התפרצויות סולריות: איך זה משפיע עלינו?

(צילום: רויטרס, עריכה: גדי וינסטוק, קריינות: אביב אברמוביץ')

על פי מומחים בתחום מזג האוויר בחלל, סופה סולארית חזקה צפויה להגיע כבר בימים הקרובים לכדור הארץ. מנהל מצפה הכוכבים מכון וייצמן למדע, אילן מנוליס, הסביר היום (חמישי) מהי בעצם סופה סולארית ואיזו השפעה יש לה עלינו כאן על כדור הארץ.

על מנת להבין מהי סופה סולארית. יש לקחת צעד אחורה. לשמש, כוכב הבית שלנו ,יש מחזור בן 11 שנה. בשיא המחזור, השמש שלנו מאוד מאוד פעילה, דבר הבא לידי ביטוי במספר גדול מאוד של כתמי שמש. כתמי השמש הם אזורים מעט קרים יותר על פני השמש, ומייצגים אזור של פעילות מגנטית. לעיתים, מאזורים של כתמי שמש נפלט שטף של חלקיקים חזקים מאוד, אלקטרונים או פרוטונים, הנעים במהירויות גדולות מאוד ונושאים איתם אנרגיה גבוהה מאוד. אותם חלקיקים טעונים במטען חשמלי. כאשר כתמי השמש הללו פונים לכיוונינו, מתרחשת התפרצות געשית – שטף החלקיקים נע לכיוון כדור הארץ.

לחלקיקים הללו לוקח בין יום וחצי ליומיים להגיע לכדור הארץ. כדור הארץ הוא למעשה מגנט גדול בעל שדה מגנטי חזק, המכונה "מגנטוספירה". החלקיקים הטעונים, נלכדים במגנטוספירה, ומוסתים מעבר לו. חלק קטן מהחלקיקים נלכדים בשדה המגנטי וחודרים לקטבים של כדור הארץ - אז אנחנו עדים לתופעה המרהיבה של הזוהר הצפוני והדרומי (האורורה).

בימינו ניתנות אזהרות לגבי התפרצויות על פני השמש - אשר עלולות להגיע ולהשפיע על המגנטוספירה שלנו - בעזרת לוויינים אשר צופים ללא הרף על השמש. למרות היכולת לזהות את סופות השמש הללו, לא ניתן למנוע אותן, ואין הרבה שאפשר לעשות כדי למנוע את הנזקים שהן יוצרות בכדור הארץ.

הנזקים המשמעותיים ביותר להם יכולה לגרום סופת שמש בכדור הארץ קשורים לפעילות לוויינים וחלליות. הסופה יכולה גם להציב סכנה לאסטרונאוטים הנמצאים בתחנת החלל הבינלאומית. תופעות הלוואי של התפרצות גדולה הן זוהר צפוני ודרומי אשר ניתנים לצפייה ממרחבים גאוגרפיים נרחבים. במקרים קיצוניים מאוד, שטף החלקיקים מהשמש יכול לגרום להפרעה בקווי מתח גבוה ולהפיל רשתות חשמל. מקרה כזה אירע בהתפרצות געשית בשמש בשנות ה-80 שזרמה לכיוון קנדה והפילה רשת חשמלית עליה הסתמכו כמיליון וחצי איש. חשוב לציין שההתפרצויות הללו אינן מהוות סכנה לקיומנו על כדור הארץ.

לא ניתן להתגונן מפני השפעות סופת השמש, אלא רק לדעת שהיא מתקרבת. במקרים של סופות קיצוניות במיוחד, ניתן להכוון לוויינים כך שהחלקים הרגישים בהם יהיו מופנים מהשמש. כמו כן, במקרים נדירים מאוד של התפרצות אדירה, יכול לעלות צורך להחזיר את האסטרונאוטים מתחנת החלל הבינלאומית.

התפרצויות מסוג זה מתרחשות למעשה כל הזמן, אולם קצב ההתפרצויות הולך וגובר בשנים שלקראת הפעילות המקסימלית של השמש. אנחנו מתקרבים לשיא מחזור השמש בן 11 השנים, הצפוי להתרחש במהלך שנת 2013. על כן, קצב ההתפרצויות הגעשיות על השמש גובר בשנים אלה.