צילום: דניאל בוק עריכה: אמיר קוטיגרו קריינות: אביב אברמוביץ'
מערכות החינוך בכל רחבי העולם נמצאות כיום בפני אחת המהפכות הגדולות ביותר שידעו בתולדותיהן. המהלך, שהחל עם הכנסת מחשבים לכיתות בשנות ה-90, מגיע כעת לנקודה בה החלום לשים מסך מחובר לאינטרנט בפני כל ילד הופך למציאות בזכות מחשבי הטאבלט. איך המערכת מגיבה לזה, בישראל ובמדינות האחרות? ומהו הפוטנציאל של הכלי החדש הזה? פרוייקט מיוחד.
ספר מנייר? לא בבית ספרנו
בכיתה ז' 5, כיתת הננו טכנולוגיה בחטיבת הביניים "אורט רמת יוסף" בבת ים, לומדים בשיעור מתמטיקה על תכונות משולשים. לאחר שהמחנך אלכס מסביר את החומר, פותחים התלמידים את הספר ומדפדפים אל השאלה הרלוונטית. החידוש, שתואם לשם העתידני של הכיתה, הוא בכך שהספר מוצג על מסך של מחשב הלוח שיש לכל ילד בז' 5, והדפדוף נעשה בתנועות על מסך המגע.
שישה בתי ספר בבת ים ובית ספר ברעננה לוקחים חלק בניסוי שהחל השנה, ויתרחב לבתי ספר נוספים בהמשך, של כיתות הלומדות עם טאבלטים (כ-850 תלמידים ו-150 מורים). חברת "בלי גיר", בניהול ח"כ לשעבר דדי צוקר ובשיתוף פעולה עם עיריית בית ים ובתי הספר החברים בתוכנית, מספקת מכשירי טאבלט לילדים ולמורים בניסיון להכניס את העולם בו הילדים חיים מחוץ לבית הספר אל תוך כתלי הכיתה. "צריך להכין את הילדים לחיים, אי אפשר לעשות זאת ללא חשיפה לדיגיטציה של המידע. זה מה שהם חיים מחוץ לבית הספר אז למה לא להכניס את זה לתוכו?" אומר צוקר. "נוצרת סתירה כאשר הבית מתקדם טכנולוגית ובית הספר לא. הגיע הזמן שזה ישתנה", הוא מסביר.
עולם העתיד - גרסת מיקרוסופט
"העולם מתפתח ואנחנו צריכים להתפתח איתו"
"כרגע הטאבלט משמש כקורא ספרים אבל עם הזמן ועם התקדמות הנחת התשתיות יהיו אפשרויות נוספות לתרגול, לכניסה לאינטרנט והרחבת עולם הידע", אומר אלכס, מחנך כיתה ז' 5 ומורה למתמטיקה. "התלמידים כבר מזמן שם ואנחנו צריכים לעקוב אחריהם בכיוון הטכנולוגי". קובי, תלמיד בכיתה, מסכים עם דעתו של צוקר: "בטאבלט זה יותר מעניין וכיף מאשר ספרים. אנחנו גם ככה כל היום במחשבים וזה יותר נוח לעבוד עם הטאבלט, כשאתה מכיר את התוכנות". אושר, בת כיתתו, מוסיפה: "זה יותר קל, לא שוכחים ספרים, אפשר להדגיש ולסמן וזה נגיש וכיף. העולם מתפתח ואנחנו צריכים להתפתח איתו".
כאמור, הטאבלט שמשמש כרגע את תלמידי ומורי בית הספר מספק, נכון להיום, תכונות בסיסיות של קורא ספרים בו ניתן להדגיש ולסמן, עם אפשרויות נוספות שייפתחו בהמשך - יישומי אינטרנט, עיבוד תמלילים ועוד. בעתיד ניתן יהיה לנהל ולהפיץ חומרי ומערכי שיעור ולעשות מעקב פרטני וכללי אחרי תלמידים והתקדמותם. וכן, ניתן יהיה למנוע העתקות, מכיוון שהמורים יוכלו להשוות בין מבחנים שונים של התלמידים על גבי הטאבלט, לערוך השוואה בין תשובות דומות, ולעשות השוואה חיצונית בין פסקאות בעבודות לבין אתרים שונים, למשל ויקיפדיה.
