(צילום: דניאל בוק, עריכה: מיכאל ברגמן)
שאול מופז, האיש שהתקבל לקורס קצינים בזכות "הברקה" מבצעית כמפקד כיתה, שמונה לתפקיד הרמטכ"ל כ"סוס שחור" שהועדף על פני האלוף הוותיק מתן וילנאי ואשר נחל תבוסה לציפי לבני בפריימריז הקודמים לקדימה השלים הלילה (רביעי) נצחון פוליטי ראשון. האיש שנולד באירן, עלה ארצה, למד בפנימייה חקלאית ופתח בקריירה צבאית ופוליטית מרשימה יכול לרשום את ההישג לזכותו לאחר שהביס את לבני בפריימריז עם 61.7% תמיכה, לעומת 37.2% שגרפה לבני. מופז מתגורר בכוכב יאיר, נשוי לאורית ואב לארבעה.
תחילת דרכו:
מופז נולד באירן ב-4 בנובמבר 1948 ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1957. משפחתו נקלטה באילת שם למד בבית ספר יסודי. בנעוריו למד בבית הספר החקלאי של נהלל כתלמיד פנימייה. הוא בוגר המכללה לפיקוד ולמטה של הצבא האמריקאי בווירג'יניה, ובעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן.
בצה"ל:
בשנת 1966 התגייס לצה"ל, התנדב לחטיבת הצנחנים, ושובץ בגדוד 890. במלחמת ששת הימים, לחם מופז כחלק מחטיבת הצנחנים בפיקודו של רפאל איתן. הוא ניסה להתקבל מספר פעמים לקורס קצינים אבל נדחה בשל נתונים אישיים נמוכים, כפי שעלה בכלים שמדדו בזמנו. מופז זכה לפרסום שסלל את דרכו גם לקורס הקצינים היוקרתי לאחר שפיקד בהצלחה על מארב בבקעת הירדן ואף פיתח תורת לחימה חדשה במהלך הקרב: הכוח זיהה חוליית מחבלים שחדרה מירדן ותכננה לירות על המוצבים לאורך הגבול מתוך מחפורת. מופז, פעל בניגוד לכללים, פיצל את הכוח שבפיקודו, תוך שהוא משאיר שלושה חיילים שירתקו באש את המחפורת, הוביל שני חיילים באיגוף שמאלי (המהלך כונה מאז- "מארב מופז") והרג את המחבלים מטווח קרוב. שיטת המארב שפיתח נלמדת בקורסים הפיקודיים של צה"ל. מושג נוסף שנקשר לשמו של מופז היא ה"מופזית" - נרתיק העשוי בדרך כלל מבד המחזיק את מחסנית הרובה בצמוד לקת.
מופז התקדם בהיררכיה הצה"לית, היה סגן מפקד סיירת מטכ"ל בשנים 1975-1976 בעת שמפקדה היה יוני נתניהו, ופיקד על כוח מ"היחידה" במבצע לשחרור החטופים הישראלים באנטבה שבאוגנדה בשנת 1976. הוא כיהן כסגן מפקד חטיבת הצנחנים וביולי 1988 קודם לדרגת תת-אלוף ולמפקד אוגדה משוריינת. בשנת 1990 מונה למפקד עוצבת הגליל. בשנת 1993 מונה למפקד אוגדת איו"ש בדרגת אלוף, משם התקדם לתפקיד ראש אגף התכנון ואלוף פיקוד הדרום. בשנת 1998 התמנה לרמטכ"ל ה-16 של צה"ל.
כרמטכ"ל:
מופז מונה לתפקיד הרמטכ"ל על ידי שר הביטחון יצחק מרדכי, שהעדיף את המטאור הצה"לי על פני מתן וילנאי סגן הרמטכ"ל הוותיק והמועמד המוביל לתפקיד. מופז כיהן כראש הצבא תחת בנימין נתניהו כראש הממשלה ויצחק מרדכי כשר הביטחון, ובהמשך תחת אהוד ברק ואריק שרון כראשי ממשלה. פעולתו המשמעותית ביותר של מופז בתקופה זו הייתה הכנת צה"ל לנסיגה מלבנון. על אף שלא תמך בנסיגה חד צדדית מלבנון, ואף הביע דעתו זו בפורומים שונים ובהם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ביצע את הוראתו של שר הביטחון אהוד ברק ועמד בראש המבצע של נסיגת צה"ל מלבנון ב-24 במאי 2000.
בתחילת אירועי אוקטובר 2000, אירעה תקרית קבר יוסף במהלכה הופקר למותו החייל מדחת יוסוף במתחם הקבר. התקרית גרמה למעשה להפסקה מוחלטת של שיתוף הפעולה הביטחוני עם הרשות. יש שמתחו ביקורת חריפה על תפקודו של מופז כרמטכ"ל באירוע זה. ב-2001 סבר בנימין בן אליעזר שהיה אז שר הביטחון, כי על מופז להתפטר מתפקידו, לאחר שזה מתח ביקורת על החלטת הממשלה לסגת מהשכונות הפלסטיניות בחברון. ב-9 ביולי 2002 פרש מתפקידו כרמטכ"ל ובמקומו מונה משה (בוגי) יעלון.
