אירוע החניכה המתוקשר של התנועה החילונית לחלוטין, "יש סיכוי", בראשותו של ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, נערך אתמול (רביעי) בבית התפוצות בתל אביב בהשתתפותם של בכירים בטחוניים לשעבר, אנשי אקדמיה, אנשי עסקים ופוליטיקאים. אפילו נציג המחאה החברתית היה שם. אלא שמספר הנשים בקהל היה בודד, ועל הבמה, במשך השעתיים שבהן נערך האירוע, לא ישבה אפילו אישה אחת.
עמותת "יש סיכוי", בהנהלתו של שלומי צדקי, חרטה על דגלה את שינוי שיטת הממשל בישראל. השאיפה לשנות את שיטת המשטר הוצגה בקמפיין תחת הסיסמה "הצלת הדמוקרטיה". הכוונה היא לשנות את המשטר "באופן שיאפשר משילות אחראית, יציבה וקשובה לעם ושתוכל להתמודד עם האתגרים הבטחוניים, החברתיים והכלכליים", הסביר דגן. "מדינת ישראל נמצאת מול אתגרים גדולים, חלקם מבית" אמר דגן ופירט: "פיצולים בלתי אפשריים, מגמות סקטוריאליות שמביאות לכך שקבוצות לחץ וקבוצות מיעוט שולטות במדינה וקולו של הרוב אינו נשמע ואין לו דרך לממש את רצונו".
ההוגה הרעיוני לשינוי שיטת הממשל, שעליו מתבססים חברי התנועה, הוא פרופ' אוריאל רייכמן. חברי התנועה מבקשים לקדם את הרעיון לשינוי השיטה באמצעות קואליציה רחבה של חברי כנסת מהמרכז הפוליטי ולייצר קריאה ציבורית שתרתום את המפלגות הגדולות ותניע אותם לשיתוף פעולה למען שינוי שיטת הבחירות ושיטת הממשל. עיקרי השינוי שהתנועה מקדמת כוללים מעבר לשיטת בחירות המשלבת בחירה יחסית ואזורית, העלאת אחוז החסימה, חיזוק מעמד ראש הממשלה והגבלת מספר השרים בממשלה.
"מקבלים את הביקורת"
בסוף נובמבר דווח במעריב כי ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, יחבור לעמותה, אך האחרון הכחיש כל כוונות פוליטיות והדגיש כי מדובר בעמותה חוץ-פוליטית. מאז, גייסה העמותה עשרות תומכים בכירים הכוללים אנשי עסקים, חברה ומשפט נוספים. את התמיכה של אישים בולטים מסקטורים שונים ניתן היה לראות לפי הנוכחים באירוע. כך למשל השתתפו בפאנל שנערך באירוע השר לשעבר שמעון שטרית, מפקד חיל האוויר לשעבר האלוף איתן בן אליהו, יו"ר השלטון המקומי שלמה בוחבוט ויו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, איציק שמולי. את הפאנל הנחה היועץ האסטרטגי אייל ארד. עוד בכירים שהשתתפו באירוע הם דני גילרמן, לשעבר שגריר ישראל באו"ם, יו"ר בז"ן יוסי רוזן, מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר דוד עברי, ורואה החשבון הבכיר שלמה זיו. בקהל היו עשרות גברים, אולם נכחו נשים ספורות בלבד. יתרה מכך, לפי אתר העמותה מתוך כארבעים השמות המכובדים שברשימת חברי ההנהלה, רק שלוש הן נשים.
בחודשים האחרונים התעוררו מספר סערות ציבוריות סביב מקרים של הדרת נשים במגזר הציבורי, ובעיקר החרדי, ותוארו מקרים בהם נשים לא הורשו להשתתף בטקסים ממלכתיים והלוויות בבתי העלמין של חברא קדישא, בשידורים של תחנות הרדיו החרדיות ובנסיעה בקווי המהדרין. שאלת הייצוג ההולם נחשבת במידה רבה לגרסה החילונית של חטא "הדרת הנשים".
למרות החקיקה המתקדמת יחסית בישראל בענייני זכויות נשים, עדיין יש חוסר בולט בנשים בעמדות השפעה בישראל. נשים מהוות 51% מהאוכלוסייה בישראל אך בכנסת הנוכחית הגיע מספר חברות הכנסת לשיא של 22 מתוך 120 - 16.6% בלבד. גם בשלטון המקומי מכהנות רק חמש נשים כראשי ערים מתוך 255 רשויות מקומיות (1.9%). לפי ההערכה הרווחת, אחת הסיבות המרכזיות לתמונת מצב זו היא מרכזיות השיח הצבאי והביטחוני בחברה הישראלית המייחסת חשיבות מרובה לידע וניסיון בטחוני ומאפשרת הצנחה של קצינים בכירים שהשתחררו לעמדות בכירות בפוליטיקה ובממשל.
מעמותת יש סיכוי נמסר בתגובה כי "אנחנו מקבלים את הביקורת בהבנה ולוקחים אותה לתשומת לבנו. לגופו של עניין, מספר נשים מובילות מתחום האקדמיה העסקים ומערכת הביטחון הוזמנו להשתתף בכנס אך לצערנו לא יכלו להגיע".
לקריאה נוספת
דגן באירוע: "נדרש מנהיג שיודע לשאול שאלות נכונות"
ההדרה נמשכת: כנס על רפואת נשים - ללא נשים
אפליית נשים - סיקור מיוחד בוואלה! חדשות
לפנייה לכתבת: tal_sh@walla.net.il
(עדכון ראשון: 22:04)