"אי אפשר להישאר מאחור"
אורלי חדאיו, מנהלת חטיבת הביניים באורט רמת יוסף, מסבירה על אופן ההתקבלות של הטאבלטים בכיתות בידי התלמידים, המורים וההורים. "למורים מן הסתם קשה להתחבר יותר מאשר לילדים. יש אמנם מורים צעירים או מתוקשבים בעשייה שלהם, להם יותר קל להתחבר, אבל יש מורים שעדיין קשה להם עם זה. אבל האמירה הבית ספרית היא שנכנסים לזה במאה אחוז וכולם צריכים ליישר קו. לצורך זה המורים קיבלו הדרכה, יש כאן מדריכה שנמצאת קבוע בבית הספר. עדיין אי אפשר להגיד שכל המורים משתמשים בזה נכון ובמאה אחוז".
עם זאת, חדאיו "מקווה שבהמשך, עם שדרוג המכשיר והתשתיות נוכל לשדרג את ההוראה. התלמידים מאוד מתלהבים וכששואלים אותם אם הם מוכנים לחזור לספרים הם ממש לא מוכנים. הם אוהבים את המכשיר ויש הטוענים כי זה עוזר לילדים עם הפרעות קשב וריכוז. הם עובדים איתו יפה וההורים הולכים עם הילדים. היו כמה הורים שהתנגדו אבל הילדים הם מפעילי הלחץ. ההורים הולכים עם מה שהילדים אומרים כי הם יודעים שצריך לזרום עם הטכנולוגיה ואי אפשר להישאר מאחור".
עוד ניסיון לדמיין את העתיד עם מסכי מגע, הפעם של חברת Corning
וכמה זה עולה?
הטאבלט עולה כ- 740 ש"ח לכל מכשיר בנוסף לעלות הספרים הדיגיטליים, הנסרקים על פי רשימות הספרים. מחיר הספרים ירד בארבעים אחוז מן המחיר הקטלוגי עקב הדיגיטציה, מה שמייצר חסכון של 250 שקלים לילד לשנה. עיריית בת ים, אשר אימצה את הפרוייקט, רכשה מכשירים למורים וסיבסדה כ-20% מהמכשירים, בהיקף של בין 20% ל-80% ממחירו של הטאבלט. חברת "בלי גיר" המפעילה את הפרוייקט בבת ים מקבלת דמי ניהול מן העירייה בתמורה לניהול הפרוייקט, התקנות התוכנות על הטאבלט, הדרכת מורים ותלמידים ותחזוקת המכשירים.
ארז פודמסקי שקד, מנכ"ל עיריית בת ים, מוסיף ומסביר: "מתוך הבנה שצריך להפוך את מערכת החינוך לעדכנית ולהדביק את השינויים שקורים כל הזמן בעולם החלטנו שברגע שיש את הטכנולוגיה נכניס אותה לבית הספר. אנחנו רוצים להתקרב לעולם שהילדים חיים בו, כדי שירגישו במערכת החינוך בבית ונוכל להתעסק בלימוד והוראה". באשר לעלויות, הוא מוסיף: "עם הזמן העלויות יפחתו מאחר וכעת אנו משקיעים גם בתשתיות. הקפדנו שהעלות תהיה זהה למה שהשקיעו בספרי הלימוד עד כה. ארבעים אחוז מהפרוייקט ממומן בתשלומי ההורים ואת היתר, שישים אחוז, מממנת העירייה. כך שזה בעצם אותו סכום כאילו רכשו את שלל הספרים מהדור הפרה-היסטורי כך שאין עלות עודפת".
עוד בפרוייקט:
טאבלט לכל ילד: טכנולוגיה בשירות החינוך
טאבלט לכל ילד: מהפכה, לטוב ולרע
טאבלט לכל ילד: מקוריאה ועד טורקיה, העולם עובר לטאבלטים
טאבלט לכל ילד: מתי בישראל?