טאבלט לכל ילד

טאבלט לכל ילד: מתי זה יקרה סוף סוף בישראל?

בישראל כבר מדברים על טאבלט לכל תלמיד, אך לכולם ברור שזה ייקח לא מעט זמן. "למרות ההכרה בנחיוצת הדבר", אומרים במשרד החינוך, "יש לעשות זאת באופן מושכל ובזהירות"

ענת שלו

מערכות החינוך בכל רחבי העולם נמצאות כיום בפני אחת המהפכות הגדולות ביותר שידעו בתולדותיהן. המהלך, שהחל עם הכנסת מחשבים לכיתות בשנות ה-90, מגיע כעת לנקודה בה החלום לשים מסך מחובר לאינטרנט בפני כל ילד הופך למציאות בזכות מחשבי הטאבלט. איך המערכת מגיבה לזה, בישראל ובמדינות האחרות? ומהו הפוטנציאל של הכלי החדש הזה? פרוייקט מיוחד.

טוב לדעת (מקודם)

הטיפול הטבעי שמנצח את כאבי הברכיים - בלי לצאת מהבית

לכתבה המלאה

מכינים את הקרקע ללימוד עם טאבלטים

לאור התוכניות השאפתניות של מדינות כמו דרום קוריאה וטורקיה לצייד את תלמידיהן במיליוני טאבלטים ולהוביל כמעצמות חינוך וטכנולוגיה, נשאר לבדוק איפה עומדים אנחנו, כאן בישראל – האם נעשים מהלכים כלשהם להטמיע את מכשירי הטאבלט וחומרי הלימוד הדיגיטליים בכיתות? איך זה יקרה וכמה זה יעלה לנו, אם בכלל?

בישראל מתקיים תהליך של חקיקה והכנת השטח לקראת דיגיטציה של ספרי הלימוד, אך הדרך עוד ארוכה עד שנגיע לטאבלטים בכל כיתה. מערכת החינוך הישראלית, שמחד מכירה בצורך להתאמת סביבת הלימודים למאה ה-21 (ואף מצהירה על כך כפרוייקט מרכזי מבחינת יעדי המשרד) מעדיפה לא לחולל מהפכה כמו דרום קוריאה או טורקיה אלא להתקדם טיפין טיפין.

בחודשים האחרונים נדונה בכנסת, בוועדות החינוך והמדע והטכנולוגיה, הצעת חוק של חברת הכנסת עינת וילף (העצמאות) בנושא ספרי לימוד דיגיטלים. על פי הצעת החוק, מוציא לאור המוציא ספר לימוד מודפס חייב להוציא גרסה דיגיטלית זהה לזו המודפסת.

"הצעת החוק תסייע לזרז את תהליך כניסת המחשבים, הטאבלטים ויתר הקוראים הדיגיטליים לכיתות על ידי יצירת אפשרות להורדת ספרים דיגיטליים", כתבה וילף בהצעת החוק. הצעת החוק עברה בוועדת השרים לענייני חקיקה ביולי השנה, וח"כ רונית תירוש (קדימה) העומדת בראש ועדת המדע והטכנולוגיה דרשה משר החינוך לספק לו"ז ופירוט על ההתקדמות הנעשית בנידון. גורמים במשרד החינוך מוסרים כי אחד העיכובים ביישום הדבר הינו הצעת חוק אחרת המסדירה את עניין זכויות היוצרים לאחר דיגיטציה של חומרי הלימודים.

בתוך כך, בחודש ספטמבר האחרון הודיע משרד החינוך כי כבר החל משנת הלימודים הבאה (שנת הלימודים תשע"ג) לא יאושרו ספרי לימוד חדשים שלא כוללים גרסה דיגיטלית. על פי הנחיות משרד החינוך, הגרסאות הדיגטליות יופצו בצמוד לספר לימוד מודפס, או כגרסה מקוונת במחיר של עד 60% ממחיר הספר המודפס.

"בית הספר עלול להפוך ללא רלוונטי"

כאמור, משרד החינוך שואף ליצירת סביבת לימודים דיגיטלית ומכיר בחשיבותה, אך בד בבד מכריז כי הדרך אל הטאבלטים עוד ארוכה. "המתח ההולך וגדל בין האופן בו חי הילד בצורה מתוקשבת בבית ובין האופן בו הוא לומד בבית הספר עלול להפוך את בתי הספר ללא-רלוונטיים ואנו מבינים זאת. אך למרות ההבנה של נחיצות הכנסת התקשוב למערכת החינוך, יש לעשות זאת באופן מושכל ובזהירות", אומר ד"ר עופר רימון, ראש המנהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך.

"תפיסת הפתרון הכולל צריכה להיות בעלת ארבעה מרכיבים", מסביר ד"ר רימון את מורכבות העניין, "התאמת תוכנית הלימודים לשינוי; הכנסת תכנים בעלי מימד דיגיטלי; השתלמות והכשרת מורים בתחום והקמת תשתיות ומערכות תחזוקה נלוות". לדבריו, בתוך ארבע שנים יצוידו כל תלמידי ישראל במחשבי לוח עליהם יעודכנו ספרים דיגיטליים.

