פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הדרך הפוליטית לשדה התעופה המיותר

      ראש מועצת רמת הנגב רוצה שאהוד ברק "יבחר נכון" ויחליט על הקמת שדה תעופה בינלאומי בבסיס חיל האוויר בנבטים. רמי שני סבור שמדובר במיזם מיותר, שנסלל בדרכים פוליטיות

      ג'וליטה 10 (JULYETA TEN) הוא שם של נתיב המוכר לרבים, בעיקר לטייסים. זהו נתיב הטיסה שעובר מעל ישראל בדרך אל מסלולי נחיתה והמראה בדרום. הנתיב האווירי הזה, נמצא במוקד מסע ההסברה הציבורי של ראשי היישובים והערים בדרום. אלו פועלים להביא להחלטה להקים את נמל התעופה הבינלאומי השני, או השלישי אם סופרים את זה שבאילת, בבסיס חיל האוויר בנבטים. אלא ששתי עבודות סקירה גדולות, שנעשו במחצית הראשונה של העשור הקודם, קבעו כי הנמל הזה מיותר לחלוטין.

      לכאורה, שתי עבודות אלו מבססות את הצורך בנמל השני. מול נתוני רשות שדות התעופה, שידועים אפילו לכל אלו המקדמים את המיזם השאפתני, נראה שזהו מסע שתדלנות פוליטי כמעט מכל זווית אפשרית.

      שתי העבודות נעשו בידי חברת לרמן עדנה ורפאל, אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ. הראשונה שבהן, שנערכה בשנת 2000, מתייחסת לתכנית מתאר ארצית (תמ"א) 15א' והיא בבחינת דו"ח ביניים שהוגש לוועדת ההיגוי של התכנית. התכנית מסכמת את השלב הראשון לקביעת מיקום מועדף לנמל תעופה בינלאומי נוסף בישראל. נבחנו בה מגמות התפתחות תעופה אווירית בעולם ובארץ, הצרכים לפיתוח תעופתי עתידי בישראל מסגרת הדרישות לנמל תעופה נוסף וכן הוגדרו המדדים לבחינת חלופות המיקום.

      בסיס צבאי סמוך למעל רותם בנגב, מאי 2011 (אלברטו דנקברג)
      בשנה שעברה היו על פי התחזית אמורים לעבור בנמלי האוויר כ-18 מיליוני נוסעים. בפועל עברו בהם רק 12,226,000 נוסעים (צילום: אלברטו דנקברג)

      העבודה השנייה, שהוגשה באוקטובר 2004 לרשות שדות התעופה, כללה המלצה למיקום נמל התעופה הנוסף ופירוט רחב ומנומק של הדרך להמלצה הסופית. ההמלצה היא אזור ציקלג. זהו השטח שנושק ממערב לכביש שבין צומת בית קמה לצומת בית הגדי בצפון הנגב. ביום חורפי יוכלו אלו שינחתו שם לראות מרבדי כלניות. בלילות, יפריעו המטוסים את מנוחתם של תושבים ביותר מעשרה מושבים באזור ואת של תושבי העיר נתיבות.

      חלופות אחרות הן שדה התעופה הצבאי בנבטים, שהיא החלופה המועדפת על ראשי ההתיישבות בנגב, חלופת ציקלג צפון, שהיא צפונית-מזרחית לחלופה המוצעת, או הקמת השדה על אי מלאכותי באזור נתניה בעלות של כ-4 מיליארד דולרים. מערכת הביטחון אגב, שוללת מכל וכל את שלושת החלופות היבשתיות וכך מנומקת התנגדותה: "הדבר פוגע בתשתיות ביטחוניות רבות וחיוניות – מערכת הביטחון תתנגד בכל תוקף לתכנית". צריך לציין, שבדרום ממתינים עתה להחלטתו של שר הביטחון אהוד ברק ומסע הלחצים מתמקד בו ובעוזריו, כדי לאפשר את הקמת השדה בנבטים.

      התחזיות הרבה יותר גבוהות מהמציאות

      הנחות היסוד בדבר הצורך בשדה תעופה נוסף, התבררו כשגויות ביותר. הנחות אלו נולדו בעת הכנת העבודה הראשונה ועליהן נשענה גם העבודה השנייה. מדובר במספר הנוסעים ובכמות המטען העוברים בנמלי האוויר של ישראל. בשנת 1998 עברו בנמלים אלו 8 מיליון נוסעים. נתב"ג 2000 מסוגל לתת שירותים למספר כפול של נוסעים, כ-16 מיליון בשנה. הנתונים אודות הגידול במספר הנוסעים נבחנו לצורך העבודה ונקבע מדד צמיחה בשיעור של 7.5% לשנה. על פי הערכה זו, בשנת 2008, אמור היה מספר הנוסעים לעבור את הקיבולת של נתב"ג 2000 ולהגיע לכ-16.5 מיליון נוסעים. מעצבי העבודה הכינו שלוש הערכות מדד לגידול במספר הנוסעים עד שנת 2020. המדד הנמוך בהערכות אלו חוזה את חציית קו 16 מיליון הנוסעים רק ב-2014.

