(צילום: רויטרס, עריכה: יותם בן-דוד, קריינות: אביב אברמוביץ')
באי הבודד סוטובנרי שבמערב יפן מתגורר מספומי נגסקי, נזיר קשיש בן 76, בגפו כבר 20 שנה, ולא רק זאת הוא "מציית לחוקי הטבע" וחי בעירום כביום היוולדו. על האי המוקף בזרמים מסוכנים, בו אין טיפה אחת של מים מתוקים, ושאליו לא מגיעים אפילו דייגי האזור, חי הקשיש ללא כל בגדים תוך מאבק מתמיד במזג אוויר הפכפך ובאתגר נוסף מיני החרקים השורצים באזור.
"בשנה השנייה לאחר שהגעתי לפה הכתה באי סופת טייפון", מספר נגסקי, "במשך שנה לא היה פה בכלל צל והשמש פשוט שרפה אותי". לדברי הקשיש הוא כלל לא העלה על דעתו שניתן לחיות במקום הזה בשנותיו הראשונות שם, אך לבסוף מצא את עצמו שוהה שם עשרים שנה. אין מדובר בתמהוני, אלא דווקא באדם שבסך הכל חיפש מקום לחיות בו לאחר פרישתו מקריירה קצרה בתור צלם וקריירה ארוכה יותר מאחורי הקלעים של תעשיית הבידור היפנית.
למרות שחייו בעירום נמשכים כבר שנים רבות, מספר נגסקי כי בשנה הראשונה עוד מיהר להתלבש בכל פעם שספינה חלפה באזור, אך ככל שחלפו השנים כך גם חלפה המבוכה. "אני לא עושה מה שהחברה אומרת לי לעשות", הוא מספר ומדגיש כי "אני מציית לחוקים של עולם הטבע". לדבריו, "אי אפשר לנצח את הטבע. זה מה שלמדתי מאז שהגעתי לפה, וכנראה זאת גם הסיבה לכך שאני מסתדר פה כל כך טוב".
לגבי הבחירה לא ללבוש בגדים כלל אומר נגסקי כי העירום הוא המדים שלו. "להסתובב בעירום לא ממש מקובל בחברה המודרנית, אבל כאן באי זה מרגיש נכון כאילו אני לובש מדים. אם אני לובש בגדים אני מרגיש מוזר לגמרי".
יחד עם זאת, נגסקי שובר את שגרת העירום מידי שבוע, אז הוא יוצא לעיירה הקרובה לאי מרחק של שעה בסירה, זאת על מנת לאסוף סכום כסף ששולח לו אחיו, באמצעותו הוא קונה מים ומזון. ולמרות ששהייתו הערירית יכולה להיתפס כמשעממת במיוחד, לנגסקי יש סדר יום מלא בפעילויות המסודרות בלוח זמנים נוקשה במיוחד הכולל מתיחות על החוף, הכנת אוכל, ניקיונות ואפילו מקלחת. אם לא די בכך, עושה רושם שנגסקי מאוד שלם עם אורח חייו יוצא הדופן "למצוא מקום למות בו זה דבר חשוב מאוד, ואני החלטתי שזה המקום עבורי".
עוד באותו נושא:
מחאה בעירום: מאות רכבו בפרו נגד עוינות נהגים
פותחים את הקיץ בוויילס: שיא גינס ברחצה בעירום