לא ידע בדרך לאיזו משימה חשובה הוא היה. פרשת הכת הירושלמית המתעללת, עליה עבד לילות כימים בתקופה שלפני שנהרג הייתה אז אסורה לפרסום. רב-נגד אלבז היה בדרכו לבצע מעצרים בטבריה במסגרת עבודתו על התיק כבלש ביחידה המרכזית של מחוז ירושלים. הזרוע המבצעית של ימ"ר ירושלים הייתה עסוקה זמן רב במעקב ובאיסוף מידע מודיעיני לגבי הכת. רק אשתו, שרה, ידעה.

      "הוא השביע אותי לא לדבר על זה", היא מספרת. "רק חודש לאחר מכן, כשהפרשה הותרה לפרסום, התראיין מפקד הימ"ר ואמר שאיבד במהלך העבודה על התיק את אחד מטובי אנשיו. אבל כזה איציק היה. מסור לעבודה והירואי. העובדה שהוא מת בדרכו לבצע משימה, ועוד כזאת חשובה, להציל ילדים שעברו התעללות, כל כך מתאימה לו. הוא לא יכול היה למות מוות אחר".

      איציק איצ'ו אלבז ומשפחות, אפריל 2012 (באדיבות המשפחה)
      "העובדה שהוא מת בדרכו לבצע משימה, ועוד כזאת חשובה, להציל ילדים שעברו התעללות, כל כך מתאימה לו. הוא לא יכול היה למות מוות אחר". יצחק אלבז (צילום: באדיבות המשפחה)

      רב-נגד אלבז, תושב ענתות, נשוי ואב לארבעה, נהרג ביולי 2011 בתאונת דרכים שאירעה בכביש 90 בבקעת הירדן. משאית שהובילה אשפה מכיוון צפון לדרום סטתה באחד העיקולים שבין ארגמן למחולה, והעגלה שהייתה מחוברת למשאית התהפכה ופגעה בשתי ניידות משטרה. שוטר נוסף נפצע בתאונה באורח קשה.

      בני הזוג אלבז הספיקו להיפרד לפני מותו, "זאת הייתה פגישה מיסטית. הייתי בדרכי חזרה הביתה משלושה ימים במחנה הצופים של הבת שלי", נזכרת שרה בכאב. "הוא היה בדרך לטבריה, ודיברנו בטלפון. בגלל רצף של אירועים מקריים מצאתי את עצמי על כביש הבקעה, שכלל לא היה בדרך שלי. הפצרתי בו שיפגוש אותי ואת בני, אחרי שלא התראינו שלושה ימים".

      אלבז ניסה להניא את אשתו מהרעיון, בטענה שהוא חלק משיירה של רכבי משטרה, אך היא התעקשה. "הם עצרו בצד הדרך, הוא נתן נשיקה לבני אביתר ולי, והספקתי לתת לו את האגוזים שקניתי לו שכל כך אהב. בדרך חזרה לרכב הוא נופף לי ושלח נשיקה באוויר, ולחש לי עוד פעם 'אל תספרי' (על פרשת הכת, מ"ש). בדיעבד, אם הייתי מסתכלת במראה, הייתי מספיקה לראות את התאונה". אלבז הספיקה להגיע הביתה, לפרוק את התיק ובדיוק ישבה לנוח. "ראיתי שלושה חברים שלו דרך החלון. מיד הבנתי שמשהו רע קרה. הם לא היו צריכים אפילו להגיד לי".

      יום הזיכרון תשע"ב - פרויקט הנצחה מיוחד
      רגע לפני שהתגייס למוסד, דרור נהרג במצור על ג'נין
      סיפורה של התצפיתנית שנרצחה, ושזכרונה עדיין חי
      ייסוריי לוחם 669: "ריח השריפה בסלוקי באפי"
      יום הזיכרון: האחים שבחייהם ובמותם לא נפרדו

      איציק איצ'ו אלבז ומשפחות, אפריל 2012 (באדיבות המשפחה)
      "הגענו לתובנות שמוות זה לא חידלון, ושכשמישהו מת, אתה לא מפסיק לאהוב אותו. החיים שלנו מלאים אותו". אלבז ובני משפחתו (צילום: באדיבות המשפחה)

      הבוקר תניח אלבז את זר המשפחות השכולות בטקס יום הזיכרון של משטרת ישראל בהר הרצל. בעלה הוא אחד מ-1,291 השוטרים שנפלו במהלך שרותם, ובין 22 השוטרים שהלכו לעולמם מאז יום הזיכרון האחרון. לדברי אלבז, המשטרה, והיחידה המרכזית בפרט, מלוות אותה מאז שיצחק נהרג. "בערב היה טקס זיכרון ביישוב שלנו, הראשון שבו אנחנו משתתפים כמשפחה שכולה. החברים מהיחידה הגיעו להיות איתנו".

      לשאלה כיצד מתמודדים האלמנה וארבעת ילדיה עם האבל, היא עונה בלי היסוס - "אנחנו לא מתמודדים. פשוט כך". לדבריה, "התמודדות היא משהו שאתה עושה בצורה אקטיבית. אנחנו מתנהלים כאילו שהוא יצא הבוקר לעבודה והוא יחזור. הגענו לתובנות שמוות זה לא חידלון, ושכשמישהו מת, אתה לא מפסיק לאהוב אותו. החיים שלנו מלאים בו. זו הייתה הדרך שלנו להתמודד. החוסר כל כך גדול, שלא היינו יכולים לשמור על שפיות בדרך אחרת. לאיציק הייתה כתובת קעקע על זרוע הימנית, 'גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי'. לאחר מותו, חקקנו אני, חבריו ובנותיו את המשפט הזה על זרוענו הימנית".