בינתיים משרד החינוך מתמקד בספרים דיגיטליים

אך בינתיים, משרד החינוך מתמקד רק בספרים הדיגיטליים ופחות בהצפת מערכת החינוך בטאבלטים (על אף שמשרד החינוך מלווה ותומך בפרוייקטי הפיילוט של טאבלטים בבתי ספר, כגון זה של חברת לוח וגיר). כך, ההנחיות של תוכנית "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21" של שר החינוך נוגעת בינתיים רק להפצת הספרים הדיגיטליים, כאשר מכשירי קצה (טאבלטים או קוראים אלקטרוניים) יגיעו, אם וכאשר, רק בשלב מאוחר יותר.

"חשבנו שעדיף להניח בכמה שיותר בתי ספר תשתיות בסיסיות, מאשר להשקיע את הכסף במכשירי קצה", מסביר ד"ר רימון. "זה לא מצב אידיאלי, אך יצירת החלופה הדיגיטלית תאיץ את חדירת הטאבלטים לבתים, מפני שהיא תוזיל את ספרי הלימוד. הורה שקונה טאבלט יוכל לממן מכשיר שכזה במחיר החיסכון על ספרי הלימוד". עוד עוסקת התוכנית, המבוססת על תקציב דו שנתי של 420 מיליון שקלים, בהקמת תשתיות אלחוטיות בבתי הספר וקיום תדרוכים למורים ותלמידים בנוגע לעבודה בסביבה דיגיטלית.

תלמידים עם טאבלטים - אפשר לחייב תלמידים לקנות? (צילום: דניאל בוק)

מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אשר הנפיק דו"ח בנושא דיגיטציה של סביבת הלימודים, ביקר את מסקנות משרד החינוך באשר לרכישה פרטית של טאבלטים בידי הורים: "כל עוד משרד החינוך איינו מחייב רכישת מחשבים ואינו מספק מחשבים או קוראי קצה בכיתות הלימוד באופן נרחב או מסבסד את רכישתם בצורה מסודרת, נראה כי השימוש במחשבים וקוראים דיגיטליים בבית הספר יוותר נחלתם של מי שיש ביכולתם לקנות מחשב לילדיהם".

רוני דיין, מנהל גף יישומי מחשב במנהל המדע והטכנולוגיה של משרד החינוך מעניק סיבה נוספת להדרגתיות של המהלך מצד המשרד: "אנחנו מבינים שישנה שונות בין מורים שונים בבית הספר ושונות קיימת אף בין בתי הספר לבין עצמם. על כן, מהלך שכזה מתרחש בשלבים. אנחנו מנסים להחדיר לכל בית ספר טכנולוגיה אשר מתאימה ליכולותיו. ההתקדמות צריכה להיות מותאמת לשונות שקיימת בין בתי ספר ויישובים שונים ואנו מקווים שתוך שלוש שנים נביא את השינוי הטכנולוגי לכל מקום במערכת החינוך".

טאבלט לכל ילד: כמה זה בעצם עולה?

גורמים יודעי דבר אומרים כי העלות הגבוהה הכרוכה ברכישת זכויות, דיגיטציה של ספרים, העמדת טאבלטים לרשות התלמידים ובניית מאגר ספריה מתאים מקשים מאוד על שוק קטן כמו ישראל. מנכ"ל מט"ח, גילה בן-הר, אמרה בנושא כי "צפוי חיסכון משמעותי להורים עם דיגיטציה של הספרים – מהלך שצפוי להוזיל אותם ב-40% אחוזים, אך לשם כך דרוש לכל תלמיד מכשיר קצה המחובר לאינטרנט לצורך הלמידה בבית ובכיתה. אם המדינה תגיע להסדר לצמצום עלויות מכשיר הקצה, יוכלו ההורים לרכוש מכשיר קצה אישי לכל ילד ביתרת הסכום שנחסך מאי רכישת ספרי הלימוד המודפסים במשך שלוש-ארבע שנים, תוך הסדר תשלומים", אמרה. עוד הוסיפה בן-הר כי "החסמים העיקריים ליישום מלא של העלאת כלל ספרי הלימוד לאינטרנט הם בשימוש: היעדר תשתיות טכנולוגיות מספקות בבתי הספר, חיבור לאינטרנט ומכשירי מחשב לוח לתלמידים – המהווים חסם מרכזי ליישום ולשימוש מלא של הספרים הדיגיטליים במערכת החינוך הישראלית".

במידה וישראל רוצה להשקיע במהפכה של הכנסת טאבלטים, הערכות מומחים הן כי מדובר במיליון תלמידים (בערך, בחתך גילאים בין כיתות ד' ל- י"ב), כאשר טאבלט טוב עולה 300 דולר, ומאחר שמדובר בהליך כניסה הדרגתי, מדובר בהשקעה של בין 100 ל- 150 מיליון דולר בשנה. לא צריך להשקיע בתשתיות מאחר ואין חובת אינטרנט וממילא המשרד משקיע כעת כבר בתשתיות. בנוגע להדרכה, מדובר בעלויות נוספות של השקעה בהשתלמויות של מפקחים ומדריכים פדגוגיים ובה בעת מדובר בחסכון של ספרים, כך שמומחים מעריכים כי ניתן בהחלט לבסס מהפכה שכזו מתוך תקציב משרד החינוך, העומד על קרוב ל-35 מיליארד שקלים.

עוד בפרוייקט:

טאבלט לכל ילד: הקץ לספרים ולמחברות?
טאבלט לכל ילד: טכנולוגיה בשירות החינוך
טאבלט לכל ילד: מהפכה, לטוב ולרע
טאבלט לכל ילד: מקוריאה ועד טורקיה, העולם עובר לטאבלטים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully