לקראת ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון ופגישתו הצפויה עם נשיא ארצות הברית ברק אובמה ביום שני הקרוב, ממשיכים כלי התקשורת בארה"ב לפרסם דיווחים על החששות הכבדים בממשל מפני תקיפה ישראלית באירן והשלכותיה. היום (רביעי) מדווח ה"ניו יורק טיימס" כי בממשל מעריכים כעת שבמקרה של תקיפה ישראלית של מתקני הגרעין, תגיב טהרן לא רק בהתקפת טילים על ישראל, אלא גם בשורת פעולות טרור נגד מטרות אמריקאיות באזור, צבאיות ואזרחיות.
מומחי ביטחון ובכירים לשעבר בפנטגון המצוטטים בכתבה מעריכים כי היעדים יכללו למתקפה האירנית בין היתר את הכוחות האמריקאיים באפגניסטן ותשתיות נפט במפרץ הפרסי. עם זאת, אותם מומחים, כמו גם בכירים ישראלים שהתראיינו לכתבה, מעריכים כי אירן אינה מעוניינת במלחמה כוללת בשטחה, ולכן תנהג בזהירות, ובין היתר תנסה להפעיל גורמים "לא רשמיים" הנאמנים לה כדי לטשטש את עקבותיה, כפי שהרבתה לעשות בעירק בעשור האחרון. עיקר הדאגה האירנית, לפי ההערכות, יהיה נתון לאחר התקיפה הישראלית לבנייה מחודשת של תוכנית הגרעין, ולא לנקמה.
הולכים לתקוף באירן? כותרות אחרונות:
"שיחות הגרעין עם אירן יחודשו בחודש אפריל"
רמטכ"ל ארה"ב: "לא ייעצתי לישראל נגד תקיפת אירן"
"ארה"ב הציעה לישראל להמריא מבסיסיה לתקיפה באירן"
גורם מודיעין בארה"ב: ישראל לא תתריע לפני תקיפה
אחד השיקולים העומדים על הפרק הוא האפשרות שגורמים שונים במסגרת מנגוני הביטחון האירניים יפעלו באופן עצמאי למחצה ויוציאו לפועל מהלכים קיצוניים, כדוגמת מזימת ההתנקשות בשגריר הסעודי בוושינגטון שנחשפה באחרונה, שבארה"ב התקשו להסביר את ההיגיון האירני שעמד מאחוריה. "האירנים ינסו ליצור איזשהו איזון", מסביר הגנרל ג'יימס אי. קארטרייט, לשעבר סגן הרמטכ"ל האמריקאי וכיום חוקר במכון אקדמי לאסטרטגיה. "הם ינסו לגרום נזק משמעותי, אבל פחות מזה שיגרום לאמריקה לפלוש לאירן".
מרכיב אפשרי נוסף בתגובה האירנית, לפי ההערכות, יהיה ניסיון לממש את איומה לחסום לתנועה את מיצרי הורמוז שבפתח המפרץ הפרסי. בנוסף, ינסו האירנים לעורר מהומה במדינות נוספות באזור. "הם יהיו חייבים להראות איזושהי נקמה גלויה כלפי ישראל, כדי לשמור על תדמיתם", מסביר פקופ' וואלי ניסאר, מומחה לאירן מאוניברסיטת טאפט. "ב'גל השני', הם ינסו 'לייצר תעסוקה' לאמריקאים באמצעות העמקת המתחים בלבנון, בסוריה, במצרים, בעירק ובאפגניסטן".
"כשעולים על גב הנמר, לא יודעים איפה יורדים"
כך או כך, לכל הגורמים שהתראיינו לכתבה גם ברור כי אין דרך להתחקות במדויק אחר תהליך קבלת ההחלטות של ההנהגה האירנית - וגם "משחקי המלחמה" המפורטים ביותר שנערכו לא הצליחו לצפות כיצד תנהג. "ברגע שהתקיפות הצבאיות ופעולות התגובה יחלו, אנחנו נהיה 'על גב הנמר'", הסביר ריי טאקי, לשעבר בכיר במועצה לביטחון לאומי בממשל אובמה, וכיום חבר בצוות החשיבה הלא-ממשלתי CFR ליחסי חוץ. "ואז, יהיה קשה לבחור את הנקודה בה יורדים ממנו".
בכיר ישראלי לשעבר שהתראיין לכתבה שפך אור גם על ההערכות הישראליות לגבי התגובה האירנית האפשרית, ואף סיפק מעין "נוסחה" לחישוב הנזק האפשרי שתגרום מתקפת התגובה לישראל: "1991 ועוד 2006 ועוד בואנוס איירס כפול 3 עד 5". כלומר - צרפו את הנזקים שגרמו ההתקפות על העורף הישראלי במלחמת המפרץ הראשונה (1991) ובמלחמת לבנון השנייה (2006) עם הנזקים מהפיגוע הכפול נגד שגרירות ישראל והמרכז היהודי בבירת ארגנטינה (1994), והכפילו פי 3 עד 5.
עם זאת, גם בישראל, מבהירים ב"טיימס", ישנה הסכמה רחבה על ההערכה שהתגובה האירנית תהיה מוגבלת בהיקפה. "אירן תגיב, אין ספק בכך, אולם התגובה שלה תהיה מחושבת ומותאמת ליכולותיה. היא לא תבעיר אש כוללת במזרח התיכון", העריך הבכיר הישראלי, שהוסיף כי בירושלים מוכנים לשלם את המחיר הזה. "40 טילים על תל אביב יהיו דבר נחמד? כמובן שלא, אבל זה עדיף מאירן גרעינית".
לכתבה התראיין גם כרים סדג'פור, חוקר אמריקאי שגילם את דמותו של המנהיג הרוחני של אירן, האייתוללה עלי חמינאי, ב"משחק מלחמה" שערך ב-2009 מכון ברוקינגס למחקרי ביטחון. התרחישים שהוצגו אז כללו ירי טילים אירניים על מרכזים מאוכלסים בישראל והפעלת תאי טרור אירניים באירופה. "התרגיל הזה לימד אותנו דבר אחד", אומר סדג'פור היום. "מבחינת השלכות ארוכות-טווח, אפשר לדעת רק דבר אחד בוודאות: זה יהיה מכוער".