פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לראשונה: משלחת צוענית רשמית באירועי יום השואה

      חברי המשלחת הגיעו לטקסים הרשמיים ביד ושם, והם ידונו עם יו"ר הכנסת וח"כ הורוביץ בהתמודדות הקהילה הצוענית עם הגזענות באירופה. "גורל אכזרי משותף לנו וליהודים"

      בין מאות המשתתפים בטקסים הרשמיים של יום הזיכרון לשואה ולגבורה אפשר תמיד לשמוע גם בליל של שפות זרות. ניצולי שואה משוחחים ביידיש, חסידי אומות עולם שהגיעו מהניכר ואנשי הסגל הדיפלומטי שבאים לחלוק את כבודם לאסון העם היהודי. השנה נשמע לראשונה גם ניב הרומני (רומנס), בו מדברים בני קהילת הרומה והסינטי האירופיים (הידועים במערב כ"צוענים"), עם בואה של משלחת רשמית של התאחדות הצוענים האירופית, שהגיעה השבוע להשתתף באירועים הרשמיים של יום הזיכרון.

      מאות אלפי צוענים נטבחו על ידי גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, והביקור מוגדר על ידי ראשי הקהילה כביקור "הזדהות" עם העם היהודי. עם זאת, מלבד הטקסים הרשמיים וביקורים מיוחדים ביד ושם, צפויה המשלחת, הכוללת את ראשי קהילות הצוענים מפולין, גרמניה וסלובקיה, גם להיפגש עם יו"ר הכנסת, רובי ריבלין, ויו"ר יד ושם, אבנר שלו, וכן עם ח"כ ניצן הורביץ, העומד בראש אגודת הידידות הפרלמנטרית ישראל-פולין. הם ידונו עמם בבעיות הניצבות לעיני חברי הקהילה היום, אל מול גלי הגזענות באירופה.

      ילדה צועניה מביטה מהחלון (יד ושם)
      מאות אלפי צוענים נטבחו על ידי גרמניה הנצאית במלחמת העולם השנייה (צילום: יד ושם)

      "זוהי מחווה חשובה מאוד עבורנו, שמוכיחה שהרשויות בישראל מבינות את הדמיון והגורל האכזרי המשותף של בני הרומה והיהודים, ושהן מעוניינות להביע תמיכה בקהילות הצועניות ברחבי העולם", אמר רומן קוויאטקובסקי, העומד בראש המשלחת. חברי המשלחת ייפגשו עם הנהגת קהילת הרומה והסינטי בישראל, המונה כ-2,500 צוענים, במרכז התרבות הצוענית בשכונת שועפט בירושלים. בהנהגה הצוענית רואים חשיבות רבה בביקור, אותו הם מנצלים הן למטרות הזדהות והן לקבלת תמיכה למאבק הקהילה.

      מדיניות הנאצים כלפי הצוענים נחשבה למבולבלת

      בני הרומה והסינטי, הידועים במערב כ"צוענים", הם קבוצה אתנית שמפוזרת במדינות שונות ברחבי אירופה ויבשות אחרות, שבמשך שנים רבות שמרו על אורח חיים נוודי ללא מגורי קבע. לגבי מוצאם הראשוני של בני הקהילה ישנן מספר גרסאות, אך במהלך המאות ה-14 וה-15 הם החלו להתיישב בכל ארצות אירופה ובחלק ממדינות הבלקן.

      על אף שבני הקהילה אינם מאותו מוצא לאומי, הזהות האתנית הייחודית שלהם תמיד הבדילה ביניהם ובין סביבתם הלא צוענית: חיי הנדודים, הניבים השונים של שפת הרומנס, החיים במסגרות משפחתיות רחבות מסורתיות וקודים תרבותיים נוספים - מבחינים אותם מהעמים בהם הם יושבים, וברוב המדינות הם מהווים קבוצת שוליים ומיעוט ללא השפעה גדולה בחברה. לפי ההערכה, ברחבי אירופה חיים כיום בין 8-15 מיליון צוענים.

      בדומה לשואה היהודית , גם להשמדת הצוענים במלחמת העולם השנייה ישנו מושג מובחן - פוראיימוס, Porrajmos, ומשמעותו - "הטריפה". למרות שמקומם של הצוענים באידיאולוגיה הנאצית היה שולי בהשוואה למקומם של היהודים, תורת הגזע הנאצית ראתה באורח החיים הייחודי של הצוענים תכונות מולדות שאינן תלויות בנסיבות חיצוניות, ובמהלך המאה ה-19 החלו להופיע עוד ועוד גילויים גזעניים כלפי הקהילה בגרמניה. עם עליית הנאצים לשלטון, נכללו גם הם בחקיקת נירנברג, ובמדיניות שהתפתחה במהלך המלחמה שאפה ההנהגה הנאצית לחסל את האוכלוסייה הצוענית.