כשר הביטחון:
מופז נכנס למשרד הביטחון כמחליפו של בן אליעזר בנובמבר 2002, בממשלתו של אריאל שרון, כאשר אינו מכהן כחבר כנסת. לאחר מכן הצטרך לליכוד ואף נבחר למקום ריאלי ברשימתה לכנסת בבחירות מקדימות, אולם ועדת הבחירות המרכזית החליטה שלא יוכל להתמודד בבחירות לכנסת ה-16 שנערכו בשנת 2003, משום שתקופת הצינון בין פרישתו של מופז מתפקיד הרמטכ"ל ובין מועד הבחירות לא חלפה. בתפקידו כשר הביטחון המשיך מופז במדיניות אותה יישם כרמטכ"ל: מדיניות "הסיכול הממוקד" נמשכה, ושימשה כאחד הכלים העיקריים ששימשו את הממשלה בניהול הלחימה עם הפלסטינים. במסגרת תפקידו הוביל מופז מהלכים לשינויים מבניים מהותיים בצה"ל, בין היתר פורסמו תכניות להפוך את צה"ל מצבא שעיקרו מילואים לצבא שעיקרו חיילים סדירים.
החלטות שנויות במחלוקת של שאול מופז היו ההחלטה לקרוא לציבור לשאת את ערכות המגן במהלך מלחמת עירק, "עסקת השבויים" במסגרתה הוחלפו אנשי חיזבאללה ומחבלים נוספים עבור אלחנן טננבוים וגופות שלושת חיילי צה"ל שנחטפו בהר דב בשנת 2000.
שאול מופז שינה דעתו במהלך תקופת כהונתו כשר הביטחון בשתי שאלות חשובות. בשאלת גדר ההפרדה נמנה בתחילה על מתנגדי הגדר, אך בשל הלחץ הציבורי הכבד שהופעל על הממשלה, החל לפעול להקמתה. בשאלת הנסיגה החד-צדדית מרצועת עזה או "תכנית ההתנתקות" הביע מופז את דעתו פעמים רבות כי אין לסגת ללא הסכם, אך משהובהר כי שרון נחוש להמשיך בתכנית, יצא מופז להגנתו, הפך לאחד מתומכיה העיקריים של תכנית ההתנתקות ואף עמד בראש מערכת הביטחון שהוציאה אל הפועל את התכנית.
בינואר 2006 הסתבך מופז בשתי פרשיות הקשורות לתפקודו: הוא הואשם על ידי ועדת החוץ והביטחון בכך ששיקר לה ביודעין לגבי ההסכם בנושא מעבר רפיח. מופז ספג ביקורת קשה הן מהימין והן מהשמאל, ונציגים משני הצדדים קראו לו להתפטר מתפקידו. כמו כן, בעקבות פרסום דו"ח מבקר המדינה בנושא מיגון יישובי עוטף עזה, הואשם מופז בכך שעיכב את ביצוע פעולות ההתמגנות מכיוון שחשש שביצוע העבודות יביא לאובדן התמיכה הציבורית בהתנתקות.
המעבר לקדימה:
הקדמת הבחירות ב-2006 הביאה לפרישתו של אריאל שרון מהליכוד והקמת סיעה עצמאית שהייתה לימים מפלגת קדימה. שרון הפעיל לחץ כבד על מופז להצטרף לתנועה ביום ההודעה על הקמתה, אך מופז - שהבטיח לא לפרוש מהליכוד, "ויהי מה" - נשאר בליכוד ולא עזב. עם זאת, לאחר מספר ימים הודיע מופז במפתיע על פרישתו מהליכוד והצטרפותו לקדימה. מעברו של מופז לקדימה בא ימים ספורים אחרי פרסום הסקרים שחזו לו תבוסה במאבק על ראשות הליכוד מול ראש הממשלה המכהן כיום בנימין נתניהו.
כשר התחבורה:
בבחירות לכנסת ה-17 נבחר מופז לכנסת, לאחר שהוצב במקום השמיני ברשימת "קדימה" לכנסת. במסגרת ממשלתו של אהוד אולמרט, קיבל מופז את תפקיד סגן ראש הממשלה ואת משרד התחבורה. בזמן כהונתו כשר התחבורה קידם ביחד עם גלעד ארדן את ההחמרה בעונשים למבצעי תאונות דרכים, והציג תכנית רב-שנתית לשיפור התחבורה בישראל.
לקראת ראשות קדימה:
באוגוסט 2008 הכריז מופז על מועמדותו לראשות המפלגה, אך יריבתו העיקרית, ציפי לבני, ניצחה בהפרש קטן. במסיבת עיתונאים שכינס למחרת יום הבחירות הודיע מופז כי ברצונו לקחת פסק זמן מהפוליטיקה. לאחר כחודש הודיע על חזרה לפעילות מלאה במפלגה ובמשרד התחבורה. בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום השני ברשימת קדימה לכנסת וכיהן כיו"ר ועדת החוץ והביטחון.
פריימריז בקדימה - כותרות אחרונות:
סיקור מיוחד - כל הכתבות על המרוץ לראשות קדימה
הפסד צורב ללבני: מופז יו"ר קדימה, עם 61.7% מהקולות
פרשנות - המתכון לניצחון של מופז - לחבק, לחבק, לחבק
בכנסת לא מתרגשים: "קדימה הגיעה לסוף דרכה"
מופז: קדימה יוצאת לדרך חדשה, נחליף את נתניהו