      הנתונים העדכניים של רשות שדות התעופה מצביעים על מספרים נמוכים בהרבה. על פי תחזית העבודה בשנת 2006, היו אמורים לעבור בנמלים כ-13 מיליון נוסעים. בפועל עברו בנתב"ג ובנמל אילת 8,814,000 נוסעים. בשנה שעברה היו על פי התחזית אמורים לעבור בנמלי האוויר כ-18 מיליוני נוסעים. בפועל עברו בהם רק 12,226,000 נוסעים.

      המחיר הפוליטי של הצלחת מסע הלחצים הוא עצום לכל משתתפיו. השר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, שתומך בדרישת ראשי היישובים מהנגב, צפוי לקטוף פירות אצל בוחרי הליכוד. רבים מראשי העיריות והמועצות בדרום נמצאים לקראת בחירות. מסע הלחצים קיבל פרסום רחב באזור והשגת המטרה תהיה עבורם מתנה, אפשר להגיד "משמים".

      ההתארגנות הושקה לפני מספר חודשים במוזיאון לתרבות מורשת יהדות קוצ'ין במושב נבטים. ראש מועצת רמת הנגב, שמוליק ריפמן, הזעיק את כל עמיתיו לכינוס שנועד ליצור הצהרת עמדה בדבר הצורך ללחוץ על השר אהוד ברק לקבל את הבחירה הנכונה.

      כ-11 שנים קודם לכן, בדיון בעניין שהתקיים במנהל התכנון של משרד הפנים, הוריד ריפמן מהשולחן אפשרות להציב את נבטים כחלופה המועדפת העיקרית. באוגוסט 2000 התקיים במנהל דיון בהגדרת המטרות והיעדים של שדה תעופה שני וחלופות המיקום. ריפמן נתבקש לשלוח נציג מטעם הרשות לפיתוח הנגב לדיון, אך ויתר על האפשרות הזאת. חרה לו שבסעיפי הדיון, כפי שהועברו אליו, נשמט אזכור של הצורך בהתייחסות אל הנגב כאזור מועדף ראשוני להקמת השדה.

      החגיגה עלולה להצטנן

      שבוע וחצי לאחר הדיון, שעל פי הפרוטוקול שלו חלופת נבטים בהחלט הונחה על השולחן, הוא שיגר מכתב זועם אל ראש מינהל התכנון במשרד הפנים דאז, דינה רצ'בסקי וכתב כי "כמצופה, אין שום אזכור בנושא הנגב או נבטים, בניגוד מוחלט לנאמר בדברי ההסבר של הוועדה על הצורך בחיזוק מטרופולין באר שבע". עוד כתב ריפמן כי "איננו מצפים עוד כי תעשו למען הנגב כיוון שמסופקני אם בכלל הנכם מאמינים בפיתוחו וקידומו. איני מלין, אלא רק קובע עובדות לאשורן. תוהה אני עד להיכן תרחיקו עם החלטתכם להרחיק את הנגב ממדינת ישראל".

      רצ'בסקי היתה זקוקה ככל הנראה לשבועיים שלמים כדי להרגיע את כעסה ולענות לריפמן: "המועצה האזורית רמת הנגב חברה בוועדת ההיגוי לתמ"א 15א' על פי הוראת המועצה הארצית. נציגך שמונה על ידך הוזמן לישיבה אך לא הופיע. חבר ועדה כה חשובה שאינו טורח להופיע, כמוהו כמי שפיתוח הנגב לא מעניין אותו. אנחנו על כל פנים נמשיך לטפח את הנושא, איתך או בלעדיך. מכתבים מעופפים לא יבנו שדה תעופה". עותקים מהמכתב הועברו לידי מי שכיהנו אז כשרי הממשלה הנוגעים לדבר ובהם שר הפנים חיים רמון, שר האוצר אברהם (בייגה) שוחט, שר התחבורה והתיירות אמנון ליפקין שחק וכן אל מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי קוצ'יק.

      ריפמן ידוע כמי שמסוגל להזיז הרים. בשנים האחרונות הוא רתם את כל מי שרק אפשר לקידום העברתם של בסיסי צה"ל מהמרכז לנגב. את ג'ולייטה 10 הוא מכיר היטב מלמטה ומלמעלה. אם יצליח לשנות את סדר החלופות בפתק שיחזיק אהוד ברק לקראת ישיבה של הממשלה שתדון בעניין ולהציב את נבטים בראשן, הוא בהחלט יחגוג. החגיגה עלולה להצטנן מאוד כשהשרים יבקשו לדעת את הצורך האמיתי שבשדה נוסף ויתרגמו את הנתונים של מספרי הנוסעים לנתונים שקליים.

      עוד באותו נושא:
      לפני כשבעה חודשים: הממשלה אישרה הקמת נמל תעופה בינלאומי נוסף בתמנע
      לפני שנה וחצי: פרויקט הקמת שדה התעופה בתמנע יוצא לדרך