      מספרם המדויק של הצוענים שהושמדו אינו ידוע, מכיוון שקהילות הצוענים היו מאורגנות פחות מהקהילות היהודיות ובחלק מהמקרים חסר היה רישום אוכלוסין מסודר לגביהם. לפי ההערכה הרווחת, מאות אלפי בני רומה נרצחו והוצאו להורג במחנות הריכוז, מחנות השמדה, ואנשי האיינזצגרופן (קבוצות משימה) ברחבי אירופה, בין היתר גם במדינות ששלטו בהן ממשלות בובות בחסות הנאצים, דוגמת קרואטיה, הונגריה ורומניה. עם זאת, המדיניות הנאצית כלפי הצוענים נחשבה מבולבלת ולא עקבית ולעתים גם הבחינה בין סוגים שונים של צוענים, ולדוגמה, בגרמניה וגרורותיה הושמדו הצוענים שהשתלבו בחברה הגרמנית, בשעה שבברית-המועצות הכבושה נרצחו מי ששמרו על אורח חייהם הצועני ואילו מי שהשתלבו בחברה היו פטורים מן הרדיפות.

      "יש לנו קשר מיוחד לישראל"

      אחרי המלחמה הפגינו הרשויות הגרמניות יחס מסויג כלפי הקורבנות והניצולים הצוענים, בטענה כי רדיפת הצוענים לא הייתה פשע נאצי מובהק, אלא פעילות לגיטימית נגד גורמים פליליים. רק ב-1985 נערכו לראשונה שני טקסים רשמיים שהעניקו תוקף פומבי והצהרתי להכרתה של גרמניה ברצח העם הצועני. בדומה ליהודים, ההשמדה היא חוויה מכוננת עבור בני קהילת הרומה והסינטי, ומדי שנה הם מציינים יום זיכרון לנרצחים במלחמת העולם השנייה.

      היוזמה לשלוח משלחת לישראל עלתה במהלך טקס זיכרון שקיימה הקהילה בוורשה השנה, בו השתתף גם השגריר הישראלי בפולין, צבי רבנר. "הצוענים התרגשו מההזדהות הישראלית עם אסונם, ואמרו כי ראוי לארגן גם מפגן הזדהות מצדם עם ישראל והשואה היהודית", סיפר סגן השגריר בוורשה, נדב אשכר, לוואלה! חדשות. "מלבד ההזדהות, הקהילה מתמודדת גם היום עם גילויי אפליה קשה וגזענות באירופה, וחשוב להם להציג בפני השלטונות בישראל את מצבם ולקבל את אהדת העם היהודי למוד הסבל למצוקתם, והכרה רחבה יותר לקשיים עימם הם מתמודדים כמיעוט אתני באירופה".

      אחד מחברי המשלחת, ראש הקהילה הצוענית-גרמנית, רומני רוז, סיפר כי "לבני הרומה והסינטי של אירופה יש קשר מיוחד לישראל". הוא הוסיף כי "ללא ישראל, היינו ניצבים בפני גלי אנטישמיות גדולים באירופה. אנחנו מקווים שישראל תעקוב מקרוב גם אחרי הגזענות נגד בני הסינטי והרומה".

      גם באו"ם מציינים לראשונה את יום השואה הישראלי

      במקביל, יום השואה יצויין השנה לראשונה גם בעצרת הכללית של האו"ם, שנחשבת בדרך כלל לזירה אנטי ישראלית מובהקת. האו"ם מציין מדי שנה את יום השואה הבינלאומי ב-27 בינואר, אך השנה יתקיימו בניו יורק שורת אירועים לרגל יום השואה הישראלי, בסימן 50 שנה למשפט אייכמן. בין היתר, צפויה להיפתח בבניין העצרת תערוכה של יד ושם, שתוצב באו"ם למשך כחודשיים, המציגה את ההיסטוריה וההשפעה של המשפט שבסופו הוצא הפושע הנאצי להורג בישראל.

      בשבוע הבא יתקיים באו"ם כינוס שידון בהיבטים המשפטיים, הפסיכולוגיים והחברתיים של המשפט, בהשתתפות הסופר וחתן פרס נובל, אלי ויזל, השר יוסי פלד, ההיסטוריונית דבורה ליפשטאט ועמוס האוזנר, בנו של גדעון האוזנר, שהיה התובע הראשי במשפט אייכמן.

      כמו כן, תושק השבוע תוכנית חינוכית למימון השתלמויות לעשרות מורים ומחנכים מרחבי העולם בנושא השואה ביד ושם. שגריר ישראל באו"ם, רון פרושאור, אמר כי "משמעותו המעשית של הציווי 'לזכור ולא לשכוח' היא לקדם את החינוך ואת הוראת השואה ברחבי העולם. היוזמה החדשה, המשותפת לישראל ולאו"ם, והכינוס הבינלאומי שאנו מקיימים הם הכלים ללימוד לקחי השואה על מנת להבטיח כי 'לעולם לא עוד'".

      יום השואה תשע"ב - כתבות נוספות:
      "אני רוצה שהסיפור הזה יישאר לילדיי ולנכדיי"
      סא"ל פול שדה - האיש שגורם לניצולי השואה לחייך
      נתניהו: "מי שמתאר האיום האירני כהגזמה לא למד מהשואה"

      לפניות לכתבת: tal_sh@walla